1. חובות המלווה בהלוואה חוץ בנקאית ("השוק האפור") כלפי ערב יחיד שערב להלוואה. זו הסוגייה העיקרית הנדונה בפנינו.
רקע
2. התביעה דנן עניינה עתירה למתן פסק דין הצהרתי לפיו יוצהר כי אין כל תוקף משפטי להערת אזהרה שנרשמה לטובת הנתבע 1 (להלן: "
הנתבע") על חלקה 19 בגוש 17157 באדמות עוספיה (להלן: "
החלקה").
3. התובעת הינה אחותו של הנתבע 2 (להלן: "
האח"), והיא בעלת הזכויות ב - 900 מ"ר מתוך החלקה עליה בנוי ביתה - בניין בן 2 קומות בו מתגוררים בקומה הראשונה האח עם משפחתו ובקומה השנייה התובעת עם משפחתה (להלן: "
הבית").
4. ביום 17.2.04 נחתם הסכם הלוואה בין האח לנתבע, לפיו הנתבע ילווה לאח סכום של 45,000$ (להלן: "
ההלוואה"). כתנאי למתן ההלוואה עמד הנתבע על קבלת בטחונות מהאח. הבטוחה שהוצגה על ידי האח בפני הנתבע הייתה שעבוד החלקה הרשומה כאמור על שם התובעת. לצורך הסדרת השעבוד ורישום הערת אזהרה לטובת הנתבע, חתמה התובעת על המסמכים הבאים:
* ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר מיום 18.12.2003, לפיו ייפתה התובעת את בא כוחו של הנתבע למכור את החלקה לצד ג' (להלן: "
ייפוי הכוח");
* הצהרה מיום 7.1.04 בה התחייבה התובעת בפני עורך דין, להימנע מלבצע כל עסקה בחלקה כל עוד לא בוטלה הערת האזהרה הרשומה לטובת הנתבע (להלן: "
ההתחייבות").
* הצהרה של אחות התובעת, הלון עפאף, מיום 18.1.04, כמיופת כוחו של הבעלים הרשומים הנוספים של החלקה, כי היא והבעלים הרשום מסכימים לרישום הערת אזהרה על החלקה לטובת הנתבע. הצהרה זו נחתמה אף היא בפני עורך דין (להלן: "
תצהיר האחות").
* תצהיר האח מיום 10.2.04 לפיו גם הוא מסכים לרישום הערת אזהרה על החלקה (התצהיר צורף כנספח ד' לתצהיר עוה"ד של הנתבע).
(כל המסמכים לעיל ביחד - להלן: "
מסמכי השעבוד").
5. מכוח מסמכי השעבוד, נרשמה בלשכת רישום המקרקעין הערת אזהרה לטובת הנתבע על החלקה (להלן - "
הערת האזהרה"). לאחר הסדרת רישום הערת האזהרה, העביר הנתבע את כספי ההלוואה לאח.
6. משלא עמד האח בהחזרי ההלוואה, ולאחר פניות חוזרות ונשנות אל האח להחזר ההלוואה, פנה הנתבע לתובעת בדרישה כי היא תכסה את יתרת ההלוואה, שאם לא כן, הוא יממש את הבטוחה שבידיו.
תחילה התכחשה התובעת לעצם קיום השעבוד על החלקה ואולם לאחר שהנתבע המציא לתובעת את מסמכי השעבוד, טענה כי השעבוד אינו תופס, ובהתאם, הגישה עתירתה זו בה עתרה להצהרה בדבר בטלות הערת האזהרה.
טענות הצדדים
7. לטענת התובעת, היא מעולם לא נתנה הסכמתה לשעבוד החלקה לצורך ביטחון פירעון ההלוואה על ידי אחיה. לטענתה, היא כלל ידעה על ההלוואה שניתנה לאח, וממילא לא ידעה על שיעבוד החלקה להבטחת פירעון אותה הלוואה. לטענת התובעת, הנתבע מעולם לא יידע אותה בדבר ההלוואה, היא לא קיבלה כל כספים ממנו, ולא פגשה בו עד שפנה אליה בדרישה לכיסוי ההלוואה. עוד לטענתה, היא לא קיבלה ממנו העתק של מסמכי ההלוואה והשעבוד. בנוסף, טענה התובעת כי היא לא ניהלה עסק משותף עם האח, כי כיום יחסיה עמו עכורים, וכי שעבוד החלקה הינו קנוניה בין הנתבע לאח.
התובעת אישרה את חתימתה על גבי מסמכי השיעבוד, אך טענה כי חתמה עליהם מתוך הטעייה ועל בסיס תרמית ומצג שווא שהציג בפניה אחיה. לדבריה, החלקה הייתה שייכת לאביה ז"ל, ולאחר מותו ירשה את החלק האמור של 900 מ"ר והיא זכאית להירשם כבעלת זכויות הבעלות של חלק זה. לדבריה, אחיה מסר לה כי הוא מטפל בהשלמת רישום הזכויות בחלקה על שמה ולצורך כך עליה לסור לנוטריון ולחתום בפניו על המסמכים הדרושים להסדרת הרישום. לטענתה, על סמך הסבר זה של האח היא התייצבה בפני הנוטריון וחתמה בפניו על ייפוי הכוח. עוד לטענתה, הנוטריון לא נתן לה כל הסבר לגבי מהות המסמך עליו היא חתמה והשלכותיו. כן טוענת התובעת כי איש מעורכי הדין הנוספים שהיו מעורבים ביצירת השעבוד, לא הסביר לה דבר, ולא יידע אותה לגבי ההלוואה, השעבוד והתוצאות המשפטיות של מסמכים אלה.
מכל האמור, טוענת התובעת כי ייפוי הכוח ויתר מסמכי השעבוד, בטלים. עוד לטענתה, אין תוקף להערת האזהרה שכן היא נרשמה על גבי הערת אזהרה קיימת.
8. לטענת הנתבע, התובעת והאח היו שותפים בעסקי מזון ולאחר שהם נקלעו לקשיים כלכליים הם פנו אליו, באמצעות האח, וביקשו כי ילווה להם כספים. לטענתו, הוא התנה את מתן ההלוואה בקיום בטוחה, ובהתאם, שועבדה החלקה לטובתו על דעתה והסכמתה של התובעת. לטענתו, התביעה מהווה קנוניה בין התובעת לאח מתוך מטרה להתחמק מהחזר ההלוואה. עוד לטענתו, בעת פנייתו לתובעת בדרישה לסילוק החוב, לא התכחשה התובעת לקיום השעבוד, אלא ביקשה ארכה לסילוק החוב.
9. האח לא הגיש כתב הגנה, לא התייצב לדיונים ולא הגיש סיכומים בתיק.
דיון
ההלוואה
10. אין למעשה מחלוקת כי הנתבע נתן הלוואה לאח. כן אין עוד מחלוקת כי התובעת חתמה על מסמכי השעבוד. כך, גם אחות התובעת אינה מתכחשת לחתימתה על התצהיר.