חייא ואח' נ' מדינת ישראל

1. בכתב אישום, שהוגש במסגרת ת.פ. 21432-04-14, נכללו 16 נאשמים, כאשר שמונה מהם הגישו ערעורים לבית משפט זה. ביני לביני, הסתיים הטיפול בעניינם של רוב המערערים, לאחר שניתנו פסקי דין חלקיים באשר לכל אחד מהם. לפיכך, נותר עוד לדון בערעוריהם של איתן חייא(המערער בע"פ 2710/16 והמשיב בע"פ 2987/16, להלן: המערער 1); של אבי לויה (המערער בע"פ 2690/16, להלן: המערער 2); ושל מוטי גיגי (המערער בע"פ 2941/16, להלן: המערער 3). כמו כן, עלינו לדון בערעור המדינה בעניינו של המערער 1.

2. לאחר שקיימנו ארבע ישיבות (בתאריכים 26.4.2018, 29.4.2018, 3.5.2018 ו-7.5.2018), שבמהלכן נשמעו בהרחבה טיעוני הצדדים, ולאחר שעיינו בחומר הרב שהונח על שולחננו, ובכלל זה בכתבי הערעור המפורטים, סברנו כי נכון יהיה להציג בפני המערערים ובאי כוחם את התרשמותנו לגבי כל אחד ואחד מהערעורים ולהעלות בפניהם הצעה מסויימת, טרם שנפנה לכתוב את פסק דיננו. בהתאם לכך, קיימנו, ביום 4.6.2018, ישיבת תזכורת עם המערערים שנותרו, במהלכה הצגנו את התרשמותנו ואת הצעתנו לסיומו של ההליך, הצעה הנוגעת הן לגבי הערעורים על הכרעת הדין והן בנושא העונש שנגזר על כל אחד ואחד מהמערערים. עם זאת, הוספנו את המובן מאליו כי הצעה זו, ככל שלא תתממש, אינה סופית והיא עשוייה להשתנות בעת כתיבת פסק דיננו, הגם שהיא קרובה, בסבירות גבוהה, לתוצאה שתתקבל בסופו של יום.

3. לאחר שנועצו במרשיהם, הודיעו ב"כ המערערים כי הצעת בית המשפט מקובלת עליהם. מנגד, הודיעה המדינה כי היא אינה מסכימה להצעה ומבקשת להותיר את הרשעתם ואת עונשיהם של המערערים על כנם.

4. נפנה, אפוא, לדון בעניינו של כל אחד ואחד מהמערערים, וככל שמדובר במערער 1, שומא עלינו לדון גם בערעורה של המדינה.

המערער 1 – איתן חייא

הערעור על הכרעת הדין

5. במסגרת האישום הראשון, הורשע המערער 1 בעבירות של עשיית פעולה במטרה שלא יהיה דיווח, לפי סעיף 3(ב) בנסיבות סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון או החוק); ומסירת מידע כוזב, לפי סעיף 3(ב) בנסיבות סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון. המערער 1 הודיע, כי הוא חוזר בו מערעורו על ההרשעה באישום הראשון, ולפיכך הננו מחליטים לדחות את הערעור באישום זה.

6. במסגרת האישום השלישי, הורשע המערער 1 בעבירות של מסירת מידע כוזב, לפי סעיף 3(ב) בנסיבות סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון; ושל עשיית פעולה ברכוש במטרה שלא יהיה דיווח, לפי סעיף 3(ב) בנסיבות סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון. לאחר שבחנו את הראיות שהוגשו במסגרת אישום זה, והאזנו בקשב רב לטיעוני הצדדים, הגענו לידי מסקנה כי יש לזכות את המערער 1 מחלק מהמעשים שיוחסו לו באישום זה, וכן כי יש לקבל את ערעור המדינה ביחס לאישום השלישי, כמפורט להלן.

7. בגדרו של האישום השלישי יוחסו למערער 1 פעולות שונות שאותן ביצע, על-פי הנטען, על מנת להסתיר מעיני רשויות האכיפה את זיקתו לכספים בסך של 15 מיליון שקל שהוכנסו מארצות הברית לישראל, במטרה למנוע את הדיווח הנדרש לפי חוק איסור הלבנת הון (מעורבותו של המערער 1 בסיכול הדיווח על עצם הכנסת הכספים לישראל מארצות הברית נדונה באישום הראשון, אשר כאמור אינו עומד עוד לבחינה בפנינו). הפעולות שביצע המערער 1, כמתואר באישום השלישי, כללו: השקעות בסך מיליוני שקלים בפרויקטים שונים (פרויקט "הבריכה", מיזם "יאפא" ופרויקט "נגבה"), העברות כספים לחשבונות בנק וכספות של בני משפחתו וגורמים נוספים, רכישת טובין וביצוע עסקאות הנוגעות לבני משפחה (כדוגמת רכישת מכוניות עבורם ותשלום עבור מסיבת הברית של נכדו), וכן העמדת הלוואות במזומן לגורמים שונים.