1. 1. לפני תביעה כספית, בגין נזקים שנגרמו לגינת התובע (להלן - "הגינה"), עקב ביצוע עבודות להחלפת צובר (להלן - "עבודות") ע"י הנתבע. אין מחלוקת בין הצדדים, כי על הנתבעת לדאוג להחזרת הגינה למצבה, ערב ביצוע העבודות. המחלוקת היא בשאלת גובה הנזק שנגרם לגינה בגין העבודות, אם בכלל נגרמו. התובע טוען, כי הנתבעות לא עמדו בהבטחתן להחזיר את הגינה לקדמותה ובשל העבודות, ניזוקה הגדר בגינה, שקעה האדמה בגינה והוא נאלץ לרצף, חלק מהגינה.
2. 2. מנגד, הנתבעת טוענת, כי היא פעלה לשיקום הגינה, כמתחייב ואף דאגה לביצוע, פעולות, אשר השביחו את גינת התובע וזאת, ללא תמורה. לדידה, התובע טוען לנזקים שלא נגרמו בגין העבודות למעט שקיעת האדמה וכי, הוא מפריז בדרישותיו כלפיהן ואף דחה את הצעתן, לביצוע תיקון נוסף, מעבר לתיקון שכבר בוצע וסירב לפיצוי המוצע.
3. 3. הנתבעת, שלחה הודעת צד ג' לחברה שביצעה עבורה את העבודות, בהסתמכה, על הסכם ביניהן, לפיו על צד ג', להשיב את מצב הגינה לקדמותה. צד ג' הודה בחובתו זו, אך טען כי התובע מנע זאת ממנה וכי היה, גם על הנתבעת, לסייע לה כדי לאפשר לה השלמת שיקום הגינה מבלי שהתובע יפריע לה בכך.
הנזקים הנטענים:
4. 4.
הגדר: התובע העיד, כי בביצוע העבודות נהרסה גדר הגינה באורך 11 מטר, כאשר כל הגדר הינה 13 מטר. לפיכך, לדבריו הוא נאלץ לבנותה מחדש. סימוכין לקיומה של הגדר, עובר להחלפת הצובר, נראה לדעתו, בתמונות ת/1-ת/3 ובתמונות ת/4 ות/5, נראית הגדר החדשה. לעניין עלות הקמת הגדר העיד התובע, כי הוא נמנע מלבקש קבלות, לאור הצורך בצמצום העלויות. התובע העיד, כי עלות הקמת הגדר החדשה הינה בסך של 3,600 ש"ח. בנוסף, 6 ק"ב אדמה, שהיה בגדר שנהרסה נלקחו ולא הושבו לו ולכן הוא נאלץ למלא את החסר באבנים. מנגד, נציגי הנתבעת וצד ג' העידו, כי הגדר שנבנתה, אינה זהה לגדר שהיתה קיימת קודם לכן, כפי שניתן לראות מתמונה נ/1, בהתייחס לסוג וגובה הגדר, כאשר הגדר החדשה גבוהה
בהרבה מקודמתה.
5. 5.
הדשא והצמחייה: התובע העיד, כי לאור הוצאת הצובר, נהרס הדשא, ניזוקו הצמחים לרבות עץ לימון בן 10 שנים ולאחר הגשם, האדמה
שקעה מסביב לצובר. התובע הפנה לתמונות ת/3, ת/4, ת/6 ו-ת/7. נציג הנתבעת, לא התכחש לקרות הנזק שנגרם לגינת התובע, אך לטענתה צד ג', אשר ממנו היא הזמינה את ביצוע העבודה עבורה, שלחה גנן מטעמה להחזרת הגינה לקדמותה, אך הוא לא זכה לשיתוף פעולה לצורך כך מצד התובע.
6. 6. הנתבעת וצד ג' אף דאגו קודם לכן, החלפת האדמה, שתילת דשא ועץ פרי. הנתבעת, הציגה קבלות, בדבר הוצאותיה לתיקון הגינה, בסך של 3,000 ש"ח נספחים ב' ו- ה' לכתב ההגנה.
7. 7. העד, מר לוי ששון, העיד מטעם הנתבעת והודה כי האדמה שקעה "
ראינו שקיעה קלה, יכול להיות כשאדמה חדשה היא קצת שוקעת" (עמוד 2 שורות 26-25). לאור זאת, החליטו בהנהלת הנתבעת, כי יש לבצע תיקון שתילה, הגבהת האדמה ושתילת דשא חדש, אך התובע, דחה אותם בלך ושוב. לטענתו, התובע אמר לו: "
כמה אתם משלמים לגנן, תן לי את הכסף ואני אעזוב אתכם. הרגשתי שזה שוק. הוא רוצה כסף יותר מדשא" (עמוד 2 שורות 28-27).
8. 8. פיצוי כספי, בסך של 3,000 ש"ח הוצע לתובע, בהתחשב בהצעת מחיר של גנן לבצוע השלמת עבודות הגינה (ראה: נספחים ח'-ט' לכתב התביעה) אך ההצעה נדחתה, על ידי התובע.
9. 9.
ריצוף: התובע העיד, כי הוא נאלץ לרצף חלק מהגינה, מאחר ולדעתו, עקב עבודות הנתבעות נוצר מפגע בטיחותי, שהיווה סכנה לנכדיו, בעת שהם משחקים בגינה, שאין בה דשא, כי אם אדמה בלבד וללא ריצוף. התובע העיד, כי עובר לביצוע העבודות, לא היה ריצוף בגינה וכן לא הכחיש, כי הנתבעת, שתלה דשא לאחר ביצוע העבודות אך לדבריו, האדמה שקעה.
הכרעה:
10. 10. התביעה דנן, לפיצוי בגין נזקים שנגרמו מעבודות הנתבעת וצד ג' במקרקעין, שבבעלות התובע, כפופה ל
עקרוןהמחייב
בדיני
הנזיקין; ל
השבת
המצב
לקדמותו. מנגד, על התובע חלה חובת הקטנת הנזק ומניעת התעשרותו שלא כדין, על חשבון הנתבעת ו/או צד ג' (יקראו להלן - "הנתבעות").
11. 11. אין מחלוקת בין הצדדים, כי האחריות על הנתבעות, לאחר ביצוע העבודות, להשיב את מצב הגינה לקדמותו. אין חולק, כי לא היה ריצוף בגינת התובע, עובר לביצוע העבודות להחלפת הצובר. התובע העיד, כי נוצר חשש למפגע בטיחותי בגינה, אך לא הוכח, מהו אותו מפגע, בפרט, לנוכח עדויות נציגי הנתבעת וצד ג', שעשו עלי רושם מהימן ולא הוכחשו, כי אכן הציעו לטפל בגינה, עד להחזרת המצב לקדמותו וכן הוכח שבוצעו עבודות לשתילת דשא. יתירה מכך, לא עלה בידי התובע, לשכנע את בית המשפט, מדוע דחה את הפיצוי המוצע, אשר יכול היה להביא להקטנת נזקיו, בהשלמת שתילת הדשא, ללא שקיעת אדמה,כפי שהיה ערב ביצוע העבודות והסרת ההכבדה או המפגע, לגירסתו, שלא הוכחה.
12. 12. לפיכך, אני קובעת, כי התובע אינו זכאי לפיצוי, בגין ביצוע ריצוף בשטח הגינה, בהתעלם ממצב הגינה, קודם לביצוע העבודות. על כן, בהערכת נזקיו, יתחשב בית המשפט, בצורך בהחזרת הגינה לקדמותה ולא להשבחתה, בריצופה, דבר הכרוך בעלות גבוהה, מעלות הגינון. כך גם, לא הוכחו הוצאות התובע לביצוע הריצוף בהיעדר קבלה וחשבונית כדין, כפי שמתחייב בהשבת הוצאות נטענות.
13. 13. הנתבעת, לא הכחישה כי אכן היתה גדר, עובר לביצוע העבודות, אלא שלטענתה
לא מדובר באותה גדר כמו שנבנתה (עמוד 2 שורה 7 ושורה 16). בתמיכה לכך הוגשה תמונה נ/1,בה נראית הגדר עובר לביצוע העבודות. כך גם הגיש התובע תמונות, המתעדות את הגדר לפני ביצוע העבודות. לאחר עיון בתמונות ושמיעת עדות התובע ונציגת הנתבעת וצד ג' אני קובעת, כי לא מדובר באותה גדר וכי יש הבדל ניכר, בין הגדר הישנה, לגדר החדשה. הנתבעות, חייבות אמנם, לשקם את הגדר שניזוקה, אך הנתבע, אינו זכאי להתעשר על חשבון הנתבעת, בבניית גדר גבוהה, לעומת הגדר הנמוכה, שהיתה בגינה, קודם לבצוע העבודות.
14. 14. לעניין הדשא והצמחייה: מהעדויות עולה בברור, כי אכן ניזוקה הגינה וכי הנתבעות, אף לקחו בהתנהגותן, אחריות לכך. האדמה, שקעה סביב לצובר וברדיוס של מספר מטרים, לא גדל דשא. התרשמתי, כי בוצעו פעולות לשיקום הגינה והנתבעת, לא חסכה בהוצאות לצורך כך.
בנוסף, הוצע לתובע פיצוי בסך 3,000 ש"ח ואף נשלח אליו גנן מטעמם.
15. 15. לפיכך, לנוכח הפגיעה בגינה, התובע זכאי לפיצוי בגין הנזק שנגרם לדשא ולצמחייה בגינה ובגין החוסר באדמה, אך זאת תוך שימת לב לעבודות שיקום הגינה שכבר בוצעו, והצורך בהשלמתן.
16. 16. בקביעת גובה הפיצוי, יש להתחשב בהתנהלות בעלי הדין עד להגשת התביעה, קרי: בעבודות השיקום והצעות הנתבעת וצד ג' לתובע , התנהגות התובע, אשר דחה את פנית הנתבעת וצד ג' להשלמת התיקון והחלטתו על דעת עצמו, לרצף את הגינה ומבלי שהוצגו קבלות כדין על הוצאותיו. אני מורה כדלקמן:
א. א. הנתבעת וצד ג' ישלמו לתובע פיצוי בגין הפגיעה בגינה, כולל האדמה, הדשא והשתילים והעבודה הכרוכה בכך, בסך כולל של 3,000 ש"ח. חלוקת האחריות בין הנתבעת וצד ג' תהיה בחלקים שווים, בהתחשב במאמצי צד ג' להשלים את העבודות והצורך בטיפול דחוף ואינטנסיבי יותר מצד הנתבעת, להסדרת הדברים, מול התובע שהוא הצרכן שלה, לאפשר את הביצוע.