חוסר תום לב בגיבוש הסדר נושים ותוצאותיו- החלטה לפרסום לאחר השמטת פרטים

בתיק זה הוגשה בקשת הנאמנת להורות על ביטול מינויה בתיק. בהתאם להחלטתי הוגשה תגובת הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי לבקשה ולהלן תינתן החלטתי בבקשה.

רקע

1. עסקינן בתיק חדל"פ שנפתח בחודש 12/2019. מנתוני הבקשה לפתיחת ההליך עלה כי היחידה כבת 27, רווקה, מתגוררת בשכירות ומוכרת כבעלת נכות רפואית זמנית בשיעור של 66 אחוז ודרגת אי כושר זמנית בשיעור של 100 אחוז.

2. בתיק קוימה ישיבת הסדר ביום 23.1.2020 ולאחריה קוימה אסיפת נושים. במסגרת האסיפה נערכה ליחידה חקירת יכולת, במסגרתה התברר לראשונה כי הגם שהצהירה בבקשה לפתיחת ההליך כי היא מתגוררת בדירה שכורה, מדובר היה בדירה בה התגורר בן זוגה וכי היא שימשה לטענתה כערבה לתשלום דמי השכירות. בנוסף אישרה היחידה כי היא בעלת כלי רכב, הגם שלא הצהירה על כך בבקשתה לפתיחת ההליך. היחידה הוזהרה לבל תמסור פרטים שאינם מלאים ומדויקים במסגרת ההליך. יוער, כי במסגרת ישיבת ההסדר הציעה היחידה לשאת בתשלום עיתי של 250 ₪ לצורכי הסדר ובאסיפת הנושים הסכימה אף להגדיל הסכום לסך של 400 ₪.

3. מפאת ההצעה הנמוכה ומשלא הושגו הסכמות הנושים כנדרש בדין, הוריתי ביום 5.7.2020 על מתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של היחידה ועל מינוי הנאמנת. במסגרת הצו לא קבעתי תשלום עיתי לתקופת הביניים, זאת לאור הלכת לשצ'נקו (רע"א 6353/19 לשצ'נקו נ' כונס הנכסים הרשמי (11.2.2020) ומשהיחידה הוכרה כבעלת נכות רפואית ודרגת אי כושר זמנית בשיעור של 100 אחוז, כמפורט לעיל.

4. בבחינת מצבת הנושים, יצוין כי היחידה עתרה פעמיים מאז נפתח ההליך לצרף נושים נוספים להליך, חלקם בגין חובות שנפתחו לאחר פתיחת ההליך וכיום תיק החדל"פ כולל 9 נושים בסה"כ, 3 מתוכם נושים חיצוניים ו-6 נושים בהוצאה לפועל. כלל החובות הנם חובות חדשים שנוצרו בשלוש השנים האחרונות והם מסתכמים בסך של כ- 145,000 ₪.

5. ביום 1.12.2020 עתרה הנאמנת כאמור לשחרורה מתפקידה. הנאמנת נימקה בקשתה בכך שהיחידה כיום אינה בעלת כושר השתכרות, מלוא הכנסתה מקורה בקצבת נכות ובסיוע בדיור וכי על פי אישורים שהומצאו ממיסוי מקרקעין ומדוח המסלקה הפנסיונית היא גם נעדרת נכסים, כפי הצהרתה. בנסיבות אלו נטען כי לא צפוי להצטבר סכום כלשהו בקופת הנשייה, דבר אשר יוביל לכך שלא ניתן יהיה לממן את שכר טרחה נאמנת בתיק ועל כן לטענת הנאמנת יש מקום לעשות שימוש בסעיף 205 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (להלן: "החוק"), היינו להורות על ביטול מינוי הנאמנת ולקבוע כי מילוי תפקידה ייעשה על ידי הרשמת להליכי חדלות פירעון.

6. הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן: "הממונה") בתגובתו שבפניי טען כי במקרים דומים המתנהלים בפניו הוא פועל באמצעות נציגיו ובהתאם לסעיף 278 (ג)-(ד) לחוק (היינו, באמצעות עובדים גם אם אינם עובדי מדינה). עוד נטען כי יש לשקול שחרור הנאמנת ומילוי תפקידה על ידי הרשמת להליכי חדלות פירעון בהתאם לסעיפים 204(1) ו- 140(1) לחוק. צוין עוד, כי לעת הזו לא קיים פתרון למימון הוצאות ושכר הנאמנת וכי התקנת תקנות לעניין מימון האמור מאוצר המדינה לפי סעיף 128(ב) לחוק, טרם הסתייעה וספק אם תסתייע בקרוב.

דיון והכרעה

• תחילה יש לומר כי בחוק קבועות שלוש עילות בלבד לביטול מינוי נאמן, כמפורט בסעיף 140 לחוק שעניינן- אי מילוי תפקיד הנאמן כראוי, נבצרות הנאמן ואי התקיימות תנאי מהתנאים שנדרשו למינויו של הנאמן. ברי כי אף לא אחת מהעילות הקבועות בסעיף 140 לחוק מתקיימות בענייננו ועל כן לא ברורה עמדת הממונה כי יש להפעיל במקרה זה את האמור בסעיף 140(1) שעניינו, אי מילוי תפקיד הנאמן כראוי.

• סעיף 205 לחוק קובע כך:

"רשם ההוצאה לפועל רשאי שלא למנות נאמן אם מצא כי אין הצדקה לכך בנסיבות העניין ומנימוקים שירשמו; החליט הרשם כאמור, ימלא הוא את כל תפקידי הנאמן לפי חוק זה".

עיון בדברי ההסבר להצעת החוק (הצעות חוק הממשלה – 1027, כ"ב באדר א' התשע"ג, 2.3.2016 בעמ' 706) מלמד כי המחוקק ביקש במסגרת סעיף 205 לחוק, להסמיך את הרשם להליכי חדלות פירעון שלא למנות נאמן לנכסי החייב ולמלא את תפקיד הנאמן בעצמו, אם מצא כי אין הצדקה לכך בתיקים שמידת מורכבותם אינה מצדיקה מינוי נאמן וזאת מפאת העלויות הכרוכות במינוי הנאמן.

• הנה כי כן, מלשון החוק עולה כי דרך המלך שנקבעה בחוק הנה מינוי נאמן ואילו סטייה מכך נתונה לשיקול דעת הרשם, אשר יידרש לפרט נימוקיו להפעלת הסמכות הקבועה בסעיף 205 וכי כעולה מהצעת החוק, השיקול בדבר מורכבות ההליך, הוא השיקול המכריע לצורך הפעלת הסמכות הקבועה בסעיף. לו סבר המחוקק כי בכל תיק בו לא נקבע תשלום עיתי או שנקבע תשלום עיתי נמוך, אין מקום למינוי נאמן, חזקה שהיה קובע זאת במפורש. משכך ברי כי השיקול בדבר העדר תשלום עיתי, אינו שיקול בלעדי.

• לא למותר לציין כי בהליכי חדלות פירעון לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך בהתאם לפרק י"ב לחוק, שעניינם נדון ברשות האכיפה והגבייה, במקרים רבים מדובר באוכלוסיית החייבים המוחלשת ביותר, המתקיימת מקצבאות בלבד, עניין אשר היה לנגד עיני המחוקק בעת חקיקת החוק (ראו למשל: הצעות חוק הממשלה – 1027, כ"ב באדר א' התשע"ג, 2.3.2016 בעמ' 697) . מלשון סעיף 195 עולה כמפורט לעיל, כי חרף זאת, המחוקק לא ביקש להפוך את החריג הקבוע בסעיף 205 לכלל.

• בנוסף לאמור לעיל ובניגוד לסדרי העבודה הקיימים אצל הממונה, ברשות האכיפה והגבייה אין בשלב זה מערך עובדים היכול למלא את תפקיד הנאמן בדומה לזה הקיים אצלך הממונה ועל כן ובהתחשב בעומס העבודה המוטל על רשמי ההוצאה לפועל, המשמשים גם כרשמי חדלות פירעון, יש להפעיל את הסמכות הקבועה בסעיף 205 במקרים המתאימים בלבד, היינו, במקרים בהם על פני הדברים לא קיימת מורכבות בבירור בקשת היחיד. כך למשל, ניתן לחשוב על שיקולים דוגמת חובות נמוכים מאד, מיעוט נושים, העדר פוטנציאל השתכרות קבוע, אינדיקציות ברורות בדבר העדרם של נכסים לכאורה, מצב עובדתי ברור לכאורה, שיקולים אשר אפשר שיש בהצטברותם יהיה כי להטות את הכף לעבר השימוש בסעיף 205 לחוק.

• לא נעלמה מעיני הערת האגב של כב' הש' עודד מאור בפסק הדין שניתן בפש"ר (ת"א) 10954-12-18 אביני נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב (20.7.2020), שם הביע כב' השופט דעתו כי במקרים בהם נקבע תשלום עיתי נמוך או שלא נקבע תשלום עיתי כלל בהתאם להלכת לשצ'נקו, תהא הצדקה ככלל שלא למנות נאמן.

עם זאת, ברי כי כל מקרה ידון לגופו ואין בדברי בית המשפט הנ"ל משום קביעה מוחלטת וגורפת בדבר המקרים בהם אין למנות נאמן לבירור יכולתו הכלכלית של היחיד. לא למותר לציין כי בספרם של השופט עודד מאור ועו"ד אסף דגני הפטר- חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, כרך א' התשע"ט – 2019 עמדו השניים על הקושי הכרוך באי מינוי נאמן, נוכח העבודה הרבה המוטלת על הנאמן ובכלל זה שפיטת תביעות חוב (שם בעמ' 417) .

• באשר לטענת הנאמנת כי אפשר שלא יהיה בקופת הנשייה די כדי לממן את הוצאותיה- אכן לא ניתן להוציא מכלל אפשרות כי בסופו של יום לא יצטברו כספים בקופת הנשייה, לרבות לצורך מימון מלוא הוצאות ושכר טרחת הנאמנת. עם זאת, אין בטיעון זה לבדו כדי להוביל לקבלת הבקשה.

משטרם הותקנו תקנות באשר לגיבוש ועדה ציבורית למינוי נאמנים בהתאם לאמור בסעיפים 125-127 לחוק, הרי שעל פי הנוהל הקיים, משמשים נאמנים הכלולים במאגר המנהלים המיוחדים שהקים הכונס הרשמי, גם כנאמנים בהליכי חדלות פירעון. משהגיש בעל תפקיד מועמדות להיכלל במאגר הנאמנים, הוא התחייב לטפל בכל תיק בו הוא מונה, אף במקרים בהם לא יצטברו כספים בקופת הנשייה ולא יהיה מקור לתשלום הוצאותיו (ראו: משרד המשפטים, האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, הזמנה להגשת מועמדות למאגר בעלי תפקיד לטיפול בהליכי פשיטת רגל, 21.8.2016-

ttps://cdn-media.web-view.net/i/fzdfa2dp2u/_____________________________________2017.pdf ) .

בהקשר זה כבר נאמרו הדברים הבאים, בהחלטה שניתנה ע"י עמיתתי, הרשמת מירלה אהרון ביננפלד אשר אני מוצאת להצטרף לאמור בה - "עת עתר הנאמן להיכלל ברשימת הנאמנים, כפי הוראות הדין, התחייב בפני הממונה, הפועל בשם המדינה, לבצע תפקידו כפי הוראות הדין. מעת שביצע ההתקשרות עם הממונה, ונכלל ברשימה- אין עוד המערך ההסכמי בסמכותו של רשם ההוצל"פ, ואין הוא נדרש בחינתו... ככל וסבור הנאמן כי אין המערך ההסכמי מגן על זכויותיו, או לדבריו, מפר את זכויותיו, כפי כללי לשכת עורכי הדין או כל עילה שבפיו, ייתכן והסעד הוא פנייה לממונה או לערכאה המוסמכת או פניה בבקשה להסירו מן הרשימה... עת נכלל בעל התפקיד ברשימה ולרשם ההוצל"פ סמכות למנותו מהרשימה, אין יכולה להישמע מפיו טענה שעניינה מערכת היחסים החוזית או המנהלית בינו לבין המדינה" (פורסם בנבו ביום 13.7.2020). עוד צוין בהחלטה דלעיל, כי עיון בפרוטוקול ועדת הכנסת שדנה בחקיקת החוק מלמד כי עניין זה נדון בוועדה וכי "המחוקק היה ער לכך שיתכנו מצבים בהם בתיק מסוים נאמן לא יקבל שכר וזה סיכון שנוטל על עצמו בעל תפקיד המופיע במאגר. הפרקטיקה הנהוגה מלמדת שהתגמול לאותו בעל תפקיד יגיע מתיקים אחרים בהם הוא מונה, כך צפוי שבסופו של יום ולאורך תקופה, שכרו לא ייפגע".

• יצוין בהקשר זה כי סעיף 128(ב) לחוק קובע כי "השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, רשאי לקבוע כי חלק משכרו של הנאמן ישולם מאוצר המדינה". יש לקוות כי התקנת תקנות בעניין זה תעשה בהקדם האפשרי.

• בענייננו, בעקבות אסיפת הנושים שקוימה בתיק, התרשמתי כי נדרשת מלאכת בירור מעמיקה, בין היתר, בשים לב לכך שהיחידה מסרה פרטים שגויים במסגרת תצהירה בתיק לרבות לעניין מקום מגוריה, היא הצהירה כי היא ניהלה/מנהלת קשר זוגי ונמצאת בהריון וברי כי נדרשת בחינת הכנסות התא המשפחתי בכללותו. בנוסף, לא ברור האם היחידה נעדרת פוטנציאל השתכרות באופן קבוע והאם תוארך זכאותה לקצבת נכות, שכאמור הנה זמנית. כך גם, טרם נערך בירור מעמיק בדבר זכויותיה ונכסיה והיא טרם זומנה לבירור בפני הנאמנת. לכך יש להוסיף כי בתיק הוצהר על 9 נושים, בגין חובות שנוצרו בחלקם בעת האחרונה. חלקם של החובות הנם חובות חיצוניים ובחלקם כבר הוגשו תביעות חוב אשר יש לבררן. בנסיבות אלו לא שוכנעתי כי עסקינן בתיק בו, על רקע כלל המפורט לעיל, יש מקום לעשות שימוש בסעיף 205 לחוק.

סוף דבר, מכלל הנימוקים שפורטו לעיל, שוכנעתי לדחות הבקשה.