חיוב בנק לאומי למשכנתאות להציג מידע על תנועות כספיות בחשבון הפקדון

1.      בתובענה שבפני עותרת המבקשת לסעד לפיו יחויב המשיב להציג בפניה את כל המידע וההסברים באשר לתנועות הכספיות בחשבונות בהם הופקדו על ידה פקדונות כספיים, כפי שיפורט בהמשך, כמפורט בסעיף 44 לתובענה.

2.      המבקשת, יזמית של פרויקט גני אביב - שכונת מגורים בת אלפי יחידות דיור בלוד, כרתה הסכם עם המשיב, לפיו היא תפנה את רוכשי הדירות בפרויקט למשיב לשם קבלת משכנתאות למימון הרכישה. המשיב התחייב להעניק הלוואות המשכנתא בכפוף לקריטריונים והנוהלים הנהוגים אצלו.

כמתחייב מתנאי ההסכם (סעיף 7 להסכם), הותירה המבקשת בידי המשיב 10% מכספי התמורה ששולמו לה ע"י רוכשי הדירות למשך 5 שנים, כבטחון וכבטוחה (נוספת) לפרעון תשלומי המשכנתא להם התחייבו הרוכשים. כספים אלה הופקדו בחשבונות פקדון מיוחדים ונשאו ריבית כמוסכם.

למשיב ניתנה זכות (כמוסכם) לעכב את כספי הפקדונות או את חלקם, אם נוצר פיגור או כשל בהחזרת כספי ההלוואה שנטלו רוכשי הדירות.

בתום חמש שנים, כך הוסכם, היה אמור המשיב להשיב את כספי הפקדון למבקשת בתנאי שעד אז לא נוצר חוב פיגורים מצד הלווה.

(ראה סעיפים 7, 10 להסכם שצורף כנספח א' לתובענה).

3.      לטענת המבקשת ביקשה היא, כבר בדצמבר 2004, לקבל מידע מהמשיב בדבר מצב חשבון הפקדון ולא נענתה. פניות נוספות ב-2005 לא נענו או נענו בשלילה.

זו היתה תגובת המשיב אף לדרישת המבקשת לשחרר כספי פקדונות שהגיע זמן פרעונם כמוסכם, לאחר 5 שנים, ואשר לא היו לגביהם פיגורים בהחזרת ההלוואות ע"י הלווים.

בנסיבות אלה לא נותר למבקשת אלא לפנות לבית המשפט על מנת לחייב את המשיב להמציא לה את החשבונות המבוקשים על ידה.

המשיב מתנגד לדרישות המבקשת בטענה כי אין כל עילת תביעה נגדו המצדיקה מתן חשבונות. מדובר, לטענתו, ב"מסע דייג" של המבקשת שמטרתו לדלות מהמסמכים או החשבונות שיגולו עילת תביעה אפשרית. משכך ומשפעל המשיב על פי החוק ועל פי הוראות ההסכם אין כל הצדקה להענות לתביעת המבקשת.

4.      כאשר בתובענה למתן חשבונות עסקינן, יש לבחון קודם לכל האם המבקשת אכן זכאית לקבל חשבונות מהמשיב במסגרת מערכת היחסים הקיימת ביניהם. אם זכות כזו תוכר יש לבחון האם קמה למבקשת עילת תביעה לגבי הכספים לגביהם מבוקשים החשבונות.

(ראה ע"א 4724/90 א.ש.ת בע"מ - בנק המזרחי המאוחד פ"ד מו (3) 570).

הזכות לקבל חשבונות מצד שכנגד קמה בדרך כלל במסגרת מערכת יחסים מיוחדת הקיימת ביניהם כגון יחסי שותפות, שליחות ו/או נאמנות.

טוען המשיב כי מערכת יחסים כזו אינה קיימת בינו לבין המבקשת ועל כן אין לחייבו ליתן או להציג את החשבונות המבוקשים. העובדה כי המבקשת שיעבדה חלק מהתקבולים שקיבלה מרוכשי הדירות, לטובת המשיב, כבטחון וכאמור בהסכם שנכרת ביניהם, עובדה זו אינה הופכת את המבקשת כלקוח שלו ועל כן לא קמה כלפיה חובה למתן חשבונות. מדובר בהתקשרות חוזית רגילה בין שני גופים עסקיים (ולא בהתקשרות בין בנק ללקוחו), אשר מכוחה קמה למבקשת (ללקוח) זכות לקבל כספים בתנאים מסוימים עליהם הוסכם. המבקשת אינה לקוחה של הבנק ואף לא חתמה על הסכם לפתיחת חשבון.

5.      טענה זו אינה מקובלת עלי.

מדובר בהסכם שנכרת בין בנק, והמשיב הוא בנק, לבין חברה יזמית או קבלנית (המבקשת) שהפקידה אצלו כספים על פי תנאים והסכמות אליהם הגיעו הצדדים במסגרת משא ומתן בין הבנק, שעיסוקו העיקרי מתן הלוואות המובטחות במשכנתא, לבין המבקשת, שהפנתה אליו רוכשי דירות לשם קבלת ההלוואות. הוסכמו מספר תנאים שהועלו על הכתב (נספח א' לתובענה), לרבות המועד והתנאים להשבת או החזרת הכספים למפקידה, היינו למבקשת.

העובדה כי ההסכם שנכרת בין הצדדים על כל תנאיו נוסח במיוחד ואינו סטנדרטי המודפס על טופס כזה או אחר, אינה שוללת ממערכת היחסים שנוצרה בין הצדדים את אופיה, היינו מערכת יחסים בין בנק ללקוח, או ליתר דיוק, בין בנק למפקיד כספים אצלו, על מנת שינהלם על פי דרכו ונוהליו.  

חיזוק לדעתי זו ניתן למצוא בתנאי ההסכם עצמם. כך בסעיף 2 לפיו התחייב המשיב לנהל עבור המבקשת את ההלוואות שניתנו, כך בסעיף 3 ו-7(ה) וכך בסעיף 8 להסכם בו התחייבה המבקשת לשלם למשיב דמי ניהול עבור ניהול הפקדונות שהופקדו אצלו.

איך ניתן לכנות מערכת יחסים בין הצדדים שכרתו ביניהם את ההסכם הנ"ל אם לא מערכת יחסים בין בנק ללקוחו.