אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ברוכי נ' מיטב ניקיון ואחזקה בע"מ ואח'

ברוכי נ' מיטב ניקיון ואחזקה בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 01/02/2022 | גרסת הדפסה

חדל"ת
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
45540-10-21
10/01/2022
בפני השופט:
סגן הנשיא חגי ברנר

- נגד -
המבקשים:
1. רותי ברוכי ואח'
2. בנק הפועלים

עו"ד חיות גרינברג
עו"ד אורון קרן (בשם המבקשים 1)
עו"ד אריה שמרת (בשם הבנק)
התאגיד:
מיטב ניקיון ואחזקה בע"מ
עו"ד עוז חקאק
החלטה
 

 בעניין:חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018

הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי עו"ד רונית שרגא־ולטוך

מבוא

  1. לפניי בקשה לצו פתיחה בהליכים נגד מיטב נקיון ואחזקה בע"מ (להלן: "החברה").

  2. החברה נוסדה בשנת 2005 על ידי יעקב כביר (להלן: "כביר") שהוא מנהלה ובעל השליטה בה. החברה עסקה עד לשנת 2020 במתן שירותי ניקיון לגופים מוסדיים. במרוצת השנים היא העסיקה במצטבר מאות עובדי נקיון.

  3. המבקשים הם 38 מבין מי שהיו עובדיה של החברה, ולטענתם, החברה נותרה חייבת להם עם סיום העסקתם על ידה סכום כולל של כ- 200,000 ₪. המבקשים טוענים כי החברה אינה מקיימת עוד פעילות עסקית כלשהי והיא חדלת פירעון באופן מובהק. החוב הנטען מקורו בפיצויי פיטורין שלא שולמו, בניכויי שכר שבוצעו שלא כדין ובאי ביצוע הפרשות לקרנות פנסיה.

  4. בנוסף, הוגשה בקשת הצטרפות להליך מטעם בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק"), בגין נשיה נטענת בסך כולל של 126,944 ₪, שמקורה בחוב שצברה החברה הן בגין הלוואה שנטלה ולא פרעה והן בחשבון החח"ד.

  5. המבקשים לא הגישו עד כה תביעות נגד החברה, ואילו תביעתו של הבנק נגד החברה ונגד בעל השליטה בה תלויה ועומדת בבית משפט השלום (ת.א. 18372-06-21).

  6. החברה מתנגדת הן לבקשת העובדים והן לבקשת הבנק, ומכחישה קיומו של חוב כלשהו כלפי המבקשים וכלפי הבנק.

  7. לטענת החברה, ביום 29.1.2020 היא מכרה את פעילותה לחברת ג'י וואן פתרונות אבטחה בע"מ וחברת הבת שלה (להלן ביחד: "הרוכשת"), וקיבלה מאת רשות התחרות, ביום 12.2.2020, אישור למזג את פעילותה עם הרוכשת. דא עקא, הרוכשת הפרה את התחייבויותיה כלפי החברה, לא שילמה לחברה את התמורה בגין רכישת הפעילות, ובגין כך הגישה החברה ביום 19.8.2021 תביעה כספית נגד הרוכשת על סך של 2,000,000 ₪ (ת.א. 45790-08-21). תביעה זו הינה הנכס היחיד של החברה. החברה מציינת כי החל מיום 12.2.2020, מועד אישור המיזוג עם הרוכשת, הרוכשת לבדה היא שחבה כלפי המבקשים בכל החיובים הכספיים מושא הבקשה הנוכחית. לטענת החברה, מי שעומד מאחורי הבקשה לפירוקה היא לא אחרת מאשר הרוכשת, שבכך היא מבקשת הן להעמיס על המוסד לביטוח לאומי את חובותיה שלה כלפי העובדים, והן לסכל את תביעתה של החברה נגדה בעודה באיבה.

  8. בנוגע לבנק טוענת החברה כי הלה מתנכל לה ולכביר, כי מערכת היחסים בין כביר לבין הבנק קיימת מזה חמישים שנה, כי מערכת ההתחשבנות בינה לבין הבנק תיבדק על ידי אקטואר מטעם החברה וכי יש להניח כי בסופו של יום לא רק שהחברה אינה חייבת דבר לבנק, אלא שהבנק הוא שחייב כספים לחברה. החברה טוענת כי אין עילה לצרף את הבנק כבעל דין נוסף בהליך הנוכחי.

  9. הבקשה נקבעה לדיון באולם, במהלכו נחקר המצהיר מטעמה של החברה, הלא הוא כביר, והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

  10. הממונה תומך בבקשה וסבור כי יש להורות על פירוקה של החברה.

    דיון והכרעה

  11. לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל וכי יש להורות על פתיחה בהליכים נגד החברה ועל פירוקה, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.

  12. סעיף 9(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן: "החוק") קובע: "נושה של תאגיד רשאי להגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים אם התאגיד נמצא בחדלות פירעון; הוכחת חדלות הפירעון של התאגיד יכול שתיעשה באמצעות חזקה מהחזקות שבסעיף 10."

    כלומר, בקשתו של נושה לצו פתיחה בהליכים נגד תאגיד חייבת למלא אחר תנאי כפול: ראשית, קיומו של נושה, ושנית, קיומה של חדלות פירעון.

    ניתן להוכיח את חדלות הפירעון של התאגיד הן באמצעות ראיות ישירות והן באמצעות חזקת חדלות פירעון, המתקיימת באחת מהנסיבות המפורטות בסעיף 10 לחוק.

  13. סעיף 18(א) לחוק קובע כי "מצא בית המשפט כי מתקיימים התנאים המנויים בסעיף 7 או 9, ייתן צו לפתיחת הליכים."

    משמע, די בכך שהתאגיד מצוי בחדלות פירעון ושאחד מנושיו מבקש צו פתיחה בהליכים נגדו, על מנת לבסס עילה למתן צו כאמור (הגם שלבית המשפט נתון שיקול הדעת שלא להורות על פתיחה בהליכים אם מתן הצו עלול כשלעצמו לפגוע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של התאגיד).

  14. ומן הכלל אל הפרט.

  15. במהלך הדיון בבקשה התברר למעלה מכל ספק, מפיו של כביר עצמו, כי אין לחברה נכסים כלשהם או פעילות כלשהי, זולת אותה תביעה התלויה ועומדת נגד הרוכשת (אשר את סיכוייה ואת המועד בו תסתיים לא ניתן להעריך לעת הזו).

    עוד התברר, ושוב, מפיו של כביר עצמו, כי החברה אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה לנושים כאלה ואחרים, למרות שהחוב כלפיהם איננו שנוי במחלוקת ולמרות שחלקם אוחזים בפסקי דין נגד החברה. כך למשל, הוצג פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב מיום 25.9.2021 לטובת עובדת בשם מלכה שמחה טלמור בסך של כ- 26,000 ₪; הוצג פסק דין דומה מיום 13.10.2021 לטובת עובדת בשם יפה לוי, בסך של 146,970 ₪; הוצג פסק דין נוסף מיום 4.11.2021 לטובת עובד זר בשם קוברום היילון בסך כולל של כ- 29,000 ₪.

    לגבי תביעתה של יפה לוי כביר טוען כי שילם את רובו של סכום הפסק, אך לא את כולו. למעשה, כביר טוען כי התשלום אמור היה להגיע באמצעות צד שלישי (קופת חולים כלשהי שחייבת כסף לחברה) אך ככל הנראה לא הועבר לתובעת מסיבות שלא נתחוורו. דא עקא, כביר לא המציא ולו גם בדל ראיה לכך שהחוב אכן נפרע, ולו גם באופן חלקי.

  16. כמו כן התברר בעת חקירתו של כביר, מפיו שלו עצמו, כי בנוסף לחובות הפסוקים הללו, לחברה חובות נוספים כדלקמן:

    לספק שבשמו כביר לא נקב- סך של כ- 140,000 ₪;

    לבנק לאומי לישראל בע"מ- סך של כ- 80,000 ₪;

    לקופות גמל כלשהי ששמה לא נמסר- בין 70,000 ₪ ל- 100,000 ₪;

    לקופת גמל מקפת- סך של כ- 15,000 ₪.

  17. עוד התברר מפיו של כביר כי חשבונות הבנק של החברה מוגבלים, וממילא אין בהם כספים, כך שהחברה חדלת פירעון לחלוטין מבחינה תזרימית, ואת חובותיה פורע כביר עצמו, לפי שיקול דעתו, ורק ביחס למי שהוא עצמו בוחר. מדובר איפוא בהעדפת נושים ברורה ואסורה של חברה חדלת פירעון.

  18. החברה טענה להגנתה כי יש לשלוח את המבקשים לנהל תביעות פרטניות נגדה בבית הדין האזורי לעבודה, ורק לאחר שיינתנו נגדה פסקי דין, החובות ייפרעו, ככל שהם קיימים.

    יש לדחות טענה זו של החברה מכל וכל. המבקשים הם עובדים מוחלשים ואנשים קשי יום. הגשת תביעות פרטניות על ידי כל אחד מהם, רק על מנת שבסופו של יום ימצאו עצמם בפני שוקת שבורה, כמו שלושת העובדים שכבר זכו בפסקי דין נגד החברה וחובם לא נפרע- היא דרישה לא סבירה ולא מתקבלת על הדעת בנסיבות המקרה דנן, בהן ברור כי החברה עושה דין לעצמה ופורעת רק חלק מחובותיה, ורק ביחס למי שכביר בחר לעשות כן, משיקוליו שלו. עובדים כאלה זכאים לכך שהמוסד לביטוח לאומי יושיט להם סעד, לאחר שיינתן צו לפתיחה בהליכים נגד החברה ולאחר בירור כדבעי של זכויותיהם וטענותיהם. אין מקום לכפות עליהם לבקש את חסדיו של כביר על מנת שיזכו לקבל את המגיע להם.

  19. יצויין כי הליך חדלות פירעון ראשון נגד החברה נפתח עוד בחודש יוני 2021 על ידי עובדת בשם שלומית ניסים (חדל"ת 11514-06-21), אלא שהחברה הזדרזה לפרוע את החוב לטובת אותה עובדת, ובכך סילקה את בקשת הפירוק בטרם זו התבררה. דבר זה רק ממחיש את השיטה של "כיבוי שריפות" בה נוקטת החברה, תוך התעלמות מהאיסור לבצע העדפת נושים במצב של חדלות פירעון.

  20. טענת ההגנה המרכזית של החברה היא שמי שאמור לשאת בחובות כלפי המבקשים היא בכלל הרוכשת, שכן פעילותה של החברה מוזגה לתוך הרוכשת, והיא זו שהפכה להיות המעסיק של המבקשים לכל דבר וענין, לרבות חובות העבר בגין תקופת העסקתם על ידי החברה.

    כפי שנראה כעת, טענה זו אין בה ממש.

    סעיף 7.1 להסכם המכר של פעילות החברה קובע כי במועד השלמת העסקה יסתיימו יחסי עובד- מעביד בין החברה לבין עובדיה, וכי החברה תערוך גמר חשבון עם כל עובד ועובד, ותישא בכל העלויות הכרוכות בסיום יחסי עובד -מעביד, לרבות פיצויי פיטורין. סעיף 7.2 להסכם המכר קובע כי הרוכשת לא תישא בעלויות בקשר עם סיום העסקתם של העובדים הממשיכים לעבוד אצל הרוכשת, עלויות שתחולנה על החברה בלבד. משמע, ההסכם קובע באופן ברור ומפורש כי החברה, ולא הרוכשת, היא שתישא בעלויות השכר והתנאים הסוציאליים של העובדים בגין התקופה שקדמה למיזוג הפעילות.

    יתר על כן, גם סעיף 33 של צו ההרחבה בענף הניקיון שחל על המבקשים ועל החברה, קובע כי במקרה של חילופי מעסיקים, העובד יהיה זכאי לקבל מן המעסיק היוצא תשלום מלא בגין כל זכויותיו הסוציאליות בעבור מלוא תקופת עבודתו אצל המעסיק היוצא, לרבות תשלום מלא של פיצויי פיטורין. משמע, גם מכוחו של צו ההרחבה אין ממש בנסיונה של החברה לגלגל על שכמה של הרוכשת חיובים שהדין מטיל עליה בגין עובדיה לשעבר.

  21. אמנם, החברה טענה כי היא התמזגה עם הרוכשת, אלא שטענה זו אינה מבוססת ודינה להידחות. אין עסקינן במיזוג סטטוטורי לפי דיני החברות, אלא במכירת פעילות גרידא, המותירה את החברה כאישיות משפטית נפרדת מזו של הרוכשת. המיזוג שנעשה הוא מיזוג פעילות בהתאם לדיני ההגבלים העסקיים, ואין הוא מנקה את החברה מחיוביה כלפי נושיה בכלל ועובדיה בפרט.

  22. ודוק. העובדה שיש לחברה השגות כאלה ואחרות ביחס לחוב הכספי המדוייק הנטען על ידי המבקשים, אינה מעלה או מורידה, שכן ההליך הנוכחי אין עניינו בהטלת חיובים כספיים על החברה, אלא בשאלה האם המבקשים הם נושים של החברה והאם החברה היא אכן חדלת פירעון. התשובה לשתי השאלות הללו היא חיובית, גם אם בסופו של יום יתברר כי החוב כלפי המבקשים נמוך ממה שנטען על ידם.

  23. אכן, הכלל הוא שמחלוקת כספית אמיתית אמורה להתברר בדרך של תביעה אזרחית רגילה, והגשת בקשה לפירוק אינה תחליף לכך. על כן:

    "הלכה פסוקה היא, כי לא יינתן צו פירוק נגד חברה שטוענים שאינה יכולה לפרוע את חובותיה, אם היא חולקת בתום-לב ועל יסוד טעם של ממש על החוב המשמש יסוד לבקשת הפירוק. ... כאשר מחלוקת כזו קיימת, אין בית-המשפט נוהג לקבל על עצמו את התפקיד של בירור החבות אגב דונו בבקשת פירוק". (ע"א 175/68 בנק קרדיט לישראל בע"מ נ' שמאי קטן בע"מ פ"ד כב(2) 442, 444 (1968)).

    וכפי שנפסק בפר"ק (מחוזי י-ם) 20212-09-15 שדות נפט בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים (פורסם בנבו, 07.10.2015):

    "ויצוין כי הכלל הוא כי מקום בו עומדת בבסיס בקשת הפירוק שאלה עובדתית בדבר עצם הנשייה, הדרך המקובלת לכפות את קיומו של חיוב כספי היא באמצעות הגשת תובענה נפרדת, ולא באמצעות הגשת בקשת פירוק. הגשת בקשת פירוק היא דרך מתאימה וראויה לכפות את קיום החיוב רק אם אין מחלוקת אמיתית וכנה לגבי החבות ולגבי שיעורה. הטעם להלכה נעוץ, בין היתר, בכך שהליכי הפירוק עלולים לשמש כלי לסחטנות בידי נושים, על מנת לאלץ חברה להודות או להתפשר בקשר לחוב שהיא כופרת בו, וזאת משום שעצם פתיחת הליך פירוק נגד חברה עלולה להסב לה נזק רב ...".

  24. יחד עם זאת, כבר נפסק לא אחת כי המחלוקת אשר יש בה כדי להצדיק דחייה של בקשה לפירוק חייבת להיות מחלוקת אמיתית וכנה. מחלוקת מלאכותית אינה מהווה הגנה מפני בקשה לפירוק (ע"א 4950/08 ד"ר דב בירן אחזקות בע"מ נ' אגף מס הכנסה בפסקה 2 (נבו 18.7.2011); ע"א 1938/11 מגדל הזוהר לבנין בע"מ נ' גוב גיא בע"מ בפסקה 17 (נבו 01.12.2011)).

    ראה בהקשר זה את ע"א 5737/08 חברת בלוק הסלע האדום-מפעלי בלוקים בע"מ נ' חברת פ. נעאמנה לשיווק ומסחר בע"מ בפסקה 8 (נבו 28.6.2011), שם נפסק:

    "למרות חשיבותה של ההלכה בדבר העדפת מסלול התביעה האזרחית על מסלול הפירוק מקום בו קיימת מחלוקת אמיתית לגבי החוב, הרי שיש להישמר גם מהפניית הצדדים להליך אזרחי רגיל מקום בו מעלה החברה החייבת טענות הגנה פיקטיביות, שעשויות לשמש אותה ככלי טקטי להטרדת נושיה ב"לך שוב", עד שאלה יתייאשו מניסיונם לגבות את חובם. מטעם זו בית המשפט שלפירוק ידחה את בקשת הפירוק רק אם יש מחלוקת אמיתית וכנה לגבי החוב. התנאי בדבר קיומה של מחלוקת אמיתית וכנה מאזן כראוי בין האינטרסים המנוגדים של החייב ושל נושיו, ומונע ניצול לרעה של ההליך המשפטי על-ידי מי מן הצדדים".

  25. בנסיבות אלה, אין צורך לקבוע מסמרות בשאלת גובה החוב המדוייק של החברה כלפי המבקשים, שכן גם אם לגבי גובהו המדויק נטושה בין הצדדים מחלוקת כנה, הרי שעצם קיומו של חוב כספי כלפי המבקשים איננו יכול להיות שנוי במחלוקת כנה ואמיתית. למעשה, הכפירה הכללית בחוב כלפי המבקשים, מבלי להציג תחשיב נגדי למרות שכל הנתונים הדרושים לכך מצויים ברשותה של החברה, ומבלי להודות שהחברה, ולא הרוכשת, היא שאמורה לשאת בעלויות השכר של עובדיה בגין התקופה שקדמה למכירת הפעילות, לא נועדו אלא להתיש את העובדים, על מנת שכל אחד מהם ייאלץ לנהל לשווא תביעה פרטנית נגד חברה חדלת פירעון, רק כדי להיות נתון לאחר מכן לחסדיו של כביר, שברצותו ישלם לעובד מסויים את המגיע לו, כולו או מקצתו (או בלשונו של כביר: "יסתדר איתו"), וברצותו יעדיף לשלם לנושה אחר. והרי מה פשוט יותר היה, מבחינתה של החברה, מאשר לצרף אסמכתאות המעידות על כך שכל אחד מן המבקשים קיבל ממנה את מלוא התשלומים שהוא זכאי להם לרגל סיום עבודתו? ההימנעות מהבאת ראיה כזו מצד מי שהראיות מצויות בידו, מדברת בעד עצמה ופועלת לחובתה של החברה:

    "ככלל, הימנעות צד מהבאת ראיה, או מהעדת עד, כמוה כראיה נסיבתית, העשויה להקים, לחובתו של אותו צד, חזקה עובדתית כי אילו הובאה אותה ראיה, היה בה כדי לפגוע בגרסתו (ראו י' קדמי על הראיות (חלק ג, תשנ"ט) 1391)." (ע"א 8151/98 שטרנברג נ' ד"ר צ'צ'יק פ"ד נו(1), 539 , 549 (2001); ראה גם ע"א 1986/92 מדינת ישראל נ' פואד אסעד קנג' אבו סאלח פ"ד נ(1), 499, 509 (1996)).

  26. גם הטענה כי בקשת הפירוק נועדה להכשיל את תביעתה של החברה נגד הרוכשת, אין בה ממש. צו לפתיחה בהליכים ולפירוקה של החברה לא יאיין ולא יעלים מן העין את תביעתה. הנאמן שיתמנה לחברה הוא שייטול לידיו את מושכות ניהול התביעה, והוא זה שיחליט (בכפוף לאישור בית המשפט) האם אכן יש בה ממש וראוי להמשיך ולנהלה, או שמא מדובר בתביעת סרק שראוי לוותר עליה מראש.

  27. בבחינת למעלה מהדרוש אדרש כעת לבקשת ההצטרפות של הבנק.

  28. בענין זה מצאתי כי חרף התנגדותה של החברה, בדין ביקש הבנק להצטרך להליך חדלות הפירעון, וכי יש לדחות את התנגדותה של החברה לבקשתו של הבנק.

  29. תקנה 44 לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט- 2019, קובעת כי "בית המשפט רשאי, לבקשתו של כל אדם, לצרפו כצד להליך חדלות פירעון של תאגיד המתנהל לפניו, אם נראה לו כי קיים חשש שאותו אדם עלול להיפגע מההחלטה שתתקבל באותו הליך או אם נראה לו כי צירופו נדרש לשם ייעול ההליכים, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים, להורות על צירופו של אדם כאמור מיוזמתו."

    כאשר מדובר בבקשת הצטרפות מטעמו של נושה, דומה כי צירופו אכן נדרש לשם ייעול ההליכים, שכן מה הטעם לעודד הגשה נפרדת של הליך חדלות פירעון, כאשר ישנו כבר הליך כזה תלוי ועומד? הרי האינטרס המערכתי הוא לרכז דיונים ולא לפצלם, ולו גם כדי לחסוך בזמן שיפוטי ולמנוע הכרעות סותרות בעניינה של אותה חברה ממש.

  30. באשר לנשייתו של הבנק, הרי שהבנק איננו אוחז אמנם בפסק דין נגד החברה אלא תביעתו עודנה תלוייה ועומדת. יחד עם זאת, עובדה זו כשלעצמה אינה שוללת ממנו את הזכות לבקש צו פתיחה בהליכים נגד החברה, שכן נושה לפי הגדרת מונח זה בסעיף 4 של החוק הוא "מי שהחייב חב לו חוב". משמע, אין דרישה שהחוב יגובה דווקא בפסק דין, ולמעשה, אין גם הכרח שהוא יגובה בהגשת תביעה. במקרה דנן, הבנק נושה של החברה מכח חוב הרשום בספרי הבנק, הן בגין הלוואה שלא נפרעה והן בגין חוב בחשבון החח"ד. עיון בכתב ההגנה של החברה מפני תביעתו של הבנק, מגלה כי אין שם כפירה אמיתית בקיומו של חוב קרן, אלא כפירה כללית וסתמית כמצוות אנשים מלומדה, טענות בענין חיובי ריבית בלתי מוצדקים (סעיף 43 לכתב ההגנה), טענות בענין העמדת ההלוואה לפירעון מיידי חרף פיגורים לא משמעותיים (סעיף 45 לכתב ההגנה), וחוסר הצדק כביכול בהגשת תביעה נגד מי שניהל את חשבונותיו בבנק במשך תקופה של 50 שנה (למרות שהחברה נוסדה רק בשנת 2005). עיקר ההגנה מכוונת ביחס לתביעה האישית נגד כביר ורעייתו, ולא ביחס לתביעה נגד החברה עצמה. ברי כי טענות מסוג זה אין בכוחן להדוף תביעה לפתיחה בהליכים נגד חברה שאין מחלוקת על כך שהיא חדלת פירעון ואין לה כל פעילות, ושבחשבונה בבנק קיימת יתרת חובה משמעותית.

  31. סיכומו של דבר, נושים לחברה יש למכביר, וביניהם המבקשים והבנק.

    בנוסף, עסקינן בחברה חדלת פירעון לפחות מן הבחינה התזרימית, אשר חדלות פירעונה זו הוכחה גם בלא צורך להיזקק לחזקת חדלות הפירעון לפי סעיף 10(א) לחוק. חדלות הפירעון הוכחה הן מפיו של כביר עצמו, בחקירתו הנגדית, עת הודה כי אין לחברה נכסים כלשהם זולת זכות התביעה נגד הרוכשת, אך היא עולה גם מתוך כלל הנסיבות שפורטו והראיות שהוצגו, לרבות פסקי דין שהחברה לא פרעה וקיומם של נושים רבים שנשייתם אינה מוכחשת על ידי החברה.

  32. אשר על כן, מכל הטעמים שפורטו לעיל, ובשים לב לכך שעסקינן בחברה חדלת פירעון שמבצעת באופן שיטתי העדפת נושים, ונוכח קיומה של עילה למתן צו פתיחה בהליכים, הן למבקשים והן לבנק, ניתן בזאת צו לפתיחה בהליכים נגד החברה, וכן צו לפירוקה.

  33. עו"ד ארז חבר מתמנה לתפקיד נאמן ויפקיד התחייבות עצמית על סך 50,000 ₪.

  34. הנאמן יגיש דו"ח ראשון תוך 60 יום ולאחר מכן מדי שישה חודשים.

  35. דיון חיסול ייערך בעוד 18 חודשים.

  36. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

    ניתנה היום, ח' שבט תשפ"ב, 10 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.

     

    Picture 1


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ