חיוב בפיצוי בגין הפרת הסכם שכ"ט העולה כדי מלוא גובהו של שכרהטרחה עליו הוסכם בחוזה

פסקדין

ביום 04/10/01 התרסק מטוס החברה ' Siberian Airlines' בשמי הים השחור (להלן: ,,התאונה" או ,,האסון"). בין יתר הנוסעים הנספים באסון נמנו תושבי מדינת ישראל או כאלה שלהם קרובימשפחה בישראל. ועד משפחות הנספים, והנתבעים בכללם, בחר במשרד התובעת לייצגם בתביעת הפיצויים כנגד ממשלת אוקראינה, הואיל ועלפי הטענה, נגרם האסון כשנפגע המטוס מטיל ששוגר בתרגיל אימונים של צבא אוקראינה. התביעה שבפניי היא לתשלום שכרטרחה כנגד מספר קרובימשפחה שנמנעו משלם לתובעת את שכרטרחתה.

ה ע ו ב ד ו ת  ו ה מ ח ל ו ק ת

1.         ביום 23/10/01, בתום ימי האבל, התקיימה בכנסת ישיבה של הוועדה לפניות הציבור בקשר להחלטת הממשלה לסייע למשפחות בייצוגן מול ממשלת אוקראינה. בישיבה זו השתתפו רבים מבני המשפחות, לרבות הנתבעים ולמעט הנתבע מס' 9 (להלן: ,,הישיבה"). האמור בישיבה תורגם תרגום סימולטאני לשפה הרוסית, ובין היתר נאמר מפי מר יורי שטרן ז"ל, אז סגןהשר במשרד ראש הממשלה, כי חשוב שהמשפחות תיוצגנה עלידי משרד עורכידין אותו תבחרנה הן.

2.         בעקבות הישיבה התארגנו משפחות נספי המטוס (להלן: ,,המשפחות") לקבלת ייצוג משפטי לצורך מימוש זכויותיהן המשפטיות, וביום 14/11/01 הודיעו נציגי המשפחות לתובעת כי נבחרה לייצגן. בני המשפחות, ובכללם הנתבעים - למעט הנתבעים 8 ו12 - חתמו על חוזי שכרטרחה (להלן: ,,החוזה") וייפוייכוח (אשר צורפו כנספחים א' וב' לתצהירו של עוה"ד רועי בלכר מטעם התובעת). בהתאם לחוזה, התחייבו הנתבעים לשלם לתובעת שכרטרחה בסך השווה ל13%, בצירוף מסערךמוסף, מסכום הפיצויים שיקבלו.

3.        (א)         עם קבלת יפוייהכוח, נפגשו פרקליטי התובעת עם בני המשפחות, לרבות הנתבעים, עלמנת לגבות מהם מידע ונתונים לצורך עריכת חישובי הנזק של כל אחד ואחד מהם, אשר יהוו בסיס להגשת תביעה נגד ממשלת אוקראינה ונגד חברת התעופה. עם כל אחד מהנתבעים נערכו מספר פגישות לצורך הכנת החישובים.

            (ב)        במקביל, נפגשו עוה"ד בלכר ועוה"ד אלי זהר עם שר המשפטים ועם גורמים אחרים במשרדו וכן עם נציגי משרד החוץ עלמנת להציג בפניהם את דרישות המשפחות בבוא המדינה לנהל משאומתן עם ממשלת אוקראינה בדבר היקף כספי הפיצויים אשר ישולמו למשפחות.

4.         מטעם המדינה הוקם צוות בינמשרדי שבראשו עמד עוה"ד אלן בייקר, אז היועץ המשפטי של משרד החוץ, עוה"ד אהוד קינן, סגנו, וכיום היועץ המשפטי של משרד החוץ, וכן שני נציגים מטעם משרד המשפטים, עוה"ד משה גולן ועוה"ד בני רובין (להלן: ,,נציגות המדינה"). נציגות המדינה עבדה בשיתוףפעולה עם פרקליטי התובעת, בין היתר, בכל הנוגע לבסיס הדרישה שתוצב מול ממשלת אוקראינה לגובה כספי הפיצויים למשפחות. הוחלט כי יידרש פיצוי בסכום קבוע עבור כל נספה ושסך התקבולים יחולק באופן שווה בין בני המשפחות לפי סכום הפיצוי הריאלי המגיע לכל אחד מהם, אשר יחושב לפי דין הנזיקין הישראלי. לצורך כך הכינה התובעת, כאמור, את תחשיבי הנזק עבור כל אחד מבני המשפחה, לרבות הנתבעים, ובוצעו שני חישובים מקבילים: אחד, חישוב ריאלי לצורך החלוקה היחסית כאמור לעיל, ושני מופרז, או ,,מנופח'', לצורך הצגה בפני ממשלת אוקראינה.

5.         המשאומתן עם ממשלת אוקראינה החל בפגישה בין נציגות המדינה ופרקליטי המשפחות לבין נציגי ממשלת אוקראינה, ונמשך כשנתיים. הממשלה האוקראינית לא הייתה מוכנה להגיע להסכם פשרה אלא לאחר שנמסר לה שהרוב המכריע של המשפחות מסכים לקבל את הצעת הפשרה. במהלך המשאומתן הציעה המשלחת האוקראינית סכום של   100,000$ (דולאר ארה"ב) לכל נספה, ולאחר שעוה"ד זהר הבהיר כי סכום זה הנו נמוך, ולא יתקבל אצל מרבית המשפחות, הושגה, ביום 10/11/03, פשרה, לפיה תשלם ממשלת אוקראינה סך של 200,000$ עבור כל נספה. סכום הפשרה היה גבוה בכ15% מסך כל תחשיבי הנזק הריאליים שביצעו פרקליטי התובעת (ראו עדות עוה"ד בלכר בעמ' 27 לפרוטוקול הדיון, שורות 14-15).

6.         ימים ספורים לפני הפגישה הראשונה עם נציגי ממשלת אוקראינה, ביום 20/10/02, הודיעו הנתבעים כי הם מבטלים את ייפוייהכוח שנתנו לתובעת והחוזה שכרתו עמה (נספחים ט(1)-ט(4) לתצהיר עוה"ד בלכר), בטענה ש,,...אינכם עומדים בהתחייבויותיכם". ניסיונות התובעת להניא את הנתבעים מעשות כן עלו בתוהו, והואיל ותחשיבי הנזק כבר הוכנו גם עבורם, והואיל והמועד היה ערב נסיעת פרקליטי המשרד לאוקראינה לניהול המשאומתן עם ממשלתה, ומאחר שנהיר היה לכול כי ממשלת אוקראינה לא תסכים לפשרה כוללת אלא אם תתקבל הסכמת רוברובן של המשפחות לסכום המוצע, נוהל משאומתן זה בשם המשפחות כולן, לרבות הנתבעים.

7.         ביום 31/12/03 העבירה ממשלת אוקראינה לממשלת ישראל את סכום הפיצוי המוסכם עבור כל המשפחות, בסך 7,590,933 ש"ח. פרקליטי התובעת הוסיפו לעמוד בקשר עם הנתבעים, זימנו אותם לפגישות במשרדם והסבירו להם מה חלקם בסכום הפשרה הכולל. הנתבעים קיבלו את חלקם בפיצוי מממשלת ישראל, אך סירבו לשלם לתובעת את שכרטרחתה.

8.         טענות הצדדים:

עילת התביעה הנה עילה חוזית, והטענה היא להפרת חוזה והפרת החובה לנהוג בתוםלב ובדרך מקובלת. לחלופין תובעת התובעת בעילה של עשיית עושר ולא במשפט, המזכה אותה בשכרטרחה ראוי בגובה השכר המוסכם.

לטענת הנתבעים, התובעת עשתה מעט מאוד ערב ביטול החוזה. תחשיבי הנזק נתפרו בתפרים גסים, והכנתם טרם נסתיימה. נטען שאין ממש בטענה שבמהלך המשאומתן לא ניתן היה להפריד בין המשפחות אשר יוצגו עלידי התובעת לבין אלו שלא יוצגו עלידיה, כאשר האחרונות מסתמכות על נציגות המדינה כזו שתייצגן במשאומתן זה. כן טענו הנתבעים, כי נפגע האמון שנתנו בפרקליטי התובעת, אשר לא עשו די - כך עלפי הטענה - לצורך הבאה לדין פלילי באוקראינה של האחראים לקרות התאונה. הנתבעים כופרים בעילת עשיית עושר ולא במשפט בעיקר משום שלטענתם, לא הייתה התובעת זו שהביאה לכריתת הסכם הפשרה עם ממשלת אוקראינה, אלא מדינת ישראל הייתה זו שהביאה להתקשרות הבינלאומית.

לחלופין נטען, כי שוויו של השכר הראוי אינו עולה על ערך מספר שעות העבודה שהקדישו פרקליטי התובעת לעריכת תחשיבי הנזק.

בפי הנתבעים מס' 6 ו7 גם טענת קיזוז.