רקע ותמצית ההכרעה
הליך זה עניינו בבקשה לפי חוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ח-1998 (להלן: "חוק עזרה משפטית"). המבקש ביקש את סיועה של מדינת ישראל בגביית ראיות הנחוצות להליכים משפטיים המתנהלים בבית המשפט בארצות הברית. עוד ביקש להסמיך את עו"ד אריק שרבי לגבות את הראיות. בהחלטה מיום 20.2.18, לאחר שעו"ד שרבי מסר הודעה לפיה הוא עומד בדרישות סעיף 16(ב) לחוק עזרה משפטית, הוריתי בהתאם (להלן "ההחלטה").
ביום 25.3.18 הוגשה בקשה מטעם המשיבים 1 ו-2 לבטל את ההחלטה. כשהועברה לתגובת הצדדים, הצטרף אליה גם המשיב 3 (בתגובה מיום 11.4.18). המשיב 5 הותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. יתר המשיבים לא הגיבו.
לאחר שעיינתי בעמדותיהם המפורטות של הצדדים ובנימוקיהם, איני יכול לקבל את הבקשה לביטול ההחלטה. אנמק זאת בהתייחס לטענות שהועלו כבסיס לבקשה:
טענות כנגד גביית הראיות בדרך של Depositions
איני מקבל את ההשגות בנושא זה. מטרתו של חוק עזרה משפטית היא לסייע לרשות הזרה בהליך המתנהל אצלה. על כן, במידה שהדבר מתבקש, הסיוע מתבצע ככל הניתן בהתאם לפרוצדורות הנהוגות באותה מדינה. אחרת, עלולה להיפגע אפשרות השימוש בראיות הנגבות, בניגוד למטרת החוק ולמחויבויותיה הבין-לאומיות של מדינת ישראל. הדבר פורש בהצעת החוק שהובילה לחקיקתו של חוק עזרה משפטית:
"בהתאם לעקרון החוקיות חלים דיני ישראל על כל פעולה שנעשית בישראל ואין זה משנה אם הפעולה נעשית לבקשתו של גורם פנים או של מדינה אחרת. יחד עם זאת, ככל שהדין בישראל מאפשר זאת, רצוי למלא את בקשתה של מדינה אחרת בדרך שתאפשר לה להשתמש, לפי הוראות הדין של אותה מדינה, בחומר שהוגש בישראל. על כן, גם אם הפעולה המסוימת היתה נעשית בדרך אחרת בהליך המתנהל בישראל, ניתנת רשות לעשותה בדרך שביקשה המדינה האחרת, ובלבד שהדין בישראל אינו שולל זאת" (ה"ח 2577 (תשנ"ז) 131, בעמ' 134. ההדגשה הוספה).
סיוע באמצעות גביית ראיות בדרך של Depositions אינו חדש בביצוען של בקשות לפי חוק עזרה משפטית, והתבצע בפועל בהליכים רבים לפי החוק. טענות כנגד אפשרות מתן הסיוע בדרך זו, המקבילות לטענות המועלות בהליך זה, נדחו בפסיקה - בר"ע (ת"א) 2551/02 ירקוני נ' Boston Scientific Corp. (17.6.03). לשם הייעול לא אחזור על נימוקי אותה החלטה, אך אציין שהם יפים גם כמענה לטענות המשיבים שעתרו לביטול ההחלטה מיום 20.2.18. ניסיונות המשיבים לאבחן החלטה זו אינם מתמודדים עם הנימוקים המהותיים בה, בהם הוסבר מדוע אין מניעה להיענות לבקשה לגביית ראיות בדרך האמורה.
לביסוס טיעונם לפיו גביית ראיות ב-Depositions אסורה לפי הדין בישראל, וזאת בהתייחס לסעיפים 8(ב) ו8(ג) לחוק עזרה משפטית, הפנו המבקשים לרע"א 8590/17 ד.י. דוידי השקעות נ' חטב ואח' (19.11.17).
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.