חיוב עו"ד להשיב כספים ללקוחו לשעבר

1.         עניינו של פסק דין זה הוא בתביעה כספית שהגיש התובע כנגד עורך דינו לשעבר, בטענה כי הלה רימה אותו והוציא ממנו כספים שלא כדין, תוך זיוף מסמכים והחלטות שיפוטיות.

2.         התובע הינו מאיר יחיאל.

            הנתבע הינו אברהם שלום, עורך דין במקצועו.

הצדדים הינם קרובי משפחה, באופן זה שהנתבע הוא אחיינו של התובע.

3.         התובע הגיש כנגד הנתבע שתי תביעות. האחת, ת.א. 1038/06, הוגשה ביום 12.3.2006, והשנייה, ת.א. 1169/06, הוגשה ביום 1.8.2006.

ביום 31.12.2006 קבעתי כי הדיון בשני התיקים יתקיים במאוחד, שכן מדובר באותם צדדים וטענות ההגנה שהעלה הנתבע בתיק אחד קשורות באחר.

עניינן של התביעות הוא בטענות שהעלה התובע כי נפל קורבן למעשי מרמה ונוכלות של הנתבע במסגרת ייצוגו כעורך דין, באופן זה שהנתבע הציג בפניו מסמכים מזויפים, גזל את כספו ולא העבירו למטרות אליהן יועד כפי שהתחייב. לדבריו, הנתבע שכנע אותו להשקיע כספים בעסקאות שונות, בארץ ומחוץ לה, ובמסגרת זו הוציא ממנו במרמה מאות אלפי דולרים.

ת.א. 1038/06 מתייחסת לעסקאות שנעשו בתחומי ישראל, ואילו ת.א. 1169/06 מתייחסת לעסקאות שנעשו מחוץ לגבולות המדינה, בהונגריה. 

יצוין כי הנתבע הגיש תביעה שכנגד שנמחקה ביום 21.11.2006, לאחר שהוא לא שילם את האגרה, וזאת למרות הארכה שניתנה לו לעשות כן.

להלן טענות התובע:

4.         ת.א. 1038/06 - העסקאות בתחומי ישראל:

א.         הנתבע ייצג את התובע ואשתו בבית הדין האזורי לעבודה, בתביעה שהגישו כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") להכיר בהם כתושבי המדינה.

לטענת התובע, למרות שהתביעה נדחתה ביום 23.12.2003 בפסק דינו של בית הדין האזורי, הנתבע לא דיווח לו על כך, ואף רימה אותו בכך שמסר לו כי התביעה מתנהלת כראוי וכי הסיכויים לזכות בה גבוהים.

בשנת 2005 הודיע לתובע כי התביעה נדחתה, אולם טען כי הצליח להגיע לידי הסכם עם המל"ל על פיו יאושר מעמדם של התובע ואשתו כתושבי ישראל. בהתאם לכך הציג הנתבע בפני התובע מסמך הנחזה להיות אותו הסכם עם המל"ל, המאשר את מעמדם של התובע ואשתו כתושבי ישראל. בדיעבד התברר לתובע כי מעולם לא נחתם הסכם כאמור עם המל"ל, וחתימת המוסד לביטוח לאומי שהופיעה עליו היתה מזויפת (ראה ההסכם המצורף כנספח ד' לתצהיר עדותו הראשית של התובע).

ב.         כאשר ביקש התובע לממש את זכויותיו כתושב המדינה, השיב לו הנתבע כי המוסד לביטוח לאומי מתנער מההסכם, וכי הוא פועל בנידון. בהתאם לכך הציג בפני התובע מכתב שכתב למל"ל בו הוא דורש את קיום ההסכם, וכן החתים את התובע על בקשה שהוא מתעד להגיש לבית המשפט, ליתן תוקף של פסק דין להסכם (ראה המכתב לביטוח הלאומי, והבקשה למתן פסק דין המצורפים כנספחים ה', ו' לתצהיר עדותו הראשית).

ג.          הנתבע המשיך את מעשה התרמית, והציג בפני התובע החלטה מזויפת של בית הדין האזורי לעבודה, הנושאת חתימה מזויפת של כבוד השופטת שגיא, על פיה נתקבלה הבקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם שכביכול נחתם בין התובע למל"ל (ראה ההחלטה המצורפת כנספח ז' לתצהיר עדותו הראשית). 

רק בשלב מאוחר יותר, עת עיין התובע בתיק בית הדין האזורי לעבודה, ולאחר שביצע בירור עם המל"ל, התברר לו כי מעולם לא נחתם הסכם עם הביטוח הלאומי, כי המסמכים עליהם חתם מעולם לא נשלחו למל"ל או הוגשו לבית המשפט, וכי בית הדין לעבודה מעולם לא נתן את ההחלטה שהנתבע הציג בפניו, המעניקה תוקף של פסק דין להסכם.

ד.         לשיטתו של התובע, כל הפעולות הללו של הצגת המסמכים המזויפים - ההסכם עם המל"ל שלא היה, וההחלטה המזויפת של בית הדין האזורי לעבודה - נועדו להוליך אותו שולל וליצור בפניו את הרושם כי הנתבע מייצג אותו נאמנה וכי הוא אכן קיבל מעמד של תושב ישראל, וזאת במטרה לשכנע את התובע לבטוח בנתבע, ולהעביר לידיו כספים לצורך השקעות בעסקאות שונות עליהן המליץ, אשר בסופו של דבר כלל לא התבצעו:

ה.         העסקה בבית שמש - בשנת 2003 הציע הנתבע לתובע לרכוש נכס בבית שמש, תמורת סך של 170,000 דולר. לאחר שהנתבע הציג בפניו מצג כי ביצע את כל הבירורים הנדרשים, הסכים התובע לרכוש את הנכס, והנתבע הציג בפניו "הסכם רכישה" עליו חתם בשמו (ראה הסכם הרכישה המצורף כנספח יא' לתצהיר עדותו הראשית).