ב"ה
בית דין רבני אזורי תל אביב-יפו
|
300909-12
25/06/2020
|
בפני הדיינים:
1. הרב יצחק מרוה - אב"ד 2. הרב רפאל זאב גלב 3. הרב שמעון לביא
|
- נגד - |
התובעת:
פלונית עו"ד אילן יניר
|
הנתבע:
פלוני עו"ד יעקב פינקוביץ
|
פסק דין |
בפנינו תביעת מזונות ילדים רטרואקטיבית.
אקדמות מילין
מדובר בבני זוג מעוטי יכולת שהתגרשו זה מכבר כאשר בהסכם הגירושין משנת 2004 נקבע בהסכמה שהמשמורת תיוותר בידי האם. האם - אישה המוכרת כנכה וקשת יום - טוענת כי במשך שנים האב לא שילם חובו למזונותיהם, למעט באופן חלקי מזערי בלבד. בעקבות כך נכנסה לחובות גדולים של 150,000 ש"ח ועתה תובעת את האב בגין מזונות עבר, וכדי לפנות להוצל"פ זקוקה היא להחלטה שיפוטית המתייחסת למזונות עבר.
נתונים העולים ממסמכי בית הדין
כאמור, הצדדים התגרשו בתאריך 07.06.2004. בהסכם הגירושין מתאריך 29.03.2004 התחייב האב לשלם מזונות עבור שני הילדים בסך של 2,700 ש"ח לחודש, מעבר להתחייבותו להשתתפות בהוצאות חריגות.
הילדים הינם כיום בני 16-18 הנמצאים מאז ומעולם במשמורת מלאה של האם.
מאחר והאב לא שילם מזונות, האישה גבתה את המזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי, ואכן התקבל אישור מאת המוסד לביטוח לאומי שהאישה קבלה מזונות החל מתאריך 27.09.2003 ועד לתאריך 01.04.2014.
החל מחודש דצמבר 2013, התובעת החלה לקבל קצבת נכות, ומחודש ינואר 2017 מקבלת קצבת נכות 100%. התקבל אישור כי נכון לתאריך ינואר 2019 קצבת הנכות כוללת תוספת עבור הילדים בסך של 951 ש"ח לילד ולשני הילדים סך של 1,902 ש"ח.
יש לציין שהמוסד לביטוח לאומי הפסיק לשלם את דמי המזונות עם תשלום קצבת נכות לאישה.
עתה תובעת האם את מזונות ילדיה החל מחודש מרץ 2013, וכאמור לצורך כך היא זקוקה להחלטה שיפוטית כדי שתוכל לממש את תביעתה באמצעות ההוצאה לפועל.
על כך נסוב פסק דין זה.
טענות הצדדים
התקיימו בפנינו שלושה דיונים כאשר באחד מהם הנתבע לא הופיע (דיון ראשון) ובאחד מהם (דיון שני) התובעת לא הופיעה.
טענת התובעת
בכתב התביעה בקשה האישה לקבל מזונות שלא שולמו על ידי האב ולא על ידי המל"ל החל משנת 2016, ובדיון תבעה האישה את כל מה שלא שולם על ידי המל"ל החל מתאריך 15.03.2013 ועד עכשיו.
לשאלת בית הדין מדוע התעכבה עד עתה בתביעתה, השיבה התובעת בזה"ל: 'היה לי קו מחשבה שה' יעזור, אמר לי שהוא אדם חולה' (פרוטוקול דיון ראשון מיום 07.01.19 שורות 12-14). עוד הוסיפה ואמרה (שם שורות 15-16), כי עקב נכותה והטיפול בכך, דחתה מפרק לפרק את תביעתה, ומאידך צברה חובות רבים לצורך קיומה היום יומי ומזונות הילדים בסך של 150,000 ש"ח.
עוד טענה כי לאחר שהאב לא השתתף בהוצאות הבר מצוה לילד ולאור אי אכפתיות של האב כלפי ילדיו, החליטה שאין מנוס מלהגיש תביעה זו. על כך השיב הבעל כי אכן הוא שילם עבור התפילין לילד, והאישה שכחה לציין זאת. התובעת אישרה כי לאחר תביעתה ניאות האב לשלם בדיעבד עבור התפילין (פרוטוקול דיון שלישי מיום 03.04.2019 שורות 57-60).
טענת הנתבע