ח . י. נ' עיתון "הידיעון" מקבוצת "ידיעון הכפר" ואח'

פסק דין

בפני תביעה לקבלת פיצוי כספי בגין הוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיות, שמקורה בהפצת פרסומים באינטרנט ובדפוס ובהם מופיע אבחון גרפולוגי לכתב ידה של התובעת ומכתבה האישי של התובעת ללא רשותה, באופן הפוגע לטענת התובעת בפרטיותה ובשמה הטוב.

כמפורט בכתב התביעה, התובעת פנתה אל הנתבעת מס' 3 (להלן גם - הגרפולוגית) לקבלת ייעוץ ואבחון גרפולוגי באופן פרטי, תמורת תשלום.

הנתבע 1 הוא עיתון המופץ במגזר הדתי. הנתבעת 2 היא עורכת העיתון.

לטענת התובעת, היא גילתה לתדהמתה, כי מכתבה לנתבעת 3 פורסם בעיתון יחד עם אבחון לגביה. הפרסום נעשה במקביל גם במהדורת העיתון המתפרסת באינטרנט.

לטענת התובעת, האבחון שנעשה בעיתון הינו שקרי, מגמתי, ומהווה הוצאת דיבה כנגדה.

כן לטענתה, לא ניתנה רשותה לפרסום מכתב ידה האישי בו צוין שמה המלא של התובעת, לרבות קווי מתאר אישיים המזהים אותה. פרסום חייה האישיים באופן שלילי גרם לפגיעה בשמה הטוב בהיותה בחורה דתייה בקרב הקהילה הדתית בה חיה וכן לפגיעה בפרטיותה.

בכתב ההגנה מטעם העיתון ועורכת העיתון נטען, כי העיתון הוא עלון פרסומי הכולל מודעות פרסום לבתי עסק שונים ועורכת העיתון אינה עורכת את מודעות הפרסום ואף מציינת זאת במפורש בראשית העיתון.

עם זאת, פעלו הנתבעים להסרת מודעת הפרסום באינטרנט מיד לאחר פנייתו של אביה של התובעת ואכן המודעה הוסרה יום לאחר מכן.

באשר למודעה בעיתון, פנתה עורכת העיתון לגרפולוגית, מיד לאחר פניית אביה של התובעת והגרפולוגית מסרה כי מדובר בטעות שלה ככל הנראה בחוסר תשומת לב לא נמחק שמה של התובעת מהמכתב ששובץ בלב המודעה.

לטענת הנתבעת 2, היא לא ערכה את מודעת הפרסום בעיתון, אלא מדובר במודעה שהועברה לפרסום בעיתון על ידי הגרפולוגית. כמו כן, לא היתה מודעת לכך שמדובר בשם אמיתי וכי הגרפולוגית עשתה שימוש במכתב שנמסר לה במסגרת אבחון פרטי וללא רשותה של התובעת.

בכתב ההגנה מטעם הנתבעת 3 נטען, כי עורכת העיתון פנתה אליה על מנת שתכין כתבה בנושא גרפולוגיה ללא קבלת תמורה ונושא הכתבה היה שולי ימין חסרים.

לטענתה, טשטשה את הכתוב וגם את שמה של התובעת במכתב שהעבירה לידי עורכת העיתון, מכתב אשר נועד רק להמחשה לקורא מהם שוליים חסרים ואין קשר בין הכתוב בטקסט לבין הכתב, ולכן עורכת העיתון והעיתון עצמו הם שאחראים להבלטת הטקסט.

עורכת העיתון הגישה הודעה לצד שלישי כנגד הגרפולוגית בטענה כי הגרפולוגית הציגה בפניה מצג שווא תוך הטעייתה כי היא פועלת כאשת מקצוע ועורכת אבחון גרפולוגי לכתבי יד שנמסרו לידיה ופרסומם נעשה באישור ובהסכמת בעלי כתבי היד.

בכתב ההגנה מטעם הגרפולוגית נטען, כי לא מדובר בפרסום אלא בכתבה הואיל ואם היה מדובר במודעת פרסום, הייתה חובה לציין בכותרת כי מדובר בפרסומת ועל כן יש לדחות את ההודעה לצד השלישי.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם. בתצהירים שהוגשו התייחסו העדים לנסיבות המקרה, וכן לעניין הנזק הנטען על ידי התובעת.

בהמלצת בית המשפט, הודיעו הצדדים כי מסכימים להכרעת בית המשפט בהתאם לסמכותו לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 על דרך הפשרה ועל יסוד החומר הקיים בתיק.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובחנתי את כל החומר שהוגש לבית המשפט, ולאחר ששקלתי את כל טענות הצדדים, הריני מורה לנתבעים לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

הנתבעים 1,2 ישלמו, ביחד ולחוד, לתובעת סך כולל של 10,000 ₪.

הנתבעת 3 תשלם לתובעת סך כולל של 30,000 ₪.