חיוב מזונות ילדים באב אסיר; כפית אב ללוות על מנת לזון את ילדיו

לפנינו בקשה לפסיקת מזונות ילדים.

הצדדים נשאו כדמו"י לפני כתשע עשרה שנה, והתגרשו בבית דיננו לפני כארבע שנים וחצי. לצדדים שבעה ילדים בגילאי 18;16;14;12; 9 (תאומים);7. הבעל מרצה עונש מאסר של 5 שנים החל מחודש נובמבר 2016, בגין פגיעה בשתי בנותיו הגדולות.

טענות הצדדים

בדיון שהתקיים ביום י' באייר תשע"ח (25/04/18) הצדדים טענו בקצרה בעניין מזונות הילדים בזיקה לבקשת האב - שבה עסק ביה"ד ברוב מהלך הדיון - לחדש את הקשר עם ילדיו. בסוף הדיון הורה ביה"ד על הגשת סיכומים.

לאחר הגשת הסיכומים, התיק נזנח על ידי הצדדים. האב זנח את בקשותיו לחדש את הקשר עם ילדיו, והאם זנחה את תביעת המזונות. רק בחודש יולי, 2020 הגישה האם בקשה לפסיקת מזונות קטינים. נקבעו כמה מועדים לדיון שנדחו עקב השיבוש שגרמה מגפת הקורונה בעבודת ביה"ד ובחיים בכלל. הדיון התקיים לבסוף ביום ד' באדר תשפ"א (16/02/2021).

בדיון השלימו באות כוח הצדדים את טענותיהם בעניין מזונות הילדים.

אלו עיקרי הדברים מתוך סיכומי הצדדים ופרוטוקול הדיונים:

האם תובעת שביה"ד יחייב את האב לשלם מזונות לשבעת ילדיו. האב אינו מתכחש לחובתו ואף מאשר את טענת האם שבזמן שהותם יחד בשליחות בחו"ל פרנס את משפחתו ביד רחבה, אלא טוען שאין לו רכוש שממנו ניתן לגבות את דמי המזונות, ולנוכח מצבו אין לו גם יכולת לעבוד ולהתפרנס. האם חלוקה גם על טענה זו. לדבריה, האב יכול לעבוד במסגרת הכלא ולהתפרנס. כמו כן טוענת האם שמשפחת האב מבוססת כלכלית ותומכת באב במימון ההליכים המשפטיים, ואין כל סיבה שלא תסייע בתשלום המזונות. האב מכחיש את טענות האם בדבר יכולתם הכלכלית של בני משפחתו, וטוען שעבור עבודתו בכלא הוא מקבל שכר זעום של כמה שקלים ליום.

בדיון האחרון ביה"ד ביקש מהצדדים להתייחס בפירוט לשלשת המרכיבים של פסק דין המחייב אב במזונות ילדיו. בעניין חיובו של האב, לא הייתה מחלוקת שהאב חייב במזונות ילדיו, כפי שהאב אישר במו פיו בדיון הקודם. בעניין צורכי הילדים, לא הייתה מחלוקת שכיום האם מתגוררת עם הילדים בבית מרווח בעלות חודשית של 8,000 ₪  ומכלכלת אותם בהרחבה, לרבות ברכישה של מוצרי מותרות ומותגים. המחלוקת הייתה באשר לחיובו של האב בהוצאות אלו. ב"כ האם טענה שהילדים הורגלו במקום מגוריהם הקודם בחו"ל לרמת חיים גבוהה מאד שהתאפשרה בזכות הכנסתו של האב. ב"כ האב טענה שיש לחייב את האב בהוצאות מינימאליות, וציינה לפסיקה שנתנה לאחרונה בעניין על ידי דיין בביה"ד הרבני בנתניה. בעניין יכולתו של האב, ב"כ הצדדים אישרו שכושר ההשתכרות של האב בבית הכלא השמור בו הוא נמצא מינימאלי ביותר. המחלוקת הייתה באשר לנכסיו של האב, ויכולתם/חובתם של הוריו לשלם את מזונות נכדיהם. באשר לנכסיו של האב, טענה ב"כ האם שהורי האב נתנו לאב נכסים יקרי ערך במתנה, ועיכבו את הרישום על שמו עד שלא ניתן יהיה לחייבו במזונות ילדיו. כראיה ציינה שעבור הייצוג בהליכים הפליליים של האב שולם סכום של כחצי מיליון ₪. וכן, שהאב שילם את הקנס בסך 40,000 ₪ שהושת עליו על ידי ביהמ"ש בתשלום אחד. ב"כ האב הכחישה את טענת ב"כ האם שלאב ישנם נכסים, וטענה שלאב אין כל, ואת ההליכים המשפטיים מממנים קרובי משפחתו. באשר להורי האב, טענה ב"כ האם שלהם הכנסה גבוהה ממשרות מכובדות ונכסים מניבים. ב"כ האב טענה שהכנסת הורי האב מנכסים ועבודה סבירה, ואף אם הכנסתם הייתה גבוהה כנטען, לא ניתן לחייבם במזונות נכדיהם.

ב"כ הצדדים אישרו שהוקמה קרן צדקה מיוחדת לטובת האם והילדים שגייסה סכום של 570,000 ₪. ואישרו שבזכות הקרן, האם הניחה לתביעת המזונות במשך כשנתיים. המחלוקת בין הצדדים הייתה באשר למצב הקרן בחודש יולי 2020 שבו התחדשו ההליכים. ב"כ האם טענה שעוד קודם לכן הכסף תם. והסבירה שהאם קבלה כ 230,000 ₪, והיתר שולם כעמלה. ב"כ האב טענה שנותר סכום נאה שיכול לשמש את האם. ב"כ הצדדים הציגו בדיון מסמכים שונים שלא ניתן היה להכריע על פיהם לכאן או לכאן.

לנוכח שחרורו הקרוב של האב מן הכלא, בחודש אוגוסט הקרוב או בסוף השנה האזרחית, טענו ב"כ הצדדים גם באשר לכושר השתכרותו לאחר השחרור. שתיהן הסכימו שאדם עם רקע כמו שלו אינו 'מצרך מבוקש' בשוק העבודה. בכל זאת היו ביניהם פערים. ב"כ האם טענה שהאב יכול להשתכר כ -10,000 ₪, וב"כ האב טענה שהוא יכול להשתכר לא יותר מ -6,000 ₪.

דיון

הנחת בית הדין היא שלאב אין הכנסה מעבודה ואין רכוש שהוא בר מימוש. טענות האם בדבר הכנסה פוטנציאלית מעבודה בין כותלי הכלא לא הוכחו. נציין שעבודה בשכר של אסיר בכלא ומחוצה לו, נעשית במסגרת הליך השיקום של האסיר. אין לפנינו כל אינדיקציה שהאב נמצא בהליך כזה. בוודאי כעת כשהוא נמצא בכלא שמור שבו אסורים עבריינים 'כבדים'.

באשר למשפחת האב. היא אינה צד להליך זה. בדיון שהתקיים ביום ז' בשבט תשע"ח (23/01/18) אף נמחקה תביעת אבי האב לקיים הסדרי שהות של ילדי הצדדים עמו.

הדיון אם כן הוא האם ניתן לחייב אב שאין לו יכולת לעבוד ולהתפרנס במזונות ילדיו. לדיון שני שלבים. בשלב ראשון נדון בעיקר חיוב מזונות עד גיל שש, ובשלב שני נדון במזונות מגיל שש ואילך מתקנת הרבנות הראשית.

בסיפא של פסק הדין נעסוק בשאלת שיעור המזונות העתידיים שישלם האב לילדיו לאחר שחרורו מן הכלא.

פרק א': פסיקת מזונות לילדים עד גיל שש שאביהם אינו יכול להשתכר

הדיון בחיוב אב שאינו יכול להשתכר במזונות ילדיו נוגע בשורש ויסוד החיוב.