חוסרבי נ' נג'ט אברהם ז"ל ואח'

לפניי תביעה לסילוק יד ובצידה תביעה כספית.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

התובע הוא הבעלים הרשום של דירה ששטחה 31 מ"ר, בשכונת התקווה ברחוב קמואל 42, תל אביב יפו, הידועה כחלק מחלקה 49 בגוש 6135 (להלן: "הדירה").

המנוחה נג'ט אברהם ז"ל (להלן: "המנוחה"), נפטרה ביום 17.5.2019 והותירה אחריה את בתה – הגב' זהבה עייש – הנתבעת 2, ובן נוסף המתגורר דרך קבע בחוץ לארץ.

הנתבעת 3 היא נכדתה של המנוחה (בתה של הנתבעת 2) ונשואה לנתבע 4 ולהם שלושה ילדים.

ביום 21.8.1968 חתמה המנוחה על הסכם שכירות עם מר יוסף שבילי – הבעלים הקודם של הדירה, לפיו שכרה את הדירה כדיירת מוגנת (להלן: "הסכם השכירות"). המנוחה שכרה את הדירה בעבור עצמה והתגוררה בה ביחידות משך שנים רבות, עד אשר חלתה ונזקקה לסיוע של 24 שעות ביממה והנתבעת 2 שכרה לה עובדת סיעודית שתטפל בה 24 שעות ביממה. העובדת הסיעודית התגוררה בדירה ביחד עם המנוחה.

טענות התובע

לטענת התובעף טרם פטירת המנוחה, פנה אליו בא כוחה – עו"ד גבריאל ישראלי במספר פניות, בהן הציע עו"ד ישראלי לתובע להחזיר את הדירה לתובע כנגד תשלום דמי פינוי. ימים מספר לאחר הפנייה האחרונה בנושא זה, הלכה המנוחה לעולמה.

התובע טוען כי לאחר שתמו ימי האבל על מותה של המנוחה, הוא פנה ביום 26.5.2019 לנתבעת 2 בבקשה לפנות את הדירה ולהחזיר את החזקה בה לידיו. התובע מציין כי בתגובה לפנייתו, שלח עו"ד גבריאל ישראלי ביום 5.6.2019 מכתב תשובה בשם הנתבעת 3 שלפיו היא טוענת שירשה את זכות הדיירות המוגנת בדירה מסבתה המנוחה, ולפיכך אינה מוכנה להחזיר את הדירה לידי התובע.

לטענת התובע, הנתבעת 3 מעולם לא התגוררה בדירה ולא נראתה בדירה, וכי הדירה בת החדר וחצי לא יכולה להכיל את מגוריה של הנתבעת 3 יחד עם הנתבע 4 ושלושת ילדיהם. עוד בעניין זה טוען התובע כי על פי הדין נכד או נכדה אינם זכאים לרשת את זכות הדיירות המוגנת של הסב או הסבתא, אלא אם כן הנכד או הנכדה התייתמו מהוריהם – אך לא כך הדבר בנוגע לנתבעת 3.