זנו נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

לפניי בקשת היחיד למתן צו הפטר מחוב מזונות עבר שצבר למשיב מס' 3, המוסד לביטוח לאומי, ובהתאמה הכרעה בגורל הליך חדלות הפירעון.

רקע :

ביום 8/3/22 ניתן ליחיד צו לפתיחת הליכים, לפי בקשתו.

המדובר ביחיד שניהל בעבר הליך פשיטת רגל בתיק פש"ר 11170-02-13 וניתן לו ביום 13/1/15 צו הפטר מחובותיו ברי ההפטר.

בצו לפתיחת ההליכים מונתה עו"ד כרמית נעמן כנאמנת וצו התשלומים נקבע על 150 ₪ בחודש.

ביום 23/5/23 ניתנה החלטת הממונה על ביטול צו החיוב בתשלומים באופן רטרואקטיבי ממועד הצו לפתיחת הליכים עקב מצבו הבריאותי של היחיד.

כנגד היחיד הוגשו 2 תביעות חוב בסך כולל של 440,359 ₪, מתוכן 438,208 ₪ בדין קדימה. שתי תביעות החוב הוגשו על ידי המל"ל. תביעות החוב נבדקו ואושר הסך הכולל של 440,359 ₪ מתוכן 439,208 ₪ בדין קדימה בגין מזונות.

ביום 22/3/23 הוגשה הצעת הממונה לפי סעיף 154 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן- החוק) יחד עם דו"ח ממצאי הבדיקה. בהצעת פורט, בין השאר, כי מדובר ביחיד יליד 1958, גרוש ואב לשני בגירים. היחיד מתגורר בדירה שכורה בטבריה, מוכר כנכה ונקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור 100%. היחיד מתקיים מקצבת נכות בשיעור 3594 ₪ וזכאי לסיוע בשכר דירה בסך 700 ₪ בחודש. המלצת הממונה הינה מתן הפטר מחובות בדין רגיל ולגבי החוב בדין מזונות יש לקבל את עמדת המל"ל באשר להסדרה או החרגת החוב.

ביום 23/3/23 התקיים דיון בו טענה ב"כ הנאמנת כי זה המקרה ליתן ליחיד צו הפטר מחוב המזונות. המדובר בחוב משנת 1995, היחיד התנהל בהליך בתום לב ועמד בחובותיו. ב"כ הממונה ביקשה לקבל את התייחסות המל"ל למתן הפטר מחוב המזונות. ב"כ היחיד פירטה לגבי מצבו הרפואי והנפשי של היחיד, הוסיפה שהוא מתקיים בדוחק ללא נכסים ונאסר עליו לעבוד בשל מצבו הרפואי. בדיון נמסר פירוט מקומות העבודה של היחיד משנת 2000 ואילך. בהחלטה שניתנה בסופו של הדיון נדרשה תגובת המל"ל לאפשרות החלת צו ההפטר על חוב המזונות.

ביום 23/5/23 הוגשה תגובת המל"ל ובה התנגדות לבקשה מאחר וזו אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו בפסיקה. ב"כ המל"ל טען כי בהליך פשיטת הרגל בית המשפט לא שוכנע כי המקרה עולה כדי נסיבות המצדיקות מתן צו ההפטר וחלוף הזמן אינו הופך את המקרה כמצדיק הפטר מחוב מזונות.

בתגובה נטען כי המל"ל שילם את דמי המזונות של ילדי היחיד משנת 1995 ועד 2010, באופן רצוף ומידי חודש. המדובר בתקופה של 15 שנה בו החוב הצטבר לסך של 489,000 ₪ מתוכו נגבה הסך של 50,000 ₪ בלבד.

המל"ל הפנה לכך שקביעת דרגת אי כושר הינה בשנת 2023 כשהיחיד עבד על 2020. כך, לא ניתן לכרוך את הנכות באי תשלום המזונות ומדובר בהתנהלות בחוסר תום לב. מעבר לכך, מהרישומים עולה כי היחיד התחמק מקבלת כתבי בי דין, לא לקח חלק בקביעת חובת המזונות של ילדיו והתנהל בחוסר תום לב. טענות היחיד בדבר הכנסותיו וקשייו הכלכליים מקומן לבחינה על ידי רשם ההוצאה לפועל שיקבע צו תשלומים המתאים למצבו.

ביום 21/6/23 הגיש הממונה את תגובתו. הממונה הצטרף לעמדת המל"ל והדגיש כי היחיד עבד לאורך השנים ויכול היה לשלם את המזונות, דרגת אי כושר נקבעה רק בשנת 2023 והיחיד לא פנה לערכאה השיפוטית להקטנת דמי המזונות.

בהחלטה מיום 9/7/23 נדרש היחיד להגיש תדפיס מקומות עבודה ותקופות מהמל"ל.

ביום 11/7/23 הגיש היחיד בקשה לאפשר לו הגשת תגובה לתגובת המל"ל ובהחלטה שניתנה באותו היום ניתן האישור.

ביום 13/7/23 הגיש היחיד את תגובה לתגובת המל"ל. בתגובה נטען כי מתקיימים נימוקים מיוחדים המצדיקים היעתרות לבקשה בלא קיזוז עתידי מקצבת הנכות. היחיד חזר על מצבו הנוכחי ופירט על נכותו, קיומה של דרגת אי כושר מלאה, הכנסה בסך של 4300 ₪ מקצבת נכות וסיוע בשכ"ד, העדר נכסים, היותו של החוב חוב מזונות עבר, מצבו הרפואי המתדרדר וקבלת תמיכה מהלשכה לשירותים חברתיים בטבריה. נטען שקיזוז מהגמלה יפגע בו פגיעה אנושה ולמעשה לאור סכום החוב, פעולת הקיזוז תבוצע עד סוף ימיו. לתגובה צורף תדפיס תקופות ועיסוק מהמל"ל.

ביום 16/7/23 התקיים דיון אליו התייצבו היחיד ובאת כוחו, ב"כ הממונה וב"כ הנאמנת. ב"כ הנאמנת חזרה על עמדתה כי יש מקום להורות שצו ההפטר יחול על חוב המזונות. ב"כ הממונה חזר על התגובה והדגיש כי היחיד קיבל הפטר מחובותיו בשנת 2013, ההפטר לא כלל את חוב המזונות ובמשך השנים היחיד עבד ולא שילם ולו חלק מהחוב. ב"כ היחיד חזרה על התגובות וציינה כי בשנים שקדמו לכניסתו להליך היחיד שילם את הסך של 900 ₪ בחודש בתיק ההוצאה לפועל שניהל המל"ל כנגדו. לאחר שעבר ניתוח בליבו, צו התשלומים הועמד על 200 ₪ בחודש. בהחלטה שניתנה בסופו של הדיון נדרש היחיד להמציא את תדפיס תיק ההוצאה לפועל והחלטת בית המשפט המחוזי בתיק פש"ר 11170-02-13 בבקשתו להחיל את צו ההפטר על חוב המזונות.

היחיד הגיש העתקים של ההחלטות ודף חשבון בתיק הוצאה לפועל מס' 03-01599-95-9. לגבי הבקשה שהגיש היחיד בתיק פש"ר 1170-02-13 להחלת צו ההפטר על חוב המזונות, הבקשה לא הוכרעה על ידי בית המשפט.

דיון והכרעה :

נקודת המוצא לדיון בסוגיה זו הינה הוראת סעיף 175(א)(3) לחוק הקובעת כי ההפטר לא יחול על חוב מזונות שהחבות בו היא בהתאם לפסק דין. סעיף 175(ב) לחוק מוסיף לגבי חובות שאינם בני הפטר כדלקמן :

"על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, להורות כי ההפטר יחול על חובות עבר המפורטים להלן, כולם או חלקם, ורשאי הוא להתנות החלת הפטר כאמור בתנאים" (ההדגשה אינה במקור, ע.ש.).

בדברי ההסבר לחוק חדלות פירעון (ה"ח הממשלה תשע"ו מס' 1027 עמ' 604, 692-691) נרשמו הדברים הבאים :

"מתן ההפטר נועד לאפשר ליחיד לצאת לדרך חדשה. זאת אף במחיר של פגיעה בזכותם של הנושים. ואולם קיימים חובות שהאינטרס בתשלומם גובר על האינטרס שבמתן אפשרות ליחיד לצאת לדרך חדשה. חובות אלה הם חובות שבבסיסם עומדים שיקולים ערכיים אחרים המצדיקים את שימורם לאחר ההפטר גם במחיר הפגיעה ביכולת השיקום של היחיד.

לעניין חוב מזונות, מוצע לאפשר לבית המשפט לקבוע כי ההפטר יחול גם על חוב המזונות במקרים המתאימים ולהתנות זאת בתנאים. סייג זה קיים גם לפי פקודת פשיטת הרגל, ובית המשפט עושה בו שימוש זהיר, במקרים המתאימים".

החרגת חוב המזונות מההפטר חלה גם על תביעת חוב מזונות למל"ל. ראו : ע"א 2837/17, עמוס ברדה נ' כונס נכסים הרשמי (פורסם בנבו, 06.06.2018).

ההלכה הפסוקה קבעה כי רק במקרים ונסיבות חריגות יינתן לחייב הפטר, מלא או חלקי, מחוב מזונות עבר. ראו: ע"א 1003/09 מקבילי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 29.01.14); ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו (פורסם בנבו, 3.5.15).

בע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן (פורסם בנבו, 26.9.2016) נפרשה רשימת השיקולים אותה על בית המשפט לשקול טרם יכריע בבקשה למתן הפטר מחוב מזונות, תוך בחינת כל מקרה לגופו, נסיבותיו ואיזון בין כלל האינטרסים.

"כושר הפירעון הנוכחי של החייב, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; נסיבות היווצרות החוב; אם המדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להיצבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת 'תרומתו' של החייב להתמשכות ההליכים בעניינו, כדי למנוע מצב שבו יעדיף חייב להשתמט מתשלום במשך זמן ממושך, על מנת שבסופו של יום יופטר ממנו; אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים; אם החייב עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות, ובפרט קטינים, לעומת מצב שבו החוב נוגע לעבר הרחוק, שאז חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תיפגע זכותם של החייב או של הזכאים לקיום מינימלי בכבוד; אם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים; עמדותיהם של בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל".

נקבע בפסק הדין סלימאן כי בשיקולים המרכזיים שעל בית המשפט לבחון מופיע תום ליבו של החייב בתקופה שבטרם הגשת הבקשה לפשיטת רגל.

"נקבע, כי בבחינת בקשה שעניינה חוב מזונות לעבר יש ליתן משקל "למידת אי-ההגינות, או חוסר-המוסריות, שדבק בהתנהלותו של החייב, כלפי הזכאים למזונות ממנו, אשר פרנסתם היתה (וייתכן שעודנה) עליו"

...

"בעיקר רלבנטית במקרים כגון-דא השאלה: באילו נסיבות נמנע החייב מתשלום חוב המזונות הפסוק? כך, למשל, יש לברר האם הייתה לחייב מניעה אמיתית לעמוד בתשלום המזונות, לאחר שנקבעו, או שמא הוא השתמט במכוון מתשלום החוב הפסוק, חרף יכולתו הכלכלית לעשות זאת? במישור זה יש לזכור כי פסיקת המזונות נעשתה על ידי ערכאה שיפוטית לאחר בחינת יכולתו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום דמי המזונות, וכי עומדת לרשות החייב האפשרות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להפחית את תשלום המזונות במקרה של שינוי נסיבות המצדיק זאת. מכאן, שבהיעדר פניה לבית משפט כאמור – קמה חזקה בדבר יכולתו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום המזונות, אשר הנטל לסתור אותה ולשכנע כי לא היה בידיו לעמוד בתשלום החוב הפסוק – מוטל על החייב".

ההלכה הנ"ל והקריטריונים שנקבעו בפסיקה בהליכי פשיטת רגל תקפים אף לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. ראו : ע"א 3746/21 סנדרוסי נ' עו"ד דרור שלו – נאמן לנכסי החייב (פורסם בנבו, 8.7.21).

במקרה דנן המדובר בחוב מזונות עבר של היחיד בגין שני ילדיו, כיום בגירים. החוב נצבר לפני שנים רבות ( 1995-2010) .בית המשפט המחוזי בב"ש שדן בהליך פשיטת הרגל שנפתח בשנת 2013 לא הכריע בבקשת היחיד להחיל את צו ההפטר על חוב המזונות. הבקשה הוגשה לאחר מתן צו ההפטר וככל הנראה נזנחה.

היחיד פעל להסדרת חובו בתיק ההוצאה לפועל ובהחלטה מיום 6/9/17 נקבע צו תשלומים בשיעור 350 ₪ בחודש. לאחר מכן ובהחלטה מיום 6/12/17 הוגדל הצו לסך 900 ₪ בחודש. בהחלטה מיום 15/6/19 ניתן ליחיד פטור מצו התשלומים לאור מצבו ובהחלטות שניתנו בתאריכים 7/8/19 ו- 24/10/19 הועמד צו התשלומים על הסך של 200 ₪ בחודש, בו עמד היחיד עד כניסתו להליך החדל"פ. משכך, בכל הנוגע לתקופה שמשנת 2017 ועד כניסתו של היחיד להליך החדל"פ ניתן לקבוע כי היחיד לא השתמט מתשלום החוב ואולם בשנים קודם לכן ההפך הוא הנכון ומדובר בהתנהלות בחוסר תום לב. במשך שנים ארוכות, הן בשנים בהן נצבר חוב המזונות והן לאחר מכן, היחיד עבד כשכר ועצמאי, כשנטל תשלום מזונות ילדיו נפל על הקופה הציבורית והוא לא פעל להסדרת החוב. כאן המקום להפנות כי עלה בידי המל"ל לגבות מהיחיד את הסך הכולל של 50,000 ₪ בלבד (סעיף 3 לתגובת המל"ל).

אין בבקשת היחיד נימוק שיצדיק את אי תשלום חוב המזונות לאורך שנים. הנטען בכלליות בתצהירו מיום 13/7/23 כי בכל שנותיו כאדם בוגר התקיים משכר מינימום של כ- 2000 ₪ ומשכך לא הצליח לשלם את המזונות, לא הוכח כלל ואף קיים קושי לקבל הצהרה מסוג זה. אזכיר כי מגבלותיו הרפואיות ומצבו הרפואי הוכרו על ידי המל"ל רק בשנת 2023. נפסק בע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ. (פורסם בנבו, 12/10/15) כי בחינת תום הלב של היחיד נוגעת לשאלה האם הייתה מניעה מצדו לעמוד בתשלום המזונות או שמא השתמט מהתשלום. ליחיד עמדה האפשרות לפנות בית המשפט בבקשה להפחית את דמי המזונות במקרה של שינוי נסיבות. בהעדר פניה כזו קמה החזקה בדבר יכולתו הכלכלית לעמוד בתשלומים הפסוקים. הנטל לסתור חזקה זו ולשכנע כי לא היה בידו לעמוד בתשלומים החוב הפסוק מוטל עליו. במקרה זה היחיד לא עמד בנטל ההוכחה כי לא הייתה ביכולתו הכלכלית לעמוד בתשלומי המזונות הפסוקים.

פועל יוצא כי היחיד לא שילם את המזונות משך שנים רבות, עד שנת 2017, אז נקבע לו צו תשלומים בתיק ההוצאה לפועל והתקבל כתוצאה מעיקול הסך של 21,000 ₪ (תקבול מצד ג' ביום 13/10/21). בהתנהלותו זו תיקן היחיד באופן חלקי את חוסר תום הלב שנמצא בהתנהלותו קודם לכן.

למרות שהיה בסיס לדחיית בקשת היחיד אני סבור שנוכח מצבו הרפואי הנוכחי, גילו המתקדם, קביעת הנכות ודרגת אי כושר בשיעור של 100% לצמיתות, היותם של הזכאים למזונות בגירים וחוב המזונות הינו חוב עבר שאיבד מאופיו המקורי ומתקרב במהותו לחוב כספי רגיל ובאיזון שבין זכות המל"ל לפירעון החוב לפי זכות היחיד לקיום מינימאלי הכבוד, יש הצדקה להחיל באופן חלקי של צו ההפטר על חוב המזונות.

הלכה למעשה, המל"ל יהיה רשאי לקזז מגמלת הנכות של היחיד סך של 10% בכל חודש, מחודש 8/23 ועד 8/26 בלבד. לאחר חודש 9/26, לא יהיה עוד המל"ל רשאי להמשיך בקיזוז חוב המזונות ומאותו מועד ואילך היחיד יהיה מופטר מיתרת חוב המזונות למל"ל ותיק הוצאה לפועל 03-01599-95-9 ייסגר.

בכל הנוגע לחוב הנוסף למל"ל, שהינו חוב בדין רגיל ובר הפטר, נוכח מצבו הרפואי של היחיד, היותו נכה וקביעת דרגת אי כושר בשיעור 100% כמו גם בהעדר נכסים, ניתן לו צו הפטר לאלתר בהתאם להוראות סעיף 167(א) לחוק.

נכסים שיוקנו ליחיד בשלוש השנים הקרובות יכללו בנכסי קופת הנשייה לפי סעיף 167(ג) לחוק.

הכספים שנצברו בקופה ישמשו לתשלום שכר טרחת הנאמנת ואגרת ההשגחה של הממונה, לפי נוהל הממונה. ככל ויוותרו הכספים בקופה לאחר תשלום הוצאות ההליך וכיסוי שכר טרחת בעלי התפקיד, אלו יחולקו לפני הנחיות הממונה.

המזכירות תודיע את פסק הדין לכל הצדדים בהליך ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ז אב תשפ"ג, 04 אוגוסט 2023, בהעדר הצדדים.