הצדדים נישאו בחו"ק ומנישואין אלו נולד ילד אחד. ביום כ"ב אלול תשע"ב (09/09/2012) הוסדר ביניהם גט פיטורין אך ללא הסכם גירושין, והעניין הוסבר בהחלטה קודמת מיום כ"ב באלול תשע"ב (09/09/2012).
בנסיבות אלו הוגשה תביעה לתשלום הכתובה, שבה נקוב סך 360,000 ש"ח. קיימנו שני דיונים בתביעה, והתקבלו סיכומי הטענות ביחס לשאלת זכאות האשה לתשלום הכתובה. לאחרונה התקבלה בקשת התובעת לעיון במסמכים שבהם נקבעה חוות דעת אקטוארית, ועותק יועבר לצד השני.
השתלשלות ההליכים בין הצדדים הייתה כדלהלן: הבעל הגיש תביעת גירושין כנגד האשה, וטען שאשתו היא אשה אלימה, וכי התנהגותה האלימה הוציאה אותו מהבית, כשעזב את הבית בנסיבות של חבטת אגרוף בפניו, כך שלא היה מנוס מהגשת תביעת גירושין.
להלן חילופי דברים שנרשמו בפרוטוקול הדיון הראשון, מיום י"ח אדר תשע"ב (12/03/2012) שהתקיים ארבעה חודשים לאחר הפירוד:
"הבעל: אני תובע להתגרש, מדובר באשה רעה ומורדת, שפוגעת ופגעה בי במשך כל השנים האלה, העליבה והקניטה, קראה לי בשמות, ונהגה בי באלימות פיזית ומילולית.
ביה"ד: למה הכוונה אלימות פיזית?
הבעל: לפני כשנה וחצי היא שרטה אותי בגב על רקע של ויכוח בינינו, יש לי תמונות של זה, רואים שם שריטות עם שמונה-תשע שריטות חזקות, עמדתי עם הילדה בסלון והיא באה בנקמנות ושרטה לי את הגב. היה עוד מקרה של אלימות בחודש מאי, כשעזבתי את הבית בפעם הראשונה זה היה אחרי ויכוח, היא שפכה עלי כוס מים בגב ואח"כ חבטה בי בפנים באף, היה בינינו ריב שבסופו עזבתי את הבית, באותו יום התקשרתי אליה לבקש ממנה שתאפשר לי לבוא לישון בבית ושלמחרת אני אעזוב את הבית, חזרתי ועליתי למיטה לישון, היא יצאה מהמקלחת וראתה אותי במיטה המשותפת, היא קפצה עלי בכעס וצעקה, מה אתה חושב לעצמך? אמרתי, סליחה אני אלך לישון במקום אחר, באיזה שלב היא שפכה עלי כוס מים, אמרתי לה, מה את עושה? והיא חבטה בי בפנים, ומהכעס היא נכנסה לחדר שלה, אני שטפתי את הפנים. בדיעבד היום אני מבין שחייתי במקום של גבר מוכה עם כל המשמעות, קשה לקבל את זה, כגבר קשה לקבל שאני נחות ומושפל, שאתה אפס ולא שווה כלום.
ביה"ד: מבחינתך אתה רואה את עניין הגירושין כסופי ומוחלט?
הבעל: לגמרי. כשהיא נתנה לי את הבוקס וכתוצאה מזה גרתי בנפרד, הבנתי שזהו. היא שלחה לי מכתב יום אחרי שעזבתי, היא כותבת במכתב שהיא מתביישת בהתנהגות שלה, ושכנראה שהעולמות שלנו לא נפגשו מעולם, שהנישואין נועדו לכישלון מההתחלה.
ב"כ הבעל: היו שלושה אירועי אלימות שהבעל פירט, מעבר לכך, לאחר האירוע האשה למעשה כתבה לבעל מכתב והיא מבקשת שהוא ישחרר אותה כי העולמות שלהם לא נפגשו, וכדאי שהם ייפרדו."
מאידך, האשה טענה שהבעל מעצים את אירועי האלימות הנטענים, וטענה שבאירוע האחרון נתנה לבעל סטירה כדי להגן על עצמה. לטענתה, אדרבה הבעל נהג ביחס אליה באלימות, ולהלן קטע מהדיון הראשון:
"ביה"ד: את בקשת ממנו שיצא מהבית בגלל ההתנהגות שלו?
האשה: כן, אבל אחרי זה הוא חזר לבית בקשתי ממנו שנלך לטיפול ושנעשה שלום בית, היינו בטיפול זוגי והמטפלים אמרו שמעולם הם לא פגשו באדם שכל כך אוהב לריב, היא בקשה ממנו שהוא ימשיך לבוא אליה לפגישות לבד, ו[פלוני] סירב, ושוב היו לו התקפי זעם הוא פירק אותי במכות, בפעם האחרונה הטלפון היה פתוח וחברה שלי שמעה את הכול, אחרי זה בקשתי צו הגנה."
ובתגובה טען הבעל, כדלהלן:
"ביה"ד: מה ביחס למה שהיא סיפרה שקרה לפני שניתן צו ההגנה?
הבעל: לא היה שום דבר, זה התחיל שבוע לפני שהיא אמרה 'אני רוצה להתגרש', תכין חוזה, בגלל שאמרתי לה שאני נוסע לאימא שלי זה הדליק אותה.
ביה"ד: אתה מכחיש את כל מקרי האלימות שהיא ציינה?
הבעל: אני לא מכחיש, היא עשתה את האלימות.
ביה"ד: מה אמרת בדיון בצו ההגנה?