חברה המשכירה רכב למי שאינו תושב ישראל מחויבת לדאוג לקיום ביטוח בגין השימוש ברכב

1.         השאלה המתעוררת בפסק דין זה היא מה אחריותה, אם בכלל, של חברה להשכרת רכב לפצות צד שלישי על נזקי רכוש שנגרמו לצד השלישי בתאונת דרכים, שבה היה מעורב רכב בבעלות החברה להשכרת רכב בעת שנהג בו נהג מורשה שהוא תושב חוץ, ושארעה עקב רשלנותו של הנהג האמור.

המקרה

2.         ביום 04/02/03, בעת שעמד רכב בבעלות התובעת (מס' רישוי 10-776-83) (להלן - רכב התובעת) ברמזור אדום בצומת בן צבי בירושלים, פגע בו מאחור רכב בבעלות הנתבעת                               (מס' רישוי 36-599-57) (להלן - רכב הנתבעת), שבו נהג מר גימי מיכאל (להלן - מיכאל).

3.         הנתבעת, כפי ששמה מעידה, היא חברה להשכרת רכב, ובעת התאונה היה רכב הנתבעת מושכר למיכאל, שעבד ברשות השידור הבריטית (B.B.C) (להלן - ה- B.B.C ). אף שמנהל הנתבעת, מר סאמי דאוד, העיד כי ה- B.B.Cהיא ששכרה את הרכב, בחוזה ההשכרה שצורף לתצהירו רשום מיכאל כשוכר והוא אשר חתום על החוזה, אם כי רשום בו כי התשלום ייעשה על ידי ה- B.B.C. כך או כך, אין נפקא מינה לסוגיה שבפנינו אם שוכר הרכב היה מיכאל או ה-B.B.C, ומה שחשוב היא כי מיכאל היה רשאי לנהוג ברכב מבחינתה של הנתבעת.

4.         במועד השכרת רכב הנתבעת ובמועד התאונה היה מיכאל אזרח חוץ ותושב זר.

5.         הצד השלישי ביטחה את השימוש ברכב הנתבעת בביטוח מקיף במועד התאונה. הוגשה נגדה הודעה לצד שלישי, מאחר והיא לא הכירה בכיסוי הביטוחי וטענה כי למיכאל לא היה רשיון נהיגה בר תוקף לנהוג ברכב הנתבעת בעת התאונה ועקב כך לא היה כיסוי ביטוחי לשימוש ברכב בעת התאונה.

6.         אף שהתובעת תבעה במקור סך 11,041 ש"ח, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יועמד הנזק על סך 8,700 ש"ח, נכון למועד הגשת התביעה (להלן - הנזק) (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 4-6) ונותרה מחלוקת בשאלת האחריות בלבד.

7.         הוסכם כי תחילה תוכרע תביעת התובעת נגד הנתבעת, וההודעה לצד שלישי תתברר לאחר מכן, ככל שיהיה צורך בכך נוכח ההכרעה בתביעת התובעת.

האחריות לתאונה מבחינת הנהגים המעורבים בה

8.         התובעת ייחסה את האחריות לתאונה לרשלנותו של מיכאל, אשר נהג ברכב הנתבעת ולפי טענת התובעת פגע ברכב התובעת מאחור, שעה שרכב התובעת עמד ברמזור אדום. גרסתה עלתה מעדות מר אמיר בן שושן (להלן - בן שושן), הנהג ברכב התובעת.

9.         אף שהנתבעת הכחישה בכתב הגנתה כי התאונה נגרמה ברשלנותו של מיכאל, לא רק שלא הובאה כל עדות נגדית לעדותו של בן שושן אודות אופן אירוע התאונה, ולא רק שלא קרסה גרסתו של בן שושן בחקירתו הנגדית, אלא שאף מיכאל אישר בתצהירו (סעיף 5) כי פגע ברכב התובעת מאחור. בסיכומיה זנחה הנתבעת כל טענה לפיה לא נגרמה התאונה עקב רשלנותו של מיכאל.

10.        לאור האמור, אני קובע כי רשלנותו של מיכאל גרמה באופן בלעדי לתאונה.

עילת תביעתה של התובעת

11.        בבר"ע (מחוזי, י-ם) 159/95 אלדן נשכרת רכב (1995) בע"מ נ' שנהב (לא פורסם בפ"מ; פס"ד מיום 10/09/05), נתקבל ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות, שהטיל אחריות על החברה להשכרת רכב על סמך אחריותו של שוכר הרכב לתאונה בקובעו כי:

"אין הדעת סובלת שחברת השכרה תוכל להתחמק מאחריות לתאונה שארעה ע"י נהג שלו השכירה את הרכב, ממנו גבתה תשלומי שכירות לא מבוטלים, כולל ביטוח רכב, ונראה כי לענין זה הוא הנהג מטעמה של הנתבעת".

בית המשפט המחוזי קבע כי "עקרון יסוד בדיני הנזיקין הוא כי בדרך כלל אחראי אדם לעוולתו שלו בלבד" וכי היחסים שבין משכיר רכב לשוכר רכב אינם נכנסים לגדר החריגים המקימים אחריות שילוחית של אדם למעשה או ממחדל של אחר.

12.        כל אשר נאמר בכתב התביעה המקורי, לענין אחריותה של הנתבעת לפצות את התובעת על הנזק, הוא כי "על הנתבעת, בגין היותה הבעלים ו/או מחזיקה של המכונית הפוגעת, לשפות את התובעת בגין הנזקים שנגרמו לה" (סעיף 5 לכתב התביעה המקורי). לא נראה כי היה בנטען שם כדי לבסס אחריות של הנתבעת לפצות את התובעת על הנזק שנגרם לה בתאונה.

בכתב תביעה מתוקן, שהוגש על פי רשות שניתנה, טענה התובעת לחבות הנתבעת על פי עילות של הפר חובה חקוקה ושל רשלנות (שלה עצמה), שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בכך שלא בדקה את רשיון הנהיגה של מיכאל ולא בדקה האם רשיון הנהיגה תקף בישראל; בכך שהתירה למיכאל לנהוג ברכב, למרות שלא היה לו רשיון נהיגה בר תוקף בישראל; ובכך שהפרה את הוראות צו הפיקוח על המצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב) התשמ"ה-1985 (להלן - הצו).

הפר חובה חקוקה