החלטה
1. מונחת לפני בקשה ל"הבהרת פסק דין" ולחילופין לתיקון פסק דין לפי סעיף81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 (להלן: "החוק") שהגיש התובע/המבקש.
2. לטענת המבקש, בפסה"ד שניתן ע"י מותב זה ביום 7.3.2013 נקבע סכום של 50,000$ שנפסק לטובתו כבונוס בגין השירותים אשר ניתנו על ידו למשיב. לגישתו, על סכום זה אמור להתווסף מע"מ בשיעור 17% כחוק. שכן, המחלוקת היחידה בין הצדדים בהליך העיקרי הרלוונטית לבקשה עניינה בשאלה מה היה ההפרש בין שווי הפיצוי שהוצע למשיב בדמות שני מגרשים חלופיים לעומת הפיצוי הכספי שניתן בסופו של דבר בסך 6,500,000$ בתוספת מע"מ. שאלת המע"מ החל על הבונוס לא היוותה מעולם פלוגתא בתיק. ככל שהדבר נוגע לשיעור הבונוס המגיע למבקש נחלקו הצדדים אך ורק בשאלת שווי המגרשים החלופיים. יתרה מכך, מאחר ומדובר בתשלום המשולם ע"י עוסק אחד למשנהו רכיב המע"מ הינו "שקוף" לשני הצדדים ומשום כך לא היתה בין הצדדים פלוגתא בעניין. הסכום אשר נפסק לטובתו של המבקש הינו למעשה חלק משכר טרחה לו זכאי בגין שירותיו. סכום זה מטבעו חייב על פי דין תוספת מע"מ. באם לא יתווסף לסכום זה המע"מ יווצר מצב בו המבקש יקבל סכום נמוך מהסכום שנפסק לטובתו. לסיום טוען המבקש שהסכומים ששימשו בסיס לקביעת ביהמ"ש הינם סכומים אשר יש להוסיף להם מע"מ. לאור האמור מבוקש מביהמ"ש להבהיר את פסה"ד או לחילופין להיעתר לבקשה ולתקן את פסה"ד באופן שיתווסף רכיב המע"מ לסכום הפסוק.
3. מנגד טוען המשיב כי סדר הדין האזרחי אינו מכיר בפרוצדורה של "הבהרת פסק דין" למעט במסגרת הוצל"פ. באשר לחלופה שעניינה תיקון פס"ד הרי שהפסיקה קבעה שהוספת רכיב המע"מ אינה מהווה טעות טכנית לפי סעיף 81(א) לחוק, בהקשר זה מפנה לע"א 856/12 צרפתי שמעון נ' פרחי ביקל בע"מ. הסמכות לשינוי פסק הדין לעניין המע"מ הינה לערכאת הערעור. לגופו של עניין טוען המשיב כי בהסכם הזמנת העבודה אשר עמד ביסוד התביעה אין כל הוראה להוספת מע"מ על רכיב הבונוס בניגוד לתשלום בגין כתיבת חוו"ד ושכ"ט. כאשר מסמכי העסקה שותקים ביחס לתשלום המע"מ חזקה כי המע"מ נכלל במחיר העסקה. נוסף על כך, מקום בו הסכימו המשיב והמבקש להוסיף תשלום מע"מ על מחיר פריט הכלול בעסקה כתבו כך מפורשות. מכאן שהיעדר קביעה להוספת מע"מ מהווה שתיקה שלפיה המע"מ כלול. טענת המבקש כי שאלת המע"מ מעולם לא היתה במחלוקת בין הצדדים אינה נכונה מאחר שבכתב ההגנה מטעם המשיב הכחיש האחרון את הנטען בכתב התביעה.
4. בתשובה לתגובה מוסיף וטוען המבקש כי טענת אופן ניסוח הבקשה חסרת שחר שכן נוסחה היא על דרך שתי החלופות מתוך הנחה כי לעיתים מתקבלות ע"י ביהמ"ש פניות המנוסחות בלשון הבהרה ולעיתים בלשון תיקון. הפסיקה קבעה כי על ביהמ"ש לבחון האם מדובר בעניין שרצה לכלול בהחלטתו אך נשמט ממנו באורח מקרי אם לאו, בהקשר זה מפנה לע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה. מוסיף וטוען המבקש כי השמטת רכיב המע"מ נגרמה מאחר שסוגיית המע"מ מעולם לא היוותה פלוגתא והמע"מ נכלל בטענות המבקש. הסעיפים אליהם מפנה המשיב בכתב ההגנה ולפיהם לכאורה נפתחה חזית בעניין תוספת המע"מ חסרי ביסוס מאחר והטענות המועלות שם הינן הכחשות גורפות וכלליות שאינן נוגעות למע"מ. בתגובתו מנסה המשיב להשמיע לפני ביהמ"ש טענות חדשות לגבי פרשנות "הסכם הזמנת העבודה" המהוות הרחבת חזית אסורה. לו תתקבל שיטת המשיב כי יש מקום לפנות להסכם שנחתם הרי שהמסמך אינו שותק רק לגבי המע"מ החל על הבונוס אלא גם לגבי המע"מ ששולם למשיב כחלק מהפיצוי. לכן אין המשיב יכול לאחוז במקל משתי קצוותיו.
דיון והכרעה
5. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה סבורה אני כי דינה להדחות, כפי שיפורט להלן. כידוע, סעיף 81(א) לחוק קובע כך: "מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד ימים מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה, "טעות" - טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה."
6. מכאן, על ביהמ"ש לבחון את מהות ה"טעות", כלומר אם באה היא בגדר הגדרת סעיף 81(א) לחוק. בהקשר זה ראו ע"א 9357/09 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' אילנה עמיר [פורסם בנבו] המתייחס לסעיף 81(א):"סעיף זה מאפשר לבית המשפט להכניס תיקונים בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, ובכך מהווה חריג לכלל "גמר המלאכה" (functus officio) ו"סופיות הדיון" (ראו אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 364 (2007); יואל זוסמן, סדר הדין האזרחי 906 (1995)). הסעיף קובע אפוא באילו נסיבות רשאי בית המשפט לסטות מן העיקרון האמור ולתקן פסק-דין שנתן. אפשרות אחת, הקבועה בסעיף 81(א) לחוק, מקנה לבית המשפט את הסמכות לתקן "טעות" בפסק הדין, בתוך פרק זמן מוגדר. תיקון מעין זה יכול להיות רק של טעות כפי הגדרתה בסעיף 81(א), קרי "טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה". הטעות בהקשר זה משמעותה, בדרך כלל, טעות טכנית במהותה, להבדיל מטעות מהותית; טעות שמשמעותה היא שנכלל בתוך פסק הדין עניין כלשהו בשל שגגה, או דבר, אשר אינו נכלל בפסק הדין אך היה במחשבתו של השופט ונשמט מפסק הדין (ראו למשל רע"א 9078/08 פינקלשטיין נ' טיב בית חרושת לנקניק ובשר מעושן – שותפות מוגבלת, ([פורסם בנבו] (10.4.2009))); ע"א 576/81 בן שמעון נ' ברדה, פ"ד לט(2) 589, 590 (1985))."
7. על ביהמ"ש לנקוט בזהירות בבואו לתקן את פסה"ד ולהבחין בין תיקון טכני לתיקון מהותי הפוגע בעקרון סופיות הדיון ויוצר פס"ד חדש, ראו אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית 383 – 384: "השמטה בתום לב בהחלטה או בפסק דין אף שהיא תופעה מצערת, היא תופעה מוכרת ובית המשפט מוסמך לתקנה. האפשרות לתקן מתייחסת בעיקר להשמטה טכנית הנובעת מהיסח הדעת ולעניינים אשר ביהמ"ש ביקש לכלול בהחלטתו ושהיה ער לקיומם. סמכות התיקון שנקבעה בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט אינה מיועדת לאפשר תיקונים המהווים מסווה לכתיבת פסק דין חדש. גם באותם עניינים המנויים בסעיף שומה על ביהמ"ש לנקוט בזהירות רבה בבואו לתקן את פסה"ד משום שבעשותו כן עלול הוא לגרוע מסופיותו."
8. מעיון באסמכתאות המשפטיות אליהן הפנו הצדדים עולה כי בתי המשפט בערכאות השונות קיבלו לעיתים בקשות לתיקון פס"ד על דרך של הוספת המע"מ (ראו עניין בן שמעון לעיל וכן האסמכתאות הנקובות בהערת שוליים מס' 3 לתשובה לתגובה) ולעיתים דחו אותן (ראו סעיף 6 לתגובה). בהקשר זה ראוי לצטט את דברי כב' הש' דנציגר בעניין צרפתי אליו הפנה המשיב: "לטעמי, ברגיל תיקון פסק דין באופן שיתווסף רכיב של מע"מ אינו עולה כדי תיקון טכני או השמטה במובנו של סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט."
9. בענייננו, אין המדובר בהשמטת רכיב המע"מ בתום לב בשל שגגה. בכתיבת פסה"ד עמד לנגד עיני סעיף 2 להסכם הזמנת העבודה הקובע כך:
"עבור חוות דעת כמצוין בסעיפים א'-ד' שכר טרחה 12,000$ + מע"מ ישולם עם מסירת חוות הדעת. עבור כל ישיבה לאחר מסירת חוות הדעת ישולם 350$ + מע"מ.
ישולם בונוס בסך 12,000$ או 2% לפי הגבוה מבניהם ויתקבל פיצוי בגין תחנה נוספת או פיצוי כספי ו/או מגרש נוסף העולה על שני המגרשים המוצעים כעת."
10. מלשון הסעיף עולה כי הבונוס אינו כולל תוספת מע"מ ומגלם בתוכו רכיב זה. שכן, המילה "מע"מ" אינה מופיעה לצד סכומי הבונוס. זאת בניגוד לשורה מעל שבה הוסיפו הצדדים מע"מ לסכומים בגין חוות דעת וישיבות לאחר מסירת חוות הדעת. לאור פרשנות זו נגזרה החלטתי, סכום הכולל בתוכו את רכיב המע"מ.
אשר על כן, לא מצאתי מקום לתקן את פסק הדין. דין הבקשה להדחות. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ' אייר תשע"ג, 30 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.