ב"ה
בית דין רבני גדול
|
1186061-3
16/01/2021
|
בפני הדיינים:
1. הרב אהרן דרשביץ - אב"ד 2. הרב עובדיה חפץ יעקב 3. הרב אברהם צבי גאופטמן
|
- נגד - |
התובעת:
פלונית עו"ד מרסל אביטל
|
הנתבע:
פלוני עו"ד שרה זינו אמוראי
|
פסק דין |
בפני ביה"ד תביעת האשה לכתובה ותוספתה, וטענה מקדמית של הבעל לשעבר לפיה האשה ויתרה על הכתובה בהסכם הגירושין.
רקע עובדתי
הצדדים נישאו בנישואין שניים כדמו"י בטבת תשע"ה (1/2015), לדבריהם אחר היכרות של כחמש עשרה שנה, בה גרו ביחד לסירוגין, ובקביעות כזוג כמה שנים לפני הנישואין.
ביום 24.12.2015, כשנה לאחר הנישואין, חתמו הצדדים על הסכם ממון אשר קבע הפרדת רכוש גמורה, בין רכוש אשר היה לצדדים טרום הנישואין ובין אשר נצבר במהלך הנישואין. הסכם זה לא הובא לאישור לפני ביה"ד או ביהמ"ש.
ביום 12.8.2018 חתמו הצדדים על הסכם גירושין, בו נכתב שהאשה מוותרת על כתובתה עם מתן הגט. במעמד אישור ההסכם בפני ביה"ד, ביום כ"ו בחשון תשע"ט (04.11.2018), חזרה בה האשה ממחילת הכתובה, ולא הסכימה לאשר את ההסכם. ביה"ד שוחח עם הצדדים לנסות להביאם לידי הסכמות, ולבסוף הבעל ביקש להקפיא את התיק 3 חודשים על מנת להידבר ביניהם.
ביום 26.2.2019 הבעל הגיש תביעה כספית בביהמ"ש נגד האשה על הפרת הסכם גירושין, ועל כך שמסרבת להתגרש לפי ההסכם.
בדיון בביהמ"ש ביום 2.6.2019 טענה האשה שלא קיימת תביעת גירושין, ולכן אי אפשר להחשיב אותה כסרבנית גט, והצהירה שמוכנה להתגרש בהתאם להסכם הגירושין למעט סוגיית הכתובה שהיא שומרת לעצמה את הזכות להגיש תביעה לכתובתה. הבעל הגיש תביעת גירושין בביה"ד באותו יום.
בדיון בביה"ד ביום י"ד בתמוז תשע"ט (17.07.2019) הסכימה האשה להתגרש באותו יום, כאשר נושא הכתובה יידון לאחר הגט.
התקיים דיון הוכחות ביום ג' בחשון תשפ"א (21.10.2020), בו נידונו הן הטענה המקדמית של הבעל לשעבר שהאשה מחלה על הכתובה במסגרת הסכם הגירושין, הן עצם טענות הצדדים לזכאות האשה בכתובה.
ביה"ד הורה לצדדים להגיש סיכומים בעניין הטענה המקדמית של מחילת הכתובה, אליה תתייחס החלטה זו.
טענות הצדדים
עיקרי טענות הבעל לשעבר וב"כ:
- הצדדים חתמו על הסכם גירושין, והבעל קיים את חלקו (העברת סכום של 40,300 ש"ח לאשה עבור רכישת ציוד לדירה).
- האשה חתמה על ההסכם מרצון לאחר שיקול דעת, גם אם לא נחה דעתה מהגירושין.
- האשה הפרה את ההסכם ודרשה את כתובתה לפני הגירושין.
- גם אם המחילה מותנית בסידור הגט, אינה יכולה לחזור בה כאשר הבעל היה מוכן לסדר את הגט במועדו, ויש לראות את התנאי כמקוים.
- האשה חזרה בה, לא כי רצתה שלו"ב, אלא בגלל שרצתה לשנות תנאי ממוני בהסכם.
- ניתן להכיר בתוקפו של הסכם שלא אושר מכוח עקרון תום הלב, כיון שהצדדים נהגו על פי ההסכם.