רקע
1. התובע הינו רשות כבאות ומעניק שירותי כבאות והצלה על-פי חוק שירותי הכבאות תשי"ט - 1959 (להלן: "החוק").
2. הנתבע היה, בכל הזמנים הרלוונטיים לתובענה, הנהג והמחזיק כדין ברכב מחובר עם גורר המשמש להובלה, מ.ר. - 3930800 (להלן: "הרכב) שבבעלות אור חן השקעות בע"מ (להלן: "החברה").
3. ביום 18.10.01, בשעות הערב, נסע הנתבע ברכב בכביש בין עירוני שבין שפרעם לנצרת. בהגיעו לצומת המוביל, הוא עצר את הרכב, כי אור הרמזור המוצב במקום היה אדום. היתה נזילת דלק מהרכב ובצומת נוצרה שלולית סולר. כשהתחלף האור ברמזור, לאור ירוק, הוא המשיך בנסיעה ברכב, ובמרחק מה מהצומת הוא עצר את הרכב בשולי הכביש. נוצר שובל סולר מהשלולית בצומת ועד למקום עצירתו של הרכב בשולי הכביש. כמו-כן, נוצרה שלולית סולר מתחת לרכב, במקום עצירתו האמור (להלן: "האירוע"). לציין, כי נזילת הסולר מהרכב הופסקה, בשלב מסוים, לאחר איתור התקלה ותיקונה על-ידי הנתבע.
4. באותו יום, בשעה 20:32, נתקבלה במוקד התובעת בנצרת עלית הודעה טלפונית על הימצאות שלולית הסולר בצומת. כח הכיבוי, מטעם התובע, שכלל שני הכבאים ה"ה פוקס אוסקר ואג'ג'ו עדי, וכבאית, יצא למקום. (להלן: "כח-הכיבוי") ונתן שירות כבאות והצלה, כהגדרתו בחוק, שכלל שטיפת הכביש בצומת המוביל.
טענות הצדדים
5. התובע טוען, כי ביום האירוע, הוא העניק שירותי כבאות והצלה כהגדרתם בחוק לנתבע. בעניננו, הנתבע הוא "מקבל השירות" כהגדרת מונח זה בתקנות שירותי הכבאות (תשלומים בעד השירותים), תשל"ה - 1975 (להלן: "התקנות"). עלות השירות, היא סך של 754 ש"ח, נכון ליום האירוע. על-פי תקנה 2 לתקנות, על הנתבע לשלם לתובע את עלות שירות הכבאות האמור.
6. הנתבע טוען, מנגד, כי למעשה אין עילת תביעה נגדו, והוא לא בעל הדין הנכון. הוא שימש כעובד שכיר בחברה ואין לו כל קשר לרכב מלבד היותו נהג ברכב באופן זמני. כמו-כן, הסולר שדלף מהרכב, דלף באשמתו של המעביד - בעל הרכב, או בשל עייפות חומר, אך בודאי לא באשמתו הוא. לבסוף ובעניננו, מקבל השירות הוא, למעשה, החברה הבעלים של הרכב ולא הוא. ראוי לציין, כי במהלך המשפט, הרחיב הנתבע את החזית, וטען להגנתו, כי שירות הכבאות שניתן על-ידי התובע, לא ניתן להצלת נפשו הוא או נפש בן משפחתו, ולא נועד להגנה על הרכב.
הפלוגתא
7. הנה-כי-כן, הפלוגתא שבין הצדדים, נסובה, למעשה סביב שתי שאלות אלה:
א. האם שירותי הכבאות שניתנו על-ידי התובע באירוע כללו גם שטיפת הרכב ושלולית הסולר שמתחתו, אם לאו?
ב. האם הנתבע הינו מקבל השירות, אם לאו?
מסכת הראיות
8. מטעם התביעה, העיד הכבאי מר אוסק פוקס (להלן: "אוסקר"), אשר הקדים והגיש תצהיר עדות ראשית (ת/1).
9. מטעם ההגנה, העיד הנתבע לעצמו, אשר גם הוא הקדים והגיש תצהיר עדות ראשית (נ/3). וכן, הוגשו מטעמה שני מוצגים (מסמכים) נוספים: נ/1 - תשריט מקום האירוע ששורטט על-ידי אוסקר ונ/2 - תצהיר אוסקר ערוך לפי טופס 17א' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.
דיון
10. אוסקר העיד בפני (בכתב ובעל-פה), בין השאר, כי מייד עם קבלת ההודעה על האירוע, יצא כוח-הכיבוי למקום. הם שטפו את הכביש בצומת המוביל, כתוצאה מנזילת סולר מהרכב. שירותי הכבאות וההצלה כללו, שטיפת שלולית הסולר בצומת, שטיפת שובל הסולר מהצומת אל המקום בו חנה הרכב בשולי הכביש, שטיפת שלולית הסולר שמתחת לרכב במקום בו עמד (הצומת לרמת ישי) כאמור בנ/1 ושטיפת החלק התחתון של הרכב ומקום נזילת הסולר שבו.
11. אוסקר הוסיף והעיד, כי שלולית הסולר שהיתה בצומת סיכנה את עוברי-הדרך וכלי הרכב במקום. מהילת סולר עם מים על הכביש יוצרת סכנה גדולה מאוד להחלקת כלי-הרכב במקום. במקרה שלנו, היתה סכנת חיים לנתבע, מעצם הימצאות שלולית סולר בצומת, משובל הסולר מהצומת עד למקום עצירת הרכב כאמור בנ/1 ומשלולית הסולר שהיתה מתחתו במקום האמור. שירותי הכבאות שניתנו על-ידי התובע במקרה דנן, ניתנו להצלת נפש, כולל נפשו של הנתבע, ונעשו גם ברכב ולהגנתו. הסולר הוא חומר דליק. הוא גם חומר שמנוני מחליק.
12. הנתבע העיד בפניי (בכתב ובעל-פה), בין השאר, כי בזמן עצירת הרכב בצומת המוביל בהתאם לרמזור שהוצב במקום, עובר דרך הפנה את תשומת לבו לכך שישנה נזילת סולר מהרכב. כשהתחלף האור ברמזור לירוק, הוא נסע ברכב למרחק של 150 מטר לערך ועצר את הרכב בשולי הכביש. במקום, יש כורכר. בזמן האירוע ירד גשם. הוא בדק את התקלה והבחין בנזילה קטנה של סולר מהרכב ממיכל הדלק בצד ימין של הרכב. היתה שלולית סולר לא גדולה בצומת, מעבר לקו הצהוב. וכן, נוצר שובל סולר מהשלולית למקום עצירת הרכב. במקום עצירת הרכב, נזל סולר על הכורכר שבשולי הכביש.