חיוב תובע בהוצאות לטובת אוצר המדינה בגין ניצול לרעה של ההליך השיפוטי

מבוא

1.     לפני בקשה למתן פסק דין הצהרתי כי המיטלטלין הנמצאים בביתם של המשיבים 1,2 (להלן: " החייבים"), הינם בבעלות המבקש (להלן: " התובענה").

2. טענתו היא כי רכש את מיטלטלין מאת החייבים ביום 30.7.07.

2.     בראשית ישיבת ההוכחות, הועלתה טענה לפיה יש לדחות את התובענה, וזאת מאחר ועוד בטרם רכש (ככל ורכש) המבקש את המיטלטלין, נרשם עליהם עיקול במסגרת הליכי הוצאה לפועל אותם נוקטת המשיבה 23 כנגד החייבים, ולפיכך, לטענת המשיבים, העסקה שבוצעה בין המבקש לחייבים נסוגה בפני העיקול.

ב"כ המשיב 23 אף הציג לבית המשפט העתק של דו"ח עיקול שבוצע על נכסי החייבים בביתם ביום 18.12.07.

3.     טען ב"כ המבקש, כי משנתפסו המיטלטלין על ידי בנק הפועלים (במסגרת הליך אחר), הרי פקע העיקול ברישום שבוצע בשנת 2007 במסגרת ההליכי ההוצאה לפועל של המשיבה 23 כנגד החייבים (להלן: " תיק המשיבה").

דיון

4.     לאחר ששמעתי את טענות הצדדים אני סבור שדינה של התובענה להדחות, כפי שיפורט להלן.

משהוטל עיקול ברישום על נכסי חייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל, הרי כל עוד לא בוטל העיקול על ידי ראש ההוצאה לפועל בהחלטה מפורשת, נשאר העיקול על כנו.

אין בהטלת עיקול ברישום על ידי זוכה בתיק פלוני כדי למנוע מזוכה בתיק  אלמוני לנקוט גם הוא בהליכי עיקול, בקשר לאותם נכסים מעוקלים ממש, ואי נקיטת הליכים על ידי זוכה פלוני אינה מאיינת את זכותו של זוכה אלמוני לפעול למימוש הנכסים, הכל כאמור בהתאם להוראות חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967 (להלן: " חוק ההוצאה לפועל") ולצווי ראש ההוצאה לפועל.

5.     חוק ההוצאה לפועל מתייחס בסעיף 76 לריבוי הליכים ופסקי דין אחדים כנגד חייב וקובע שזקיפת ההכנסות, לאחר תשלום ההוצאות והאגרות לפי סעיף 9 שהוצאו בהליך שבעקבותיו נתקבלו כספים, לתשלום החובות הפסוקים בשיעור יחסי לסכומיהם ובהתאם להוראות סעיף 75 לחוק ההוצאה לפועל.

במאמר מוסגר ולמעלה מהדרוש אציין כי בימים אלה ממש מונחת על שולחן הכנסה הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מספר 29), התשס"ט - 2008 לקריאה שניה ושלישית  ממנה עולה שסעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל ישונה כך שיאמר בו שהכספים שנתקבלו עקב הליכים לפי החוק ייזקפו בתחילה לחשבון החוב של הזוכה שנקט בהליך שבעקבותיו התקבלו הכספים, ולגבי הליך שנקטו בו מספר זוכים - בשיעור יחסי לגובה החובות הפסוקים.

6.     וחזרה לענייננו - משציינתי שהעיקול שהוטל במסגרת תיק המשיבה תקף, הרי לכאורה העסקה שביצע המבקש, נוגדת את העיקול; אולם לעניין זה נמצא פתרון בהוראת סעיף 30 לחוק ההוצאה לפועל לפיה:

" עסקה שלא לפי הוראות חוק  זה שנשתה במיטלטלין שעוקלו, בטלה כלפי המוציא לפועל וכלפי הנאמן האמור בסעיף 24, אך אין בהוראה זו כדי לפגוע בהגנה הניתנת על פי כל דין לרוכש מיטלטלין בתום לב".

יחד עם זאת נקבע שאין בהוראה זו כדי לפגוע בהגנה הניתנת על פי כל דין לרוכש מיטלטלין בתום לב.

עולה שבמסגרת הליך העיקול בתיק המשיבה הועמדה המשיבה 2 כנאמן למיטלטלין שעוקלו, כך שהעסקה בטלה כלפיה בכל מקרה. יש לבחון כעת האם עומדת למבקש הגנה בהתאם להוראות הדין לרוכש בתום לב, ולפיכך יש להדרש לפרטי העסקה עצמה, כפי שהובאו על ידי המבקש בתובענה.

7.     בתמיכה לתובענה הוגש תצהירו של המבקש בו פירט את נסיבות רכישת המיטלטלין:

ביום 28.7.08 הוצאו כל המיטלטלין בבית מגורי החייבים במסגרת תיק הוצאה לפועל אותו ניהל נגדם בנק הפועלים.

לטענתו, ביום 30.7.08 פנו אליו החייבים לצורך קבלת הסכום של 100,000 ש"ח, בעבור רכישת המיטלטלין שעוקלו, ולסילוק חלק מחובותיהם לגורמים שונים, ובתמורה העבירו אליו החייבים את מלוא הבעלות הן במיטלטלין שעוקלו והן לגבי המיטלטלין אשר נותרו בדירתם.