פסק דין
התובע הגיש תביעה לחיוב הנתבע, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, סניף מעלות תרשיחא (להלן: "הבנק" או "הנתבע") לתשלום סך של 15,000 ש"ח בגין חיוב החשבון שלו בסך של 1,500 ש"ח שלא כדין, והיתרה בגין עוגמת נפש והוצאות.
לטענת התובע, ביום 12.11.10 הוא ניגש לעמדת הכספומט שנמצאת מחוץ לבנק על מנת לבצע משיכה בסך של 1,500 ש"ח. עם השלמת הפעולות הנדרשות הונפק אישור המתעד ביצוע פעולת משיכה בסכום האמור, אלא שמיד לאחר מכן הופיעה כתובית במסך של הכספומט לפיה לא ניתן לספק את השירות בשל תקלה במערכת.
מאחר שהחשבון שלו חויב בסכום הנ"ל, ניגש התובע לנציגי הבנק, לרבות למנהל הסניף, ושיתף אותם במה שאירע. הבנק בתורו הבטיח לטפל בתלונה ולאחר זמן מה, הודיע לו כי לא נתגלה עודף כסף בכספומט ולכן אין מקום לזכות אותו בסכום כלשהו.
בעקבות כך, פנה התובע במכתב לנציבות תלונות הציבור על הבנקים ושטח בפניהם את סיפור המעשה. משקיבל מנהל הבנק את התלונה, על מנת להשיב לנציבות תלונות הציבור, פנה המנהל אל התובע בבקשה כי ימתין עם הנושא עד לסיום עבודת הביקורת בבנק למשך חודש ימים.
לטענת התובע, נתקבלה תשובה חלקית של מנהל האזור, לפיה הוא מאשר לפצות אותו בגין מחצית הסכום, קרי בסך של 750 ש"ח. בלית ברירה, הסכים התובע לקבל סכום זה עד תום בירור התלונה.
בין לבין, ביקש התובע לסגור את חשבון הבנק שלו אצל הנתבע, אך משנודע הדבר לסגן מנהל הבנק, החליט הלה שלא לשלם לו את אותם 750 ש"ח שאושרו ע"י מנהל האזור.
לפיכך, עותר התובע לביהמ"ש לחייב את הנתבע לשלם לו את הסכום בו חויב חשבונו בסך של 1,500 ש"ח מבלי שקיבל בגינו כסף ממכשיר הכספומט, וכן פיצויים בגין עוגמת נפש והוצאות.
לעומת זאת טוען הבנק, כי אין יסוד לטענות התובע בכתב התביעה. לאחר שנתקבלה פניית התובע אודות האמור, נעשתה בדיקה פנימית אשר לא גילתה בעיה כלשהי במכשיר הכספומט. הבנק הוסיף, כי פעולת המשיכה התבצעה ביום שבת בשבוע בתאריך 13.11.10, ואולם תאריך המשיכה נרשם יום לפני בתאריך 12.11.10, שכן לא ניתן לבצע פעולות בנקאיות ביום שבת. בהמשך לכך, החיוב של החשבון בגין משיכת המזומנים דרך הכספומט המתבצעת בימי שבת נעשה יום למחרת, יום ראשון בשבוע, ולפי האמור חויב חשבונו של התובע ביום 14.11.10.
הבנק צירף לכתב ההגנה את התשובה שנתקבלה מחטיבת התפעול והמידע של הבנק, ולפיה בעת הרלבנטית לביצוע המשיכה ע"י התובע בתאריך 13.11.10, פעולת המשיכה היתה תקינה ומונה השטרות שבכספומט הצביע על כך, כי המונה התקדם ממספר 744 עד 751 בגין משיכת 7 שטרות של 200 ש"ח כל אחד, וממספר 148 עד 149 בגין משיכת שטר אחד של 100 ש"ח, ובסה"כ 1,500 ש"ח. ברם, משנתגלה עודף במכשיר הכספומט באותו יום זוכה התובע ביום 21.11.10 בגין סכום המשיכה. מאוחר יותר התברר, כי התובע זוכה בעודף שהיה שייך למשיכה אחרת בסך של 2,000 ש"ח של לקוח אחר שלגביו לא היתה קפיצת מונים, אך חשבונו חויב בסכום המשיכה. לפיכך, בוצע ביטול זיכוי לתובע וזיכוי ללקוח האחר.
עוד טוען הבנק, כי מצלמות האבטחה המוצבות ליד הכספומט מראות, כי התובע לא נכח ליד מכשיר הכספומט ביום 12.11.10, וכי ביום 13.11.10 נצפה אביו של התובע מבצע את המשיכה.
זה המקום לציין, כי הבנק טוען שחטיבת התפעול והמידע גילתה שהתובע ביצע בתאריך 12.11.10 שני ניסיונות למשוך כסף בסך של 1,500 ש"ח בבנק ערבי ישראלי ובבנק הפועלים בסניף מעלות תרשיחא, וכי משיכות אלה לא יצאו לפועל וחשבונו לא חויב בגינם. בתשובה לטענה זו, הבהיר התובע בדיון, כי אכן ניגש לבנקים האחרים בעקבות כשלון ניסיונו למשוך כסף דרך הכספומט של הנתבע כמתואר בכתב התביעה. כמו כן, הכחישו התובע ואביו – שאף הוא נכח בדיון בפניי – כי האב ביצע את המשיכה עבור בנו בתאריך הנ"ל.
לאחר ששקלתי טענות הצדדים, נחה דעתי להעדיף את גרסת התובע. גם אם אצא מתוך נקודת הנחה לצורך הדיון, כי פעולת המשיכה אכן היתה ביום שבת בתאריך 13.11.10 ולא ביום שישי בתאריך 12.11.10 (ולגבי כך אינני נקייה מספקות אם גם ביחס לתאריך לא נפלה תקלה במכשיר הכספומט) אני סבורה, כי בנסיבות המתוארות במקרה דנן, אכן ארעה תקלה כפי הנטען ע"י התובע.
ראשית כל, ממכתב התשובה של חטיבת התפעול והמידע של הבנק עולה, כי באותו יום ארעה תקלה במשיכת מזומנים ע"י לקוח אחר, ומכאן שמכשיר הכספומט לא היה תקין לחלוטין. לכן, אין לשלול אפשרות שגם במונה השטרות נפלה תקלה.
שנית, הבנק ציין בכתב ההגנה כי בסרטוני מצלמות האבטחה נצפה אביו של התובע מבצע את פעולת המשיכה. אלא מה, הבנק אינו אומר דבר, בין לחיוב ובין לשלילה, לגבי פעולת הוצאת הכספים מהכספומט ע"י האב, אף שנציג הבנק אישר בדבריו לפניי, כי ניתן היה לצפות באב מלפנים ולא רק מאחור. כך למשל, הבנק אינו טוען שהאב נצפה כשהוא עוזב את מכשיר הכספומט כשהמזומנים בידיו, או שהוא מבצע פעולה כלשהי שיכולה ללמד על נטילת השטרות.
כל אלה, בצירוף הרושם האמין שהותיר התובע, הביאו אותי להעדיף את גרסתו על פני גרסת הבנק.
על יסוד האמור לעיל, יש לזכות את התובע בסכום המשיכה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום המשיכה ועד התשלום המלא בפועל.
לגבי התביעה לתשלום פיצויים בגין עוגמת נפש והוצאות, אני סבורה, כי אין מקום לפסוק פיצויים כלשהם מעבר לסכום המשיכה. יחד עם זאת, יש מקום לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 300 ש"ח.
אשר על כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 1,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 14.11.10 ועד התשלום המלא בפועל, וכן סך של 300 ש"ח בגין הוצאות משפט.
הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.