חיוב כתובה בבעל שהורחק מהבית בגין אלימות וחי עם אישה זרה

 הנדון: חיוב כתובה בבעל שהורחק מהבית בגין אלימות וחי עם אישה זרה

הצדדים נישאו זו לזה כדמו"י ביום ..... , ומנישואין אלה נולד בנם א'. הנישואין ארכו מעט יותר משנתיים ימים, שכן הצדדים התגרשו ביום .....

הנושא העומד בפנינו הוא חיוב הבעל בכתובת אשתו. הבעל התחייב לאשתו בכתובתה סכום של 555,000 ש"ח.

בתאריך 20.6.23 הגישה האישה תביעת גירושין, כאשר היא מגוללת את אלימותו של הבעל כלפיה, וכן העובדה שהבעל חי עם אישה זרה בשם .... , שהיא אף בהריון ממנו (במועד הגשת התביעה הייתה חברתו של הבעל בחודש השלישי להריונה, ובמועד הגירושין – בחודש השישי להריונה).

במועד הדיון הראשון - 7.9.23, בית הדין שכנע את האישה להסכים ולהתגרש לאלתר, כאשר תקרת הכתובה תעמוד על סך של 55,000 ש"ח. לא מפני שבית הדין סבר שלא מגיע לאישה את מלא כתובה, אלא שלא נראה שהבעל יהיה מסוגל לשלם סכום כה גבוה, ועל כן סבר בית הדין להעמיד את הכתובה על סכום סביר שניתן יהיה לחייב בו את הבעל. כמו כן חשש בית הדין שהבעל יסרב להתגרש ככל ויפסק לו סכום כתובה שלא יוכל לעמוד בו.

יש מספר עובדות שבהן לא ניתן להטיל כל ספק. אחת מהן היא העובדה שלבעל חברה - בת זוג, שנכון לעת הזאת נמצאת בחדשי הריונה האחרונים. טענות הבעל שהקשר הזוגי שלו עם אותה בחורה היו לאחר שהוצא מהבית (ראה פרוטוקול הדיון מיום 7.9.23 שורה 15), גם אם הם נכונות מהבחינה העובדתית, הרי שמהבחינה ההלכתית, הבעל בהיותו גבר נשוי יצר קשר עם אישה זרה, שאף בהריון ממנו.

על דרכו של הבעל, לזלזל באישה ולהתייחס אליה באופן מחפיר, נמצאנו למדים מכך שהבעל דאג להביא את אותה חברה לבית הדין, כשהיא מלווה אותו לדיונים. גם אם נקבל את טענת הבעל, שהואיל והוא היה במעצר בית היה זקוק למלווה, עדיין לא נוכל להסביר את התנהגותו. אחד מדייני ההרכב נכח בעצמו במסדרון בית הדין בשעה שהבעל עומד מתנשק ומתחבק עם אותה חברה, לעיני אשתו ולעיני הציבור. לטעמינו - הדבר מלמד על הזלזול של הבעל באישה ועל יחסו אליה.

הבעל נהג באלימות כלפי האישה, ובגין אותה אלימות שהה במעצר, ומתקיים כנגדו הליך פלילי. בית הדין מפנה לפרוטוקול הדיון מיום 27.2.23 בביהמ"ש לע"מ.

בדיון שהתקיים בתאריך 5.11.23, טען ב"כ הבעל שהעובדה שהוא הורחק מהבית, מאפשרת לו ליצור קשר עם אישה זרה (שורה 26 ולהלן לפרוטוקול):

"ב"כ האיש: היא לא קיימה יחסים אתו, הוא מורחק מהבית, המדינה נתנה כוח לאישה, שברגע שהוא מורחק, נוצר מצב שלחיות חיים כאלה, אין אפשרות.

בית הדין: הוא יכול היה להגיש תביעת גירושין.

ב"כ האיש: הוא היה בעיר אחרת, הוא הבין שאין תקווה לחיים האלה. לא הייתה בעיה שלו להיות עם אותה בחורה צעירה, במיוחד שהיא לא רצתה אותו. עצם זה שהיא מנעה ממנו יחסי אישות, יצרו מצב שהם לא יכולים לחיות חזרה. המערכת נישואין שלהם, הייתה קצרה מאוד. עשרה חודשים לפני הקרע היא מנעה ממנו יחסים."

בית הדין לא התרשם שהאישה מנעה מהבעל קיום יחסים, והיא נשמעת כדוברת אמת. דא עקא, האישה הייתה מנועה מללכת למקווה מספר פעמים, עקב בעיות אובייקטיביות (העדר שמרטפיות), וכן עקב התנהגות הבעל כלפיה. אישה אינה חייבת לקיים יחסי אישות עם בעל שמתנהג אליה בצורה משפילה ואלימה. ובית הדין אכן התרשם שהבעל מתנהג אל האישה בצורה משפילה. גם השפה של הבעל משדרת אלימות.

כך השיבה האישה לטענה שלא הלכה לטבול בחדשים האחרונים (פרוטוקול הדיון שורה 39 ולהלן, ובהמשך שורה 51 ולהלן):

"לא היה חודש כזה. אני הייתי מניקה, לא היה מי שישמור לי על הילד, הוא היה יוצר מריבות כשהיה מקווה. היה קשה להיכנס למיטה, אמרו לי שגבר כזה, זה אומר שיש לו מישהי אחרת.

[...]

לי יש הקלטות שאימא שלו אומרת, שזה הרבה זמן כבר. הבחורה כותבת לי, לקחתי לך את הגבר. הוא השפיל אותי בהיריון, הוא היה מעשן סמים, סילקתי אותו בשביל הילד שלי, שלא יגדל לזה. אני מעולם לא בגדתי, זו אהבה ראשונה."

במספר החלטות הבהיר בית הדין שאין זה משנה מי התובע את הגירושין. השאלה מי הביא לגירושין וגרם לפירוק הבית.

אין ספק שהתנהגותו האלימה של הבעל כלפי האישה, ובעיקר - העובדה שהבעל יצר קשר עם אישה זרה כאמור, שהיא בהריון ממנו, ובנוסף היחס המזלזל והמשפיל של הבעל כלפי האישה, כפי שנוכחנו אנו מהתנהגות הבעל, שהביא את החברה לבית הדין והתנהג עימה כאמור, מלמד מי הוא זה שהביא את חיי הנישואין לקיצם.

אישה שחשה מאוימת חייבת להתלונן במשטרה, ואכן הבעל הורחק ונעצר, ומתקיים בעניינו הליך פלילי. האם מציאות זו מאפשרת לבעל, בהיותו נשוי, לפתוח בזוגיות חדשה? לא רק שהוא הביא על עצמו את הרחקתו מהבית עקב התנהגותו, הוא עוד טוען שהדבר מאפשר לו לפתוח בזוגיות חדשה בהיותו נשוי!

מן הדין היה לחייב את הבעל בכתובה בסכום גבוה יותר מהתקרה שנקבעה. דא עקא, בית הדין חשש שאם יחויב הבעל בסכום גבוה יותר, לא רק שהבעל לא ישלם לאישה את כתובתה, אלא לאור התנהלותו, היה גם חשש שיסרב ליתן גט והאישה תישאר עגונה, כאשר הבעל פתח כבר בחיי זוגיות חדשים. מטעם זה, ובהתחשב בנישואין הקצרים, סבר בית הדין להעמיד את הכתובה על תקרה של 55,000 ש"ח.

לאור האמור לעיל, בית הדין מחייב את הבעל לשלם לידי אשתו, סכום של 55,000 ש"ח בעבור כתובתה ותוספת כתובה.

סכום זה ישולם ע"י הבעל תוך 30 יום מהיום.

ניתן לפרסם לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן ביום ז' בכסלו התשפ"ד (20/11/2023).

הרב צבי בן יעקב – אב"ד הרב משה בצרי הרב בן ציון הכהן רבין

עותק זה עשוי להכיל שינויי ותיקוני עריכה