החלטה
המשיבה אוחזת בשיק משוך לפקודתה ע"י הגב' אביבה לוינשטיין ז"ל, אשר נפטרה לאחר שמסרה לכאורה את השיק לידי המשיבה. השיק חולל בהעדר פרעון והזוכה הגישה אותו לביצוע.
אחד מאחיה של המנוחה וכן עזבונה באמצעותו, הגישו התנגדות לביצוע השטר, כאשר האח, בן – עמי ספרלינג, טוען כי השיק הינו "מעשה זיוף, גניבה והונאה כנגד אשה קשישה וסיעודית ומועד עשיית השטר הינו כחודשיים אחרי פטירת המנוחה אביבה ז"ל, וכן קרוב ומעל שנתיים לפני מועד השטר היתה במצב סיעודי קשה ושאיננה בעלת כשרות משפטית ורפואית ליתן כל שטר מסוג זה בכלל". (סעיף 2 לתצהירו).
המבקש ממשיך וטוען בתצהירו כי המשיבה שימשה "כמנקה, מבשלת ומטפלת של אביבה ז"ל ומסתבר כי עשתה מעשי גניבה הונאה וזיוף המחאות יחד עם בתה נטלי חדד ומשכו לעצמם כספים רבים מאוד לחשבונם הפרטי". (סעיף 3 לתצהירו).
המצהיר הגיש ביום 22.12.08 תלונה נגד המשיבה במשטרת ישראל "על הונאה וזיוף המחאות, וכן משיכת כספים משלושה חשבונות שונים של אביבה ז"ל עת היתה עובדת כעוזרת בית וזאת בהיקף של כ – 600,000 ₪". (סעיף 7 לתצהירו).
לטענת המצהיר היה מצבה של אביבה ז"ל, מצב סיעודי קשה, באופן שנבצר ממנה לכתוב המחאות – מצורף לתצהיר דו"ח – מסומן 3; וכן דו"ח נוסף – מסומן 4.
בנוסף, כנגד המשיבה עומדת להיות מוגשת תביעה כספית על מעשי זיוף והונאה, וכן כנגד בתה נטלי חדד, שקרוב ל – 125,000 ₪ הועברו לחשבונה הפרטי.
המשיבה הגישה בקשה להטלת עיקול ברישום על דירת המנוחה ברח' שונמית 12 א' בחיפה על מנת להבטיח את תביעתה השטרית, וזוהי הבקשה המונחת לפתחי.
קרן השיק עומדת ע"ס 27,180 ₪ נכון ליום 18.9.07. סכום החוב בת. ההוצל"פ עומד על כ – 40,000 ₪.
מתצהיר המשיבה התומך בבקשה להטלת העיקול עולה כי תיק המשטרה שנפתח בעקבות התלונה שהוגשה נגדה, נסגר עם סיום החקירה בנימוק: "לא נמצאה אשמה פלילית". הזוכה טוענת בתצהירה כי טענותיו של החייב מופרכות. לגרסתה, דעתה של גב' לוינשטיין היתה צלולה; המנוחה חתמה על השיק ומסרה אותו לידיה טרם שהזוכה סולקה מביתה ע"י המתנגד, ועזיבתה של המנוחה לבית הורים; וכי המשיבה זכאית לפרעונו.
עוד טוענת התובעת כי לאור גילו המתקדם של המתנגד (בן 84) ולנוכח השמועות שהגיעו לאוזניה לפיהן הוא מנסה למכור את דירת המנוחה אותה ירש ממנה, מן הראוי להטיל צו עיקול על דירת המנוחה ולחילופין להורות למתנגד להפקיד בקופת ביהמ"ש סכום השווה לסכום החוב בתיק ההוצל"פ.
עיינתי בטענות הזוכה, ובתצהיר התומך בהתנגדות לביצוע השטר, ובאתי לכלל מסקנה כי אין להעתר לבקשה להטלת העיקול.
סבורתני שהמתנגד הצליח בתצהירו להטיל ספק ניכר בצידקת התביעה, וזאת על אף סגירת תיק החקירה בתלונה שהגיש נגד הזוכה.
הזוכה אינה מפרטת בתצהירה באילו נסיבות קיבלה את השיק מידי המנוחה, שהיתה במצב סיעודי קשה ביותר, עת חתמה עליו, לכאורה.
הזוכה מרבה לתקוף בתצהירה את אחיה של המנוחה ולדחות מכל וכל את טענותיו, אך אין היא מציינת בגין מה ניתן לה השיק. כל מה שהיא אומרת לעניין זה הוא "שהמדובר בשיק בגין כספים שמגיעים לי ממנה בגין עבודתי אצלה".
הזוכה לא מפרטת אם מדובר בשכר עבודה שוטף, ו/או בפיצויי פיטורין, ו/או בדמי מחלה, הבראה או סתם מתנה. הזוכה לא הציגה כל חישוב לפיו מגיע לה מן המנוחה סכום השיק, וכמו כן נמנעה מלפרט אם השיק ניתן פתוח כאשר רק חתימתה של המנוחה מתנוססת עליו, ומי מלא את שאר הפרטים בשיק.
אשר לאלמנט ההכבדה, אשר הינו תנאי בל יעבור להטלת עיקול.
היותו של המתנגד בן 84 - אין בכך כדי להצביע על קיומו של חשש סביר שאי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין.
מתצהיר החייב עולה כי אחיו ואחותו המתגוררים בארה"ב ויתרו לטובתו על חלקם בירושה עפ"י צו קיום הצוואה (נספח 2 לתצהירו הכולל גם את שטרי הויתור).
מאחר שהמנוחה הותירה אחריה רכוש לא מבוטל, אשר עבר ו/או יעבור לחזקת המתנגד, הרי שלא הוכח קיומו של חשש סביר להכבדה, ואין מקום כבר בשלב זה להבטיח את קיומו של פסק דין עתידי, ככל שיינתן.