חברת 'מחשבות' נהגה כדין בביטול קורס בירושלים עקב אי רישום מספר נרשמים מינימאלי

1.                   1.                   התביעה היא תביעה כספית בעילה חוזית, בגין הפרת התחייבות של הנתבעת לקיים בירושלים, קורס הכנה לבחינות לשכת עורכי הדין (להלן - "הקורס"), בעוד הנתבעת הודיעה לתובע, לאחר הרשמתו לקורס, כי הקורס יתקיים בתל-אביב.

2.                   2.                   התובע טוען, כי לא עמדה לנתבעת הזכות להעתיק את מקום הקורס לתל-אביב וכי נגרמו לו נזקים בשל כך, בהיעדר הסדרים מתאימים מצד הנתבעת להגעתו לקורס, בין אם בעין ובין אם בכסף. לדבריו, מקום עבודתו בירושלים ורישומו לקורס היה על דעת זאת שיתקיים בירושלים.

3.                   3.                   התובע דורש פיצוי בגין הוצאותיו לנסיעה וחניה בתל אביב, במועדים בהם השתתף בקורס וכן בגין אובדן שעות עבודה בשל הצורך להקדים לצאת מהעבודה כדי להגיע לקורס, ביטול זמן ואי נוחות.

4.                   4.                   הנתבעת טענה כי תנאי לקיום הקורס בירושלים הוא בכפוף למספר הנרשמים מינימלי, כאמור בטופס ההרשמה ( להלן-"ההסכם", נספח א' לכתב ההגנה), שנשלח לתובע בדואר אלקטרוני, עובר לרישומו לקורס. הואיל ונרשמו לקורס בירושלים "מתמחים בודדים" (כאמור בסעיף 3 לכתב ההגנה), הודיעה הנתבעת לתובע על כך שעומדת לו האפשרות להשתתף בקורס בתל-אביב. עיון בנספח א' לכתב התביעה מלמד, כי נמסר לתובע כי היה רישום של 4 מתמחים בלבד לקורס בירושלים ולפיכך הוצע לו ללמוד בתל-אביב. הנתבעת טענה והדבר לא הופרך ע"י התובע, כי היא הציעה לו הצעות שונות על מנת למנוע ממנו הכבדה ו/או הוצאות בשל קיום הקורס בתל-אביב. בכלל זה, להשתתף בקורס בתל אביב ללא תשלום; צפיה בשיעורים בקלטות בביתו בחינם וכן הוצע לו להשתתף ללא תוספת תשלום, בקורס יקר יותר בתל אביב בהיותו בן 8 מפגשים של 5 שעות כל אחד, במקום 8 מפגשים של 3 שעות אליו נרשם. לטענת הנתבעת, בכך היה התובע יוצא נשכר ואילו לנתבעת היו נגרמות הוצאות נוספות, אותן היא הציעה לו לפנים משורת הדין. כך גם הציעה הנתבעת לתובע כבר בחודש 5/08, פיצוי כספי בסך של 600 ש"ח (בעוד ההצעה הראשונה היתה בסך  של 100 ש"ח). המחאה בסכום זה מיום 8.7.08 נשלחה לתובע והתובע הודיע בדיון, כי הוא דחה את הצעתה זו לפיצוי, עוד קודם למשלוח ההמחאה אליו. בנוסף ניטען, כי נותר בידי התובע מלוא החומר המקצועי שנמסר למשתתפי הקורס מבלי ששילם עבורו וכי הוא השתתף במספר מפגשים בחינם, הואיל ומלוא התשלום אותו הוא שילם, הוחזר לו על ידה.

5.                   5.                   הנתבעת במכתבה לתובע מיום 3.7.08, הודיעה לו על הפסקת השתתפותו בקורס לנוכח טענותיו על נזקיו בהשתתפותו בקורס ואף הוחזר לו מלוא התשלום  ששולם על ידו לקורס תוך מתן רשות לתובע להשתתף בקורס בצירוף תשלום נסיעותיו על ידה (נספח ב' לכתב ההגנה).

דיון ומסקנות:

6.                   6.                   ההזמנה, היא המחייבת את בעלי הדין, משלא נסתרה גירסת הנתבעת כי זו הועברה בדואר אלקטרוני לתובע בטרם רישומו לקורס. התובע, קיבל את ההצעה כפי שהוצעה בהזמנה על ידי הנתבעת וביקש בהתאם לתנאיה, להירשם לקורס.

7.                   7.                   מעיון בהזמנה עולה, כי לא נקבע בה כי מהו מספר נרשמים מינמלי, אשר בהיעדרו תעמוד לנתבעת הזכות לא לקיים את הקורס ו/או לקיימו בעיר אחרת. סעיף 12  לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 קובע כי על הצדדים לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב במשא ומתן לקראת כריתת חוזה. מחובה זו נגזרת החובה לגילוי מידע מהותי. כך גם חובת הגילוי נקבעה בסעיף 15 לחוק החוזים, לפיו אי גילויין של עובדות, אשר לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן, עשוי להגיע לכדי הטעיה. ההטעיה גם היא, כפופה לחובת תום לב. יוער כי החובה לגילוי מלוא המידע הרלוונטי להתקשרות, אינה זהה בכל מקרה ומקרה ותלויה בנסיבות העניין. מעבר לכך, עיקרון חופש החוזים מחייב כל צד להיזהר ולבחון את החוזה בו הוא ניקשר ויש לבחון באילו נסיבות יש להתערב במערכת היחסים החוזית, בה נקשרו הצדדים.      

8.                   8.                   סבורני, כי חובת תום הלב חייבה את הנתבעת לנקוב בהזמנה, במספר נרשמים מינימלי שבלעדיו לא יפתח הקורס. בהתאם לכך, היה התובע שוקל אם להירשם לקורס אם לאו. נכונים הדברים בפרט כאשר מדובר בשיקול כלכלי של הנתבעת אם לקיים את הקורס במספר תלמידים זה או אחר ומנגד, גם לנרשמים כדוגמת התובע, יש מטבע הדברים שיקול כלכלי אם להירשם לקורס בעיר זו או אחרת, לפי צרכיהם ונוחיותם. 

9.                   9.                   למרות זאת בנסיבות שבפני, אין באי רישום של מספר נירשמים מינימלי בהזמנה כדי להצביע על חוסר תום לב של הנתבעת אל מול התובע. התובע, לא טען כי היה מספר נרשמים מספיק לקיום הקורס בירושלים ולא הוכח כי אומד דעתו בביצוע ההזמנה היה שהקורס יתקיים עם 4 נרשמים בלבד. גם היכן שלא הוזכר מספר משתתפים מינימלי, אף שהיה ראוי לעשות כן, יש לפרש את הסעיף לפי אומד דעת הדברים. פירוש תנאי ההזמנה בדבר חובת קיום קורס במספר מועט זה של נירשמים, אינו סביר בנסיבות העניין ולא היה מקום לאכוף את ביצוע ההזמנה בקיום הקורס בירושלים. התנהגות התובע בביצוע ההזמנה, גם היא מעידה שלא סבר כי יש לחייב את הנתבעת לקיים את הקורס בירושלים. התובע ביקש במסגרת משא ומתן בינו לבין הנתבעת להבטיח את הוצאותיו, בשל הצורך להגיע לקורס בתל אביב. בהתאם לכך פעלה הנתבעת בהצעותיה החילופיות לתובע.  

10.               10.               נותר לבחון, האם הנתבעת נהגה כדין ובתום לב בביצוע ההזמנה, לאור זכותה לפי תנאי ההזמנה לבטל את הקורס בירושלים ולקיימו בתל-אביב.

התרשמתי מחליפת המכתבים בין התובע לנתבעת ומהעדויות, כי בטרם תחילת הקורס והרבה קודם להגשת התביעה, הוצעו לתובע פתרונות חילופיים שונים ומגוונים. בין אם במניעת טירחתו להגיע לתל אביב ובין אם במתן פיצוי בגין העברת הקורס לתל אביב .

כפי שעולה מבחינת הצעותיה החילופיות של הנתבעת לתובע, היה בהן משום תרופה ראויה וסבירה בגין ביטול הקורס בירושלים, תוך התחשבות בצרכיו. הנתבעת הסכימה שלא לחייב את התובע בתשלום עבור הקורס שהתקיים בתל-אביב וכן הציעה לו להשתתף בקורס מורחב שלה, המאפשר לו ללמוד מספר רב יותר של שעות בכל מפגש בתל-אביב, מבלי לדרוש את ההפרש בגין השתתפותו בקורס מורחב. בנוסף, הוצע לו לצפות בקלטות הקורס וכן לאחר מו"מ מייגע, אף הוצע לו פיצוי בסך של 600 ש"ח.

11.               11.               בבחינת התנהגות התובע בביצוע ההזמנה אשר איפשרה כאמור את ביטול הקורס בירושלים, אין להתעלם גם ממועד הרישום לקורס ביחס למועד ההודעה על העברתו לתל אביב וכן למועד קיום בחינות הלשכה, באוקטובר 2008. התובע, נירשם לקורס בחודש אפריל 2008 ובסוף חודש מאי 2008 נימסר לו על ביטול הקורס בירושלים. למרות זאת, התובע ביקש לבצע את ההזמנה בלימודיו בתל-אביב ובה בשעה, ביקש פיצוי גבוה לנוכח קיום הקורס בתל-אביב. אם סבר התובע, כי כל ההצעות החילופיות שהוצעו לו כדי למנוע ממנו הכבדה ו/או הוצאות מיותרות אינן מכסות את נזקיו, צפוי היה שיבקש לבטל את ההזמנה ובכך היה מקטין את נזקיו. זאת יכול היה לעשות מבלי לפגוע בלימודיו לבחינות הואיל מהעדויות עולה, כי ניתן היה להירשם לקורסים אחרים בירושלים שהתקיימו בחודשי הקיץ ואילך. התובע העיד כי הוא לא עשה זאת משיקולים שבעיקרם היו כלכליים, אך לנוכח נזקיו הנטענים בלימודיו בתל-אביב צפוי היה שיעשה כן.

12.               12.               בנסיבות אלו אני קובעת, כי הנתבעת נהגה כדין בביטול הקורס ובביצוע ההזמנה בקיום הקורס בתל-אביב בצירוף הצעות החילופיות כדי להקל על התובע בשל קיום הקורס בתל-אביב .

13.               13.               לפני סיום אבהיר, כי לא עמדה לנתבעת הזכות לפי תנאי ההזמנה, לבטל את השתתפותו של התובע בקורס בתל-אביב כאמור ברישא להודעתה מיום 3.7.08. בה בשעה, הנתבעת סייגה את הודעתה כאמור בסיפא שלה, בכך שהיא התירה לתובע להשתתף בקורס, תוך שיקבל את הצעתה לתשלום הוצאותיו עבור הנסיעה למפגשים בתל-אביב.

14.               14.               לנוכח קביעותי בדבר הזכות להעברת מקום הקורס, היה על התובע לבחור בחלופה השניה שהוצעה לו בהודעת הנתבעת מיום 3.7.08 ולהשלים את לימודיו בקורס בתל-אביב. זאת בפרט לאור הצעות הנתבעת להקל עליו באופנים שונים כספיים ואחרים, כמובא לעיל. התובע, דחה זאת למצער ואין לו להלין אלא על עצמו.

15.               15.               בנסיבות אלו, דין התביעה להידחות.

16.               16.               התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 250 ש"ח תוך 15 יום מהיום בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.