א
בית משפט השלום ראשון לציון
|
4304-05
27/03/2007
|
בפני השופט:
אורן שוורץ
|
- נגד - |
התובע:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ עו"ד פויכטונגר-מרקו לילי
|
הנתבע:
1. טריקולדה בע"מ - ניתן פסק דין 2. גולדנברג צבי
עו"ד אופיר איתי
|
פסק-דין |
הרקע לתביעה:
1. עניינה של התביעה בהתחייבות הנתבע 2 (להלן:"
הנתבע"), לערוב לחיוביה של הנתבעת 1 (להלן: "
הנתבעת") כלפי התובע (להלן: "
הבנק"). הנתבעת לא פרעה את חובה לבנק ויתרת חובה בחשבונה בבנק ליום 30.9.05 עמדה על סך של 32,381 ש"ח. מכאן התביעה שלפניי.
טענות התובע:
2. התובע מנהל עסקי בנקאות בישראל. ביום 25.10.98 חתמה הנתבעת על התחייבות בה פורטו תנאי ניהול חשבון הנתבעת בבנק. ביום 27.10.98 חתם הנתבע, ביחד עם עוד שני בעלי המניות האחרים על כתב ערבות מתמדת לכל חוב, שאינה מוגבלת בסכום (להלן:
"כתב הערבות"). על פי כתב הערבות, התחייבו הנתבע ובעלי המניות האחרים לערוב לכל חיוביה של הנתבעת לבנק, בערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום.
3. בחודש מרץ 2002, לאחר שגדלו יתרות החובה של הנתבעת בבנק, חתם הנתבע ביחד עם שני בעלי המניות האחרים, על בקשה להגדלת מסגרת האשראי עבור חשבון הנתבעת אצל הבנק. משלא סולקה יתרת החוב פעל הבנק לגבייתו.
4. הערבים האחרים שחתמו על כתב הערבות הופטרו מערבותם, לאחר שהגיעו להסדר עם הבנק ביום 17.2.05 או בסמוך לכך, במסגרתו שילמו לבנק 18,000 ש"ח כל אחד. הבנק פנה אל הנתבע ביום 27.7.05 ודרש ממנו לפרוע את יתרת החוב הבלתי מסולקת של הנתבעת לבנק, אולם הוא סירב. מכאן נוצר הכורח בהגשת התביעה דנא.
טענות הנתבע:
5. הנתבע אינו כופר בכתב הערבות. יחד עם זאת, כבר בשנת 2000 הודיע הנתבע בסניף הבנק ברחובות כי הוא חדל מכל פעילות בחברה וכי הוא מבקש להפסיק את ערבותו. נוכח עובדה זו יש לפטרו מכל חבות שהיא הנוגעת לעסקי החברה, ובין היתר חבותו בגין ערבות לחשבון העו"ש של החברה. כוונת המבקש הייתה ברורה לבנק ולנציגיו, ולראייה - הבנק לא פנה אליו מאז בנוגע לחובות החברה.
6. החל מחודש נובמבר 2000 חדל הנתבע להיות פעיל בנתבעת והחל לעבוד כמנהל מכירות ארצי בחברת ש. שסטוביץ בע"מ. הבנק לא יצר עמו קשר בשום שלב על מנת להודיעו על מצבה ההולך ורע של החברה.
7. הבנק ניהל מו"מ עם שני הערבים הנוספים לחשבון, עד שהללו הופטרו מערבותם, מבלי שלנתבע עצמו תהיה מעורבות כלשהי בהליך ומבלי שתיעשה אליו פנייה בנוגע לחוב, או הצעה להצטרף להפטר. הבנק לא טרח להודיע למבקש על מצבה של החברה ועל הצטברות החובות בחשבון.
8. הבנק הפר שורה ארוכה של חובות המוטלות עליו הן על פי חוק, הן כנגזרת של חובת תום הלב.
9. בדיון שנערך לפניי העידה מטעם הבנק גב' עפרה שקד, רכזת אשראי בסניף רחובות. הנתבע העיד לעצמו.
דיון:
10. מתוך עדותה של גב' שקד עולה שבשנת 2002 נסגר סניף הבנק בשעריים, בו נוהל חשבון הנתבעת, ואוחד עם סניף רחובות. משכך, העידה גב' שקד, נציגת הבנק, שהיא מכירה את החשבון נשוא התביעה רק משנת 2002 [פר' עמ' 4 ש' 14-5].
11. המחלוקת הראשונה בין הצדדים נטושה בשאלה האם הופטר הנתבע מערבותו בסוף שנת 2000, כטענתו, עת הודיע בסניף שעריים בו התנהל חשבון הנתבעת כי הוא מפסיק את ערבותו. בהקשר זה, הנתבע טען בתצהירו [סעיף 6 לנת\3] שבסוף שנת 2000, פנה לגורמים המוסמכים בסניף הבנק בו התנהל חשבון החברה על מנת להסדיר את עזיבתו. כך, בלשונו :
". . . הודעתי לבנק על ביטול ערבותי האישית לחשבון החברה. ואכן מצב זה היה ברור לנציגי הבנק, ומשך שנים לא פנה אליי הבנק בכל עניין הקשור בחברה."
עם זאת, העיד הנתבע שאין בידו כל אישור המעיד על ביטול הערבות או על הפטרתו, מאת הבנק. הוא נשאל על כך רבות בחקירתו הנגדית והשיב בזו הלשון :
"ת. . . . אני הצהרתי בעל פה ואמרתי שטעיתי שלא לקחתי אישור מהבנק. אני הודעתי בעל פה לבנק על הפסקת הערבות, וזה היה בסניף הבנק בו התנהל החשבון אז בשעריים."
[פר' עמ' 11 ש' 24-23]