החלטה
מונחת לפניי בקשת המערערת לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון.
הבקשה :
1.המבקשת עותרת למתן פטור מתשלום אגרה וכן מבקשת היא פטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיב, בערעור שהגישה על פסק דינו של כב' הרשם ניר זיתוני, בבית משפט השלום בחיפה, מיום 2.11.11.
לפסק דינו של בית משפט קמא קדמו מספר החלטות, אשר לצורך הבהרת התמונה, יצויינו להלן, בקצרה.
א.ביום 27.9.11 ניתנה החלטת כב' הרשם, על פיה, בהסכמת הצדדים, נותרו העיקולים אשר הוטלו על זכויות המבקשת על כנם ונדחתה בקשת המבקשת למתן רשות להתגונן, ללא צו להוצאות. בהחלטה זו נקבע, כי ב"כ המשיב יגיש פסיקתא לחתימת כב' הרשם וכי יעוכב ביצוע פסק הדין על מנת לאפשר לצדדים להגיע להסדר בדבר אופן תשלום החוב.
ב.ביום 2.10.11, בטרם הוגשה פסיקתא כאמור לחתימת כב' הרשם, הגישה המבקשת בקשה לביטול ההחלטה מיום 27.9.11 וכב' רשם בית משפט קמא קבע כי החלטתו מיום 27.9.11 מבוטלת וכי תינתן החלטה מנומקת בבקשת הרשות להתגונן ובבקשה לביטול עיקולים.
ג.ביום 28.10.11 ניתנה החלטת כב' הרשם, בה נקבע, כי הוא דוחה את בקשת הרשות להתגונן והבקשה לביטול העיקולים אשר הוגשו מטעם המבקשת, תוך שחייב את המבקשת לשלם למשיב הוצאות משיב בסך של 2,000 ₪. בהחלטה זו נקבע כי ב"כ המשיב יגיש פסיקתא לחתימת כב' הרשם בהתאם לאמור בכתב התביעה.
ד.ביום 28.10.11 נחתמה הפסיקתא, נשוא הערעור בתיק זה, במסגרתו חוייבה המבקשת לשלם לתובע סך של 24,652.42 ₪ וכן סך של 148,965.52 ₪ בצירוף ריביות כמפורט בפסק הדין. כמו כן חוייבה המבקשת בתשלום אגרת בית המשפט, שכר טרחת עו"ד והוצאות המשיב.
2.בבקשתה טוענת המבקשת לפגמים מהותיים אשר נפלו, לטענתה, בהליך בבית משפט קמא ואשר בגינם, לשיטתה, גבוהים סיכויי הערעור. בין היתר טוענת המבקשת, כי כב' הרשם היה מנוע מלקיים בעצמו דיון "דמוי הוכחות", כלשונה וכי הוא הגיע למסקנות שגויות ולכן יש ליתן לה רשות להתגונן, על מנת שהמחלוקות יתבררו, במלואן, בבית משפט המוסמך לכך.
המבקשת טוענת לחוסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה ולהפקיד את הערבון. לשיטתה, אין מחלוקת באשר למצבה זה, שעה שהמשיב ביסס את בקשתו להטלת עיקול זמני, על מצבה הכלכלי העגום של המבקשת ואף כב' הרשם בבית משפט קמא, הורה להותיר את העיקולים על כנם בשל מצבה הכלכלי של המבקשת.
המבקשת מפרטת, כי הינה אם חד הורית לשני ילדים, ללא משפחה קרובה בארץ וכי הצעיר מבין ילדיה בן ה-10, הינו אוטיסט ונכה בשיעור 100%.
לטענתה, היא עובדת במשרה חלקית לאור הצורך במתן טיפול אינטנסיבי לבנה, עבורו היא אף איננה מקבלת מזונות.
המבקשת מפרטת את הוצאותיה החודשיות המגיעות, לטענתה, לסך של 4,100 ₪ בנוסף להוצאות טיפוליות בהן היא נושאת, בעוד שמשכורתה עומדת על סך של 3,000 ₪ בלבד.
לבקשה צורף הסכם הגירושין שבין המבקשת לבעלה לשעבר וכן צורפו תלושי שכר לחודשים מרץ ומאי 2011. כמו כן צורפו חשבונית מס בגין צריכה גז, קבלה בגין תשלום אגרות ביוב וצריכת מים וכן עותק חשבון חשמל לתקופה מיום 19.7.11 ועד יום 11.9.11.
לאחר הגשת הבקשה, ביום 27.12.11, הגישה המבקשת לתיק בית המשפט עותק מתעודת הנכה של בנה.
3.המשיב הגיש תשובה לבקשה במסגרתה טען, כי המבקשת לא עשתה הפרדה כלשהי בין בקשתה לפטור מהפקדת ערבון לבין בקשתה לפטור מתשלום אגרה, אף כי הפרדה זו נדרשת על פי ההלכה, בהיות הסוגיות שונות, במהותן.
באשר לבקשה לפטור מאגרה, טוען המשיב, כי המבקשת לא פרטה את כלל רכושה ואת כלל מקורות הכנסותיה לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה. לטענתו, העיקולים הזמניים אשר הוטלו על נכסי המבקשת נועדו לשם שימור מצבת נכסיה ועל מנת לאפשר למשיב להיפרע את חובה של המבקשת.
באשר לבקשה לפטור מהפקדת הערבון, מדגיש המשיב את מטרת הערבון אשר נועד להבטחת האינטרס של המשיב בערעור וטוען, כי המבקשת מצויה בקשרים עם קרובי משפחתה, לכל הפחות עם דודה. לטענתו, נראה כי המבקשת הבריחה נכסים ממנה למשפחתה בניסיון לסכל את אפשרויות גביית החוב ממנה.
מוסיף המשיב וטוען כי המבקשת אף לא שילמה את ההוצאות שנפסקו כנגדה בהתאם להחלטת בית משפט קמא מיום 28.10.11 וטוען כי, לאור כך, גובר הצורך בהפקדת ערבון בהליך זה.