חברת אשראי חויבה לשלם את תמורתה של עסקה שנעשתה בכרטיס מזויף

1.         בהתאם לפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי מיום 5.10.06 בוטל פסק הדין שניתן על ידי ביום 17.8.05 והוחזר אלי התיק לצורך התייחסות לתצהירה של הנתבעת.

2.         מהותה של תובענה זו קבלת תשלום עבור עסקת אשראי שנעשתה בכרטיס אשראי.

3.         העובדות הצריכות לענין:

הנתבעת הינה תאגיד עזר בנקאי העוסק בניהול, תפעול וסליקת שוברים מסוג "ישראכרט" ומשמש כגורם מתפעל של חיובים וזיכויים בין צדדים לעסקה אשר ערכו עסקאות באמצעות כרטיס אשראי.

נוכל בשם פטריק גז קיבל שרות 10,000 ק"מ למכוניתו אצל התובעת ושילם את הסך של 5,880 ש"ח באמצעות כרטיס אשראי של הנתבעת.

העסקה עם חברת האשראי קיבלה את אישור הנתבעת (אישור מס' 4483552).

הנתבעת שילמה לתובעת את התמורה, אך לאחר זמן חייבה את התובעת בסכום הנ"ל בטענה כי בעל הכרטיס האמיתי לא ביצע כל פעולה בכרטיסו.

4.          טענות התובעת בקליפת אגוז הן כי קיבלה בפועל מהלקוח את כרטיס האשראי 

והעבירה אותו במכשיר ה- P.O.S ונתקבל אישור הנתבעת לעסקה. וכי בהתאם      לתנאי ההתקשרות הנתבעת חייבת לשלם לתובעת את שווי העסקה.

5.         בתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת מופיעה גירסה מפורטת יותר מהתאור המפורט בכתב  התביעה. כאן, מפרטת הגב' שרון אבר כי זיהתה את בעל הכרטיס אל מול פרטי הכרטיס וכי שמו של פטריק גז (הנוכל) הופיע על גבי הכרטיס. את הכרטיס העבירה במכשיר האלקטרוני אלא שהוא לא עבר ולכן הקלידה את מספרו של הכרטיס באופן ידני וקבלה אישור כי העסקה מאושרת.

מובן הוא, כי במועד האירוע לא ידעה הגב' אבר כי הלקוח המתחזה כבעל הכרטיס מחזיק בכרטיס מזויף.

6.         מאידך, הנתבעת בכתב ההגנה טענה שתי טענות בלבד. האחת - כי התובעת לא הפעילה את מכשיר ה- /     POS והשניה - כי לא הוצג בפני התובעת כל כרטיס שהוא אלא מדובר בהכתבה של מספר כרטיס.

בתצהיר שהוגש מטעם הנתבעת שזורים פסקי דין רבים התומכים בגישת הנתבעת שהיא פטורה מתשלום. כמו כן, נטענות שתי טענות שאין הן מוזכרות בכתב ההגנה. האחת - כי על הספק קרי התובעת כאן, לכבד כרטיסים המוצגים ע"י לקוחות המחזיקים בכרטיסים שהונפקו להם והשנית - כאשר מדובר במחזיקים חוקיים.

7.         יאמר כאן, כי ככלל טענות שזכרן לא נטען בכתב הגנה והן מועלות לראשונה בתצהיר עדות ראשית הינן משום שינוי חזית ובהתאם להחלטה בעמ' 1 לפרוטוקול דינן של טענות אלו להמחק.

ואולם, לכתב ההגנה צורף הסכם הספק ויש לראותו כחלק מכתב ההגנה, אלא שלטעמי מחומר הראיות של הנתבעת לא הוכחו טענות אלו.

8.         שמיעת הראיות התקיימה ביום 14.7.05 והצדדים אמורים היו להגיש סיכומים בכתב, התובעת תוך 7 ימים מאותו מועד והנתבעת בתוך 14 יום מאותו מועד, כאשר ימי פגרה באים במניין הימים.

9.         דין התביעה להתקבל וזאת מהטעמים הבאים:

א.         גרסת העדה מטעם התובעת לא נסתרה באשר לנוהל פעולתה עת קבלה את כרטיס האשראי לידה: העבירה אותו במכשיר ה- P.O.S שלא קלטו והקלידה ידנית את מס' הכרטיס וקיבלה אישור לעסקה, בנוסף צורפה לכתב התביעה חתימתו של אותו הנוכל, שלא הוכחשה ע"י הנתבעת, ומעידה כי אין מדובר בהקלדת מספר כרטיס אשראי שהתבצעה מרחוק, אלא בעסקה בה הוצג כרטיס האשראי לתובעת.

עוד העידה הגב' אבר כי זיהתה את נותן הכרטיס (הנוכל) עם תעודת זיהוי ועם שמו על הכרטיס ואף את התאמת החתימה.