חארון ו- 73 אח' נ' מדינת ישראל- משרד המשפטים

השופטת י' וילנר:

1. העותרים הם מבקשי מקלט מסודן, רובם מחבל דרפור, אשר הגישו בקשות למקלט מדיני לפני מספר שנים. בשל השגותיהם ביחס לאופן טיפול משרד הפנים בבקשותיהם, הגישו העותרים עררים לבית הדין לעררים בתל אביב, כאשר הערר הראשון מטעמם הוגש לפני למעלה משנה (להלן: העררים). כל העררים מתבררים לפני אותו מותב (להלן: בית הדין).

2. בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נורה לבית הדין ולראשת בתי הדין לעררים "לקדם", כלשונם, את הטיפול בעררים. במסגרת זו, מבקשים העותרים כי בית משפט זה יקצוב לבית הדין מועד למתן פסק דין בעררים. כן מבקשים העותרים כי נורה על העברת העררים לדיון לפני מותב אחר בתל אביב, ולחלופין, כי נורה על העברת הדיון בעררים מבית הדין בתל אביב לבית הדין לעררים בירושלים. נוסף על כך, מבקשים העותרים כי נורה על זכאותם לקבלת רישיון ישיבה מסוג א/5 "עם זכויות של פליט", כלשונם, עד להכרעה בבקשותיהם או עד שתגובש מדיניות בעניינם.

רקע

3. לאחר הגשת העררים, ובהתאם לבקשת בית הדין, הגישה רשות האוכלוסין וההגירה, היא המשיבה 2 (להלן: המשיבה), הודעות מעדכנות לבית הדין במסגרתן ציינה כי טרם התקבלו הכרעות הדרג המדיני, לרבות ראש הממשלה ושר הפנים, המלווה ביועץ המשפטי לממשלה וגורמים משפטיים בכירים נוספים, ביחס לסוגיית המסתננים. עוד נמסר כי ביום 24.5.2017 התקיימה ישיבה בראשות היועץ המשפטי לממשלה, ובעקבותיה – לאחר דיון נוסף שהתקיים ביום 1.6.2017 בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה – החליט ראש הממשלה על מתן מעמד של תושב ארעי מסוג א/5 מטעמים הומניטריים ל-200 נתינים סודנים יוצאי חבל דרפור. בהתאם לכך, הנחה שר הפנים את ראש מנהל אכיפה להמליץ על קריטריונים לפיהם תגובש רשימת הנתינים להם יינתן המעמד, וזאת עד ליום 16.7.2017. ראש מנהל אכיפה הציע מספר חלופות לקביעת הקריטריונים, וביום 13.7.2017 קבע שר הפנים את הקריטריונים לגיבוש הרשימה. בהמשך מסרה המשיבה כי ביום 17.5.2018 נערכה ישיבה בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה בה הוחלט על הענקת מעמד מסוג א/5 מטעמים הומניטריים ל-300 אזרחים סודנים נוספים. עוד נמסר כי ביום 5.7.2018 אישר שר הפנים את הקריטריונים למתן המעמד.

          לנוכח האמור, טענה המשיבה לפני בית הדין כי יש ליתן לגורמים האמונים על גיבוש מדיניות כוללת בסוגיית המסתננים שהות לעשות כן, בטרם תידרש המשיבה למסור את עמדתה הסופית בעניין העררים דנן. לאור האמור, הורה בית הדין למשיבה להגיש הודעות מעדכנות בדבר גיבוש המדיניות בעניין העותרים.

4. בהמשך לכך, ומאחר שבמרבית העררים טרם הוגש כתב תשובה, ובכלל העררים טרם נקבע מועד דיון, פנו העותרים לראשת בתי הדין לעררים, עו"ד מיכל צוק שפיר (להלן: ראשת בתי הדין) בבקשה כי תורה על החלפת המותב שדן בעררים וכן כי תורה על קביעת מועד לדיון בהם, וזאת מכוח סעיף 6(ב) לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992 (להלן: חוק בתי דין מינהליים), וסעיף 13כה לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל). ראשת בתי הדין דחתה את הבקשה בנימוק שהיא אינה יושבת כערכאת ערעור על החלטות בית הדין, וכי בהתאם לסעיף 3 לחוק בתי דין מינהליים, דייני בית הדין נהנים מעצמאות שיפוטית.

כנגד החלטה זו והחלטות הביניים של בית הדין כמפורט לעיל, הוגשה העתירה שלפנינו.

העתירה דנן