תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה ת"א
|
87471-00
24/06/2009
|
בפני השופט:
יהושע גייפמן
|
| - נגד - |
התובע:
1. פלוני (קטין)
2. פלונית
עו"ד שני מרום-פינקלשטיין
עו"ד מקסים ליפקין
|
הנתבע:
1. אלמוני
2. היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד גאנם גאזאווי
עו"ד יהודית פוקס
|
| החלטה |
1. בתביעה בתיק תמ"ש 87471/00 מתבררת תביעת אבהות בעניין קטין.
2. לאור החשש לממזרות התנגדה ב"כ היועץ המשפטי לממשלה לביצוע בדיקה גנטית. גם הנתבע 1 מתנגד ליטול חלק בבדיקת הרקמות.
3. סעיף 28 ה. לחוק מידע גנטי תשס"א - 2000 מורה:
"ראה בית המשפט ... כי ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו לפי דין תורה לנישואין של קטין... יפנה לנשיא בית הדין הרבני הגדול לקבלת חוות דעתו בעניין החשש האמור ובדבר האפשרות לערוך את הבדיקה באופן שימנע את הפגיעה. ההפניה תעשה ללא ציון שמות ופרטים מזהים".
4. בחוק מידע גנטי תשס"א - 2000 לא נקבעה במפורש הוראה, שיש לפנות לנשיא בית הדין הרבני הגדול למקרה של בירור תביעת אבהות על דרך של הבאת ראיות, שאינה בדיקה גנטית (שמיעת עדויות במתכונת שהתבררה תביעת אבהות קודם שבית המשפט הכיר בבדיקת רקמות כדרך עיקרית לבירור התביעה).
5. המדובר בהכרעה בתביעת אבהות, המהווה מעשה בית דין, ולא בהכרעה בגררא. המדובר בפסק-דין שמחייב את פקיד מרשם אוכלוסין לרשום את האבהות במרשם.
השאלה אם ההכרעה ניתנת על סמך בדיקת רקמות או על סמך שמיעת עדויות אחרות, אין בה כדי לגרוע מתוקפו של פסק-הדין ומיישומו.
6. עמדת המחוקק בחוק מידע גנטי מצביעה על החשיבות שיש לייחס לחשש לפגיעה בכשרותו של קטין.
גם הנושא של שמיעת עדויות כדי להוכיח תביעת אבהות, כאשר ההכרעה אינה בגררא, צריך להיבחן על פי הרציונל של חוק מידע גנטי, שאחרת באמצעות שמיעת עדויות, שאינן כוללות בדיקה גנטית, ניתן "לעקוף" את כוונת החוק.
7. יש להפעיל בדרך אנלוגיה את הוראת סעיף 28 ה' לחוק מידע גנטי, ומן הראוי שתוגש חוות דעת של נשיא בית הדין הרבני הגדול גם כאשר עלולה להיות פגיעה בכשרותו של קטין על דרך בירור תביעת אבהות בהליך של שמיעת ראיות שאינו כולל בדיקה רפואית.
8. אשר על כן, תעשה פניה לנשיא בית הדין הרבני הגדול לקבלת חוות דעתו בעניין החשש שבירור תביעת אבהות עלולה לפגוע בכשרותו של הקטין (חשש ממזרות).
הפניה תיעשה בנפרד ללא ציון שמות ופרטים מזהים.
ניתנה היום, ב' בתמוז, תשס"ט (24 ביוני 2009), בהעדר הצדדים.