ח' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התביעה שלפניי הוגשה ביום 19.1.17 להכרה במחלתה של התובעת ברגליה כתאונה בעבודה מכוח תורת המיקרוטראומה על פי הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

2.ביום 29.10.18 נשמעו עדות התובעת ועדות מטעם הנתבע של הגב' גלית בוטבין.

3.ביום 12.12.18 ניתן פסק דין על ידי מותב זה בו נדחתה התביעה. על פסק הדין הוגש ערעור לבית הדין הארצי בתיק עב"ל 21868-01-19 ובפסק דין של בית הדין הארצי מיום 3.4.19 נקבע כי התיק יוחזר לבית דין זה - "... לצורך מינוי מומחה בתחום שייקבע על-ידיו על בסיס ההסכמה הדיונית הבאה: לאור העובדה שעבודת המערערת כללה גם הליכה במהלך המשמרת, אזי מתקיימת תשתית למיקרוטראומה לפי הלכת ננה טורי. במסגרת העובדות שיועברו למומחה בית הדין יניח בפניו גם את העובדה כי המערערת עומדת במהלך עבודתה. על בית הדין לקבוע לעניין זה את יחס הזמן בין עמידה להליכה. אנו מבקשים לתת להסכמה האמורה תוקף של פסק-דין ללא צו להוצאות".

4.בעקבות זאת, ביום 14.6.19 ניתנה החלטתי במסגרתה נקבעו העובדות כלהלן -

א.התובעת, ילידת שנת 1955, עובדת מזה כ- 40 שנה כאחות במחלקת ילדים בבית החולים סורוקה.

ב.התובעת עובדת 5 ימים בשבוע, במשמרות האורכות בין 8.5-8 שעות.

ג.עבודתה של התובעת כרוכה בעמידה סטטית ממושכת ובהליכה לסירוגין, כאשר במחצית מזמן המשמרת התובעת מבצעת פעולות הכרוכות בעמידה סטטית, ומחצית מהזמן התובעת מבצעת עבודות הכרוכות בהליכה במחלקה.

ד.מצבה הרפואי של התובעת כעולה מהמסמכים הרפואיים.

5.ביום 19.7.2019 מונה פרופ' אדר רפאל לשמש כיועץ רפואי (להלן – המומחה) לצורך מתן חוות דעת בשאלת הקשר הסיבתי שבין הפגימה ממנה סובלת התובעת לבין עבודתה כמתואר בעובדות שנקבעו בהחלטתי מיום 14.6.19, על פי השאלות הבאות:

א.מהו ליקוייה של התובעת?

ב.האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי ממנו היא סובלת?

גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקוייה של התובעת עקב עבודתה נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי גרמה גם כן לליקוייה (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).