חאג יחיא ע רחמן נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה ת"א יפו (כב' השופטת נועה פראג לבוא) אשר בראשית הרשיעה וגזרה את דינו של המערער בהעדרו ביום 15.11.2010, עת לא התייצב לדיון בעניינו אליו הוזמן בעבירה של נהיגת רכב אחרי שרישיון הרכב הזה פקע למעלה משלוש שנים.

המערער הגיש בקשה לבית משפט קמא ובה בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר, אך בית משפט החליט ביום 23.12.2010 לדחות הבקשה בשל כך שהמערער זומן כדין והרי ההזמנה נמסרה לידיו.

במצב זה עומד המערער עם גזר דינו במועד הדיון כפי שפסק בית המשפט לתעבורה שנה פסילה בפועל, פסילה מותנית וכן 2,000 ₪ קנס.

על כך הערעור, כנראה. הנני אומר כך משום שבמקום אחד כפי שמפנה בצדק ב"כ המדינה נטען נגד פסק הדין כולו ובמקום אחר לחומרת העונש בלבד.

הלכה היא: "לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם אין לאפשר ניצול זכות זו שלא לטובה. על המבקש לבטל פסק דין שניתן בהעדר, להראות כי הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו, או כי הביטול דרוש כדי למנוע עיוות דין..." רע"פ 8065/10 (מיום 21.11.10, טרם פורסם).

אמנם בית המשפט קמא בהחלטתו לדחות הבקשה התייחס רק לשאלת הזימון, אך ייאמר שבעניין זה צדק לחלוטין. מדובר בדוח שנרשם כחודשיים וחצי לפני מועד הדיון,. אין כל סיבה שבעולם, ודאי לא מוצדקת, מדוע המערער לא התייצב למשפט.

גם לשאלת עיוות הדין ברור לחלוטין שהמערער מודה שלרכב לא היה רישיון רכב תקין ואינו מתווכח עם תקופת פקיעת תוקף רישיון הרכב,אזי ההרשעה בוודאי היתה כדין והעובדה לה הוא טוען שמדובר ברכב שאינו שייך לו או למשפחתו אין בה כדי לסייע בידיו.

על פניו אין מקום להתערבות, לא בהרשעה ולא בגזר הדין של המערער, אך הנני סובר שגם כשמדובר בנהג חדש שלו רשיון משנת 2009 שאמנם לחובתו הרשעות קודמות, אך אינן מדובר בעבריין תנועה סידרתי, שענישה של שנה פסילה על עבירה מעין זו, איננה בדיוק ענישה מידתית ואקצר את תקופת הפסילה בפועל לתקופה של 3 חודשים בלבד.

יתר רכיבי גזר הדין יישארו על כנם.

ניתנה והודעה היום ו' אדר א תשע"א, 10/02/2011 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: שרית פרוש