ביום 13.12.20 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.
תיק חדל"פ זה הינו הליך חדלות הפירעון השני המנוהל בעניין היחידה. הליך פש"ר קודם נוהל בעניין היחידה בבית המשפט המחוזי בחיפה, בתיק פש"ר 174/01 וצו הפטר ניתן ליחידה בשנת 2014.
עוד יצויין כי גם כנגד בעלה של היחידה מתנהל תיק חדל"פ הנידון בפני מותב זה, שמספרו
23612-08-20. כל אחד מהיחידים מיוצג על ידי בא כוח שונים בהליכי החדל"פ.
מדו"ח הנאמן והמלצת הממונה, שהוגשו בעניינם של היחידים, עובר לדיון שהתקיים ביום 1.2.22, עלה כי היחידה לא מילאה אחר הוראות הצו לפתיחת הליכים, לרבות בשל הגשת דו"חות בגין הכנסותיו והוצאותיו החודשיות באיחור ניכר ובצירוף אסמכתאות חלקיות, אי המצאת מסמכים שנדרשו על ידי הנאמן, אי שיתוף פעולה עם הנאמן ועוד.
נוסף על האמור, הנאמן והממונה ציינו כי היחידה יצרה חובותיה בחוסר תום לב, שעה שאלו נוצרו במהלך הליך הפש"ר הקודם שנוהל בעניין היחידה ואף בסמוך לאחר מתן צו ההפטר. היחידה אף נטלה הלוואה בסך של 10,000 ₪ בחודש 7/20 והגישה מיד לאחר מכן בחודש 9/20 בקשתה למתן צו לפתיחת הליכים. היחידה נטלה הלוואה שעה שידעה שאין ביכולתה לעמוד בהחזריה. התנהלות זו מלמדת על חוסר תום לב מובהק ועל שימוש לרעה בהליכי משפט.
לדיון שהתקיים ביום 1.2.22 התייצבו היחידים ובאי כוחם. ב"כ היחידה טען כי לא קיבל את הדוח וההמלצה שהוגשו בעניינה של היחידה וביקש להגיש תגובה לאמור בהם. ב"כ היחידה אף טען כי הוא מבקש פירוט של המסמכים החסרים לנאמן, הגם שאלו פורטו בפרק ד לדוח הנאמן.
ב"כ הנאמן ציין בדיון כי דוחות חודשיים הוגשו על ידי היחידים באופן נפרד, נוכח הייצוג הנפרד ע"י עוה"ד, ומעיון בדוחות אלו עלה כי לא צורפו להם כלל המסמכים (כגון: אסמכתאות לתשלום מים, חשמל, ארנונה וכלכה) וחמור מכך, כי אין התאמה בין הדוחות שהוגשו, על אף שמדובר בתא משפחתי אחד.
זאת ועוד, במהלך הדיון שהתקיים גובשה הסכמה בעניינה של היחידה, אשר קיבלה תוקף של החלטה, ולפיה היחידה תמציא המסמכים הנדרשים תוך 30 יום ממועד הדיון, וכן תגיש תגובה סדורה מטעמה באשר להמלצת הממונה תוך המועד הנ"ל.
על אף האמור, לא הוגשה כל תגובה ביחס להמלצת הממונה והנאמן לביטול ההליך, חרף חלוף המועד שנקבע בהחלטה מיום 1.2.22 .
ביום 14.3.22 ניתנה החלטה נוספת, בה נקבע כדלקמן: "חרף החלטה מיום 1.2.22 לא הוגשה תגובת היחידה. בהיעדר תגובה תוך 7 ימים יינתן פסק דין בעניין היחידה על בסיס המסמכים שבתיק".
תגובת היחידה לא הוגשה לתיק עד כה, הגם שחלף המועד שנקצב בהחלטה הנ"ל.
התנהלות היחידה, כפי שפורטה לעיל, מלמדת כי היחידה זנחה את ההליך. היחידה לא הגישה כל תגובה עניינית באשר להמלצת בעלי התפקיד לביטול ההליך ואף לא הודיעה על הסרת מחדליה בהליך.
מעיון בפרק ד לדוח הנאמן, עולה כי נשלח ליחידה מכתב המפרט את המידע הנדרש הימנה, וכמו כן פורטו בפרק ד עצמו המסמכים הנדרשים. על אף האמור, היחידה לא המציאה המסמכים הנדרשים (למעט בקשה בודדת למתן צו לקבלת טופס 730 ממיסוי מקרקעין, שאושרה כבר ביום 2.2.22). זאת, ועוד, היחידה אינה מספקת כל הסברים המניחים את הדעת באשר ליצירת החובות על ידה, הן במהלך ניהול הליך פשיטת הרגל, הן לאחריו והן חודשיים בלבד לפני הגשת הבקשה נשוא תיק זה.
יצירת החובות באופן המתואר בדוח הנאמן מלמדת על חוסר תום לב מצידה של היחידה, זלזול וחוסר איכפתיות שלה כלפי נושיה ויצירת התחייבויות כספיות, שעה שהיא מודעת כי אין לה כל יכולת ממשית לעמוד בהן.
לכך יש להוסיף את מחדליה המתמשכים של היחידה בהליך חדלות הפירעון הנוכחי ואי הסרתם חרף מתן הזדמנות לעשות כן.
חוסר שיתוף הפעולה מצד היחיד ויצירת המחדלים שפורטו כאמור, בניגוד להוראות הצו לפתיחת הליכים, כמוהם כזניחת ההליך על ידי היחיד. זכותו של היחיד לחסות תחת הליך חדלות הפירעון הוגדרה כ"חסד המחוקק". היד המושטת לחייב במסגרת הליך חדלות הפירעון מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצידו, שאם לא כן הפגיעה בנושי היחיד תהא בלתי מוצדקת. דרישה זו משתלבת גם עם העיקרון הכללי במשפט לפיו "אל יהא חוטא נשכר". ברם התנהלות היחיד כאמור, מהווה התנהגות בחוסר תום לב במסגרת ניהול הליך חדלות הפירעון.
למותר לציין כי עקרון תום הלב חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 החל בענייננו (ר' בעניין זה קביעותיו של כב' השופט מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי (2.10.19).
לפיכך, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, ובהתאם לסמכותי על פי סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד וכמו כן, מורה כי כי תוכנית השיקום של היחיד לא תיכנס לתוקפה ו/או תבוטל, על כל ההשלכות הנובעות מכך.
בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.
מאידך, צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 ימים נוספים.
הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא כפופה להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נגד כונס הנכסים הרשמי (2.4.14) וכן לתשלום מקדמי על סך של 4,000 ₪, אשר יהווה תנאי להגשתה של הבקשה ואשר יופקד במעמד הגשתה בקופת הממונה. למותר לציין כי ההלכה הנ"ל אושררה גם ביחס להליכי חדלות פירעון המנוהלים על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (20.6.21).
כספים שהצטברו בקופת היחיד אצל הממונה, ישמשו לתשלום הוצאות ההליך (שכ"ט והוצאות הנאמן ושכר השגחת הממונה), בהתאם לקבוע בתקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1985 ו/או נהלי הממונה, לפי הגבוה מביניהם. ככל שתיוותר יתרה לאחר תשלום הוצאות ההליך, היא תחולק בין נושי היחיד, בהתאם להוראות פרק ה' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח - 2018
המזכירות תסגור את התיק.
ניתן היום, כ"ח אדר ב' תשפ"ב, 31 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
