חוסר התאמה בין הריהוט שהוזמן לבין השתלבותו בבית הלקוח אינו עילה לביטול העסקה

לטענתה הריהוט שסופק לא תאם לזה שהוזמן, כך הגיע המזנון "בגודל של פחות 20 ס"מ יותר פחות בגובה" (מכתב התביעה) את המושב בקשה להגדיל ב-2 ס"מ "אך גם זה לא נעשה" ובכריות הסלון "חסר חומר מילוי והן מאבדות מהצורה שלהם ומהנוחות" (כתב התביעה).

לטענתה פנתה מספר פעמים לנתבעת, ואף למנהלת מרכז הריהוט הישראלי, ואחרי חודשיים החליפה הנתבעת את המזנון "ע"פ המידות שהזמנתי" לטענתה היה המזנון החלופי "שונה לחלוטין גם בצבע וגם בתוספות" (עמ' 2 לכתב התביעה), כשהתריעה על כך נאמר לה "שאם אני רוצה אז אחליף גם את השולחן" (שם).

לדברי התובעת "חיכיתי עוד חודש לאחר ריצות לבית העסק בקשתי שיבואו ויבדקו את הגוון הנכון, את הבעיות בסלון וינסו לסדר את הקיים" הנתבעת שוב שלחה מזנון "אמנם במידות הנכונות אך הצבע שוב שונה הפעם זה היה ללא שולחן" (עמ' 2 לכתב התביעה); בית העסק שנואש מלספק את התובעת "גוער בי ולא מוכן להקשיב לי" (כתב התביעה).

לכן פנתה לבית המשפט כי "אני כבר מיואשת מהם. איני נהנית מהרהיטים. המזנון תופס לי את רוב הקיר וקשה לעבור. גם בגובה יש בעיה. הסלון לא נוח" (עמ' 2 לכתב התביעה).

משכך מבקשת התובעת "להחליף לי לפי הזמנתי או לקבל את כל כספי בחזרה" (עמ' 2 לכתב התביעה).

ביום 20.5.08 בדיון שהתקיים לפני חזרה התובעת על דבריה שבכתב התביעה, וציינה כי "שנה שלמה אני רצה אחריהם...הבית שלי במימדים קטנים הזמנתי לפי הצרכים שלי. המידות הכל מצויינות. גם את כריות הישיבה הזמנתי לפי מידה של שני ס"מ בולט כדי שזה יהיה יותר ארוך, ולא עשו לי את זה. אני מדדתי כי הרגשתי שזה לא בסדר ואכן הם לא סיפקו לי כפי שהזמנתי. המזנון סופק לי לפי מידה של 2.20 מ' ולא לפי מידה של 2 מ' כפי שהזמנתי. הגובה הוא 50 ולא 55 כפי שהזמנתי. אלה דברים שמפריעים לי..." (עמ' 1 ש' 9-14).

לטענתה גם כריות הגב של הסלון "לא מרופדות בכלל, ממש חסר שם מילוי, וזה לא נוח" (עמ' 1 ש' 16-17).

התובעת תארה את עיסוקה בהחלפת הריהוט או בתיקונו, כך ציינה כי "עשיתי הרבה טלפונים, רצתי הרבה ריצות, כל הזמן לא התייחסו אלי, זלזלו בי..."(עמ' 2 ש' 4); "הייתי אפילו בקשר עם מרכז הריהוט הישראלי, עם נילי, וכל הזמן היא אמרה לי את מדברת איתם, אין עם מי לדבר, וכל הזמן אני יושבת להם על הראש ואין מה לעשות" (עמ' 2 ש' 9 -11).

לטענתה סופק לה מזנון חלופי, אך הוא לא התאים לשולחן ולרגליים של הספה, ו"היום יש לי את המזנון אבל אני לא מרוצה ממנו בגלל הגודל, בספות אין מילוי והם גם לא לפי ההזמנה שלי 2 ס"מ בולטים. לענין השולחן אין לי טענות אבל הוא חלק מהסט" (עמ' 3 ש' 1-2).

למול טענותיה התייצבו נציגי הנתבעת שהבהירו כי המזנון שרכשה התובעת הוא "מזנון מוכן. היא אמרה שהיא רוצה בצבע אמבויה, אגוז. הסברתי לה שיש גוונים, יש שינויים בגוונים, יש פוליטורה. הסברתי לה את זה שיכול להיות שינוים בגוונים" (עמ' 3 ש' 6- 8).

לדברי הנתבעת מפי נציגה, במועד האספקה היתה התובעת מרוצה, אך ציינה כי המזנון גדול מדי ועל כן "הבאנו לה מזנון בגודל המתאים" (עמ' 3 ש' 12) אבל אז טענה כי "זה לא אותו צבע בדיוק (עמ' 3 ש' 12). לאחר שהנגר הסביר לה שמדובר בעץ ו"שיש טיפה שינויים בצבע וזה טבעי. היא הסכימה והכל בסדר. אני אומר שהיום נמצא בביתה המזנון של 2.00 מ' ולא של 2.20 מ'" (עמ' 3 ש' 13-14); לדבריו היא היתה מרוצה ואף נהגה לבוא לחנות וקבלה "מתנה כד בשווי של 800 ש"ח מעץ ופתרנו את הבעיה" (עמ' 3 ש' 15-16).

בבית המשפט ציין נציג הנתבעת כי הוא מוכן להחליף לתובעת את הריהוט ולספק לה לשביעות רצונה את הריהוט לגודל שהיא מבקשת ולאותו גוון אבל התובעת אמרה כי "אני היום לא מאמינה בהם. אני רוצה את אותו גוון שיש לי בבית. ..אני רוצה כסף על עגמת הנפש אני דורשת את ההוצאות ששלמתי לבית המשפט. כל שקל בשבילי הוא חשוב. הפסדתי עבודה" (עמ' 4 ש' 2-5).

לאחר ששמעתי את הצדדים סברתי כי לאור הצהרת הנתבעת ומאחר שבית המשפט לתביעות קטנות הוא בי"מ שמטרותיו בין השאר להסדיר יחסים בין המוכרים לצרכנים ראיתי לאפשר לנתבעת לספק את הטעון תיקון; כך ציינתי בהחלטה מיום 20.5.08 בפירוט את הגדלים ואת הטעון תיקון או החלפה, קבעתי את המועד בו תיקח הנתבעת "מגירה מהשולחן לצורך התאמת הצבע" וכן ציינתי את המועד למילוי הכריות (עמ' 4).

קבעתי את התיק לתזכורת פנימית ליום 22.6.08, כדי לעקוב האם באה המחלוקת לפתרונה.