חיוב "מנורה חב' לביטוח" לפצות צעירה שנפגעה בעת רכיבה על אפנוע ים באילת

מבוא

1.                   התובעת מס' 1 (להלן: "התובעת") ילידת 1983, נפגעה ביום 28.6.01 בתאונה במהלך רכיבה על אופנוע ים בים סוף. לפי הנטען בכתב התביעה ביקשו התובעת וחברותיה לשוט באופנועי ים ולשם כך פנו לעסקה של הנתבעת מס' 4, המרכז להשכרת אופנועי ים באילת (להלן: "המרכז"), אשר מנוהל על ידי הנתבע מס' 3 (להלן: "עידן") .  

2.                   התובעת וחברותיה יצאו לשיט בשני אופנועי ים: אופנוע אחד הושט על ידי הנתבע מס' 1 (להלן: "דוד") ואופנוע שני הושט על ידי הנתבע מס' 2 (להלן: "גיא").

3.                   תוך כדי השיט בים סוף ביצע דוד, שרכב על אופנוע ים יחד עם חברתה של התובעת, אלישבע שמיר (להלן: "אלישבע"), 'פעלול מסוכן' שבמהלכו הוביל את אופנוע הים במהירות רבה לעבר האופנוע האחר עליו רכבו גיא, התובעת וחברתה של התובעת, ליאור אשרוב - מולדובן (להלן: "ליאור").האופנוע האחר היה במצב עצירה, והאופנוע בו נהג דוד התנגש בו. לאחר אותה פגיעה המשיך האופנוע ופגע שוב בתובעת.

4.                   התובעת נפלה למים ונפגעה באגן. עוד נגרמו לה פגיעות חיצוניות.

5.                   לטענת התובעת דוד וגיא, שהשיטו את האופנועים התרשלו כלפיה.  היא טוענת כי עידן והמרכז אחראיים כלפיה באחריות שילוחית למעשיהם של דוד וגיא וכן באחריות ישירה. 

6.                   הנתבעת מס' 5 (להלן: "מנורה") היא המבטחת של עידן והמרכז בפוליסת ביטוח לכלי שיט הכוללת גם כיסוי לחבות כלפי צדדים שלישיים. מנורה חולקת על חבותה לכסות את התרשלותם של הנתבעים מאחר ולשיטתה, הפרו את הוראות החוק והתקנות וכפועל יוצא מכך הפרו את אחד מתנאי הפוליסה (הערובות). הפרה זו הביאה לביטולו של הכיסוי הביטוחי.

7.                   בנוסף לתביעתה של התובעת, הגיש התובע מס' 2 (להלן: "המל"ל") תביעה לשיפוי עבור הסכומים ששילם לתובעת.

נסיבות אירוע התאונה

8.                   באשר לנסיבות שהובילו לתאונה העידו התובעת, חברותיה ליאור ואלישבע, משיט האופנוע הפוגע, דוד, ובעליו של המרכז, עידן.  מתוך חמשת העדים ארבעה היו עדי ראיה למקרה.

עדות התובעת

9.                   בתצהיר העדות הראשית שהגישה מתארת התובעת כי ביום בו אירעה התאונה היא שהתה באילת עם חברותיה, ליאור ואלישבע. השלוש ירדו לחוף חנניה על מנת לעשות 'אטרקציות ימיות' ופנו למרכז להשכרת אופנועי ים שם החליטו לשוט בשני אופנועי ים.

10.               על שני האופנועים רכבו שני מדריכים, דוד וגיא.  לפי הנחייתם התחלקו הבנות לשני האופנועים: התובעת וליאור באופנוע אחד בו נהג גיא ואלישבע עלתה על אופנוע ים ביחד עם דוד.  באופנוע עליו הייתה התובעת ישבה אחת הנוסעות מלפני המדריך והאחרת מאחוריו. באופנוע האחר ישבה אלישבע לפני דוד.

11.               התובעת מתארת בתצהיר כי לא הוסבר לה ולאחרות עד כמה הנסיעה היא מסוכנת ולא ציינו בפניה כי יש צורך בהכשרה או בניסיון. הרושם שהתקבל היה כי מדובר בנסיעה פשוטה ולא מסוכנת וכי המדריכים שולטים באופנוע.

12.               החבורה החלה בשיט לעבר הים וכעבור זמן מה התחלפו התובעת וליאור כך שליאור ישבה ראשונה, אחריה גיא והתובעת לאחר המדריך. בעת ההחלפה היה האופנוע בעצירה.

13.               לדברי התובעת מייד כאשר הסתיימה החלפת המקומות, כאשר סובבה את ראשה ימינה, ראתה את האופנוע בו נהג דוד, עליו הייתה גם אלישבע, מגיע במהירות עצומה לעבר כיוון האופנוע בו ישבה ובטרם הספיקה להבין מה קורה, התנגש האופנוע האחר באופנוע עליו ישבה בחוזקה תוך שהוא מרסק את אגן הירכיים שלה. היא מוסיפה כי לפי המידע שקיבלה לאחר מכן השיט דוד את האופנוע במהירות כדי לבצע פעלול - וכוונתו הייתה לסטות ברגע האחרון.

14.               לאחר ההתנגשות התובעת עפה לתוך הים והאופנוע המשיך לפגוע בה וגרם לה לשריטות ופגיעות ברגליים. סירת בננה שהגיעה למקום פינתה אותה אל החוף ומשם לבית החולים.

15.               בחקירה הנגדית היא סיפרה כי לא ניתנו לה ולחברותיה הנחיות לגבי אופן הנסיעה באופנוע (עמ' 26)  וכך גם בעת ההחלפה בינה לבין ליאור (עמ' 24).  בנוסף היא תיארה את הנסיעה באופנוע בטרם התאונה והזכירה את הפעלולים שעשה דוד: