חברת מוניות אלשרק נ' קאסם ח'טיב ואח'

החלטה

בפני בקשה להורות לתובעת להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים.

התובעת הגישה כנגד המבקשים תביעה שעילתה נזקי רכוש שנגרמו לרכבה בתאונת דרכים בה היה מעורב רכב המבקשים.

בכתב הגנתם מכחישים הנתבעים את הקשר בין הנזק הנטען בכתב התביעה לבין התאונה.

הנתבעים מבקשים לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותים מהטעם שהתובעת היא תושבת הרשות הפלשתינאית, היינו מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל. כן טוענים המשיבים, כי סיכויי התביעה קלושים.

כידוע, הכלל הוא, כי ערובה להבטת הוצאות הנתבע תופקד בערכאה הדיונית במקרים חריגים בלבד (ראו: ר"ע 2448/98 מיוחד נ' רוזן, פ"ד נג(3) 145,149), שכן אל מול הרצון למנוע תביעות סרק יש להקפיד גם על זכות הגישה לערכאות הקנויה לכל גם לתובעים חסרי אמצעים (ראו ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר בע"מ, פ"ד מז(3) 846, 850; א' גורן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט 750).

אמנם היותו של תובע תושב חוץ יכולה להצדיק חיוב בהפקדת ערובה במקרים מתאימים. יחד עם זאת, עובדת היות התובע תושב חוץ איננה הטעם היחיד להטלת חיוב להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע (ראו, רע"א 6787/99 עאשור נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). בית המשפט ישקול שיקולים רלוונטיים נוספים, וידון בכל מקרה לגופו על פי נסיבותיו (ראו, רע"א 6066/00 אעדילי נ' חב' סלקום ישראל בע"מ (לא פורסם)). לאור כל האמור לעיל, ברי כי שיקול דעתו של בית המשפט במסגרת תקנה 519(א) רחב הוא. במסגרת זו, על בית המשפט, מחד, לשוות לנגד עיניו את מטרות התקנה - הבטחת תשלום הוצאות הנתבע שהתביעה נגדו נדחתה, וכן צמצומה של האפשרות להגיש תביעות סרק ומאידך, לאפשר את הגישה לבתי המשפט לשם הגנה על זכויות (רע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסם נעים אברהם, פ"ד נח(5) 865).

במקרה זה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, לא שוכנעתי כי המדובר בתביעת סרק המצדיקה חיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים. המחלוקת בין הצדדים היא בעיקרה מחלוקת עובדתית באשר לנסיבות התרחשות התאונה, המצריכה בירור ראייתי. בנסיבות אלה, אין מקום לחייב את התובעת בהפקדת ערובה רק מטעם היותה תושבת חוץ.

התוצאה היא שאני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ב, 05 יולי 2012, בהעדר הצדדים.