זקס ואח' נ' אפרתי ואח'

הנתבעים חפצו למכור את ביתם והציעוהו למכירה באמצעות מתווכת. התובעים היו מעוניינים ברכישת הבית. אין חולק, כי בין הצדדים התנהל משך זמן מה משא ומתן, הוחלפו טיוטות בין עורכי הדין ואף נקבע מועד לחתימת החוזה.

ערב החתימה, הודיעו הנתבעים לתובעים כי החליטו שלא להתקשר עימם בהסכם המכר, וכי החליטו למכור את הדירה לקונים אחרים.

התובעים טענו, כי בנסיבות אלו, יש לקבוע כי השתכלל בין הצדדים חוזה מחייב למכירת הדירה, אותו הפרו הנתבעים, ולפיכך יש לחייבם בפיצוי המוסכם. לחלופין, עתרו לחיוב הנתבעים בפיצוי בשל ניהול משא ומתן בחוסר תום לב.

הנתבעים טענו, כי הסכם המכר בין הצדדים לא השתכלל, ועוד טענו כי ניהלו את המשא ומתן בתום לב מוחלט ואף פרישתם ממנו הייתה בתום לב ולפיכך עתרו לדחיית התביעה.

להשלמת התמונה יצויין, כי בסמוך לאחר קבלת הודעת הנתבעים, ולאחר שמכתב התראה ששלחו להם נדחה, עתרו התובעים לבית המשפט המחוזי בבקשה ליתן צו מניעה האוסר על מכירת הדירה לקונים אחרים. בהמלצת בית המשפט המחוזי חזרו בהם התובעים מתביעתם שם והגישו את התביעה שלפניי.

העובדות הצריכות להכרעה

בכתב התביעה טענו התובעים, כי הנתבעים ניהלו את המשא ומתן בחוסר תום לב, וכי למעשה השתמשו בהם (בתובעים) כקלף מיקוח ומנוף לצורך ניהול משא ומתן מקביל מאחורי גבם, עם רוכשים אחרים. בתצהירה, הוסיפה התובעת וטענה, כי הנתבעים עשו כן תוך שיתוף פעולה עם המתווכת שפעלה מטעמם, אשר פעלה, יחד עם הנתבעים, במשך שבועות, בניהול משא ומתן מול הקונים אשר להם נמכרה הדירה בסופו של יום.

ייאמר מייד, כי אמנם ייתכן כי התמונה העובדתית כפי שהשתקפה בעיני התובעים, כמפורט גם בתצהירה של התובעת גב' זקס, עלולה הייתה ליצור את הרושם, כי אכן כך היה וכי נוהל משא ומתן מקביל במשך שבועות. אלא, שלאחר שמיעת הראיות, כפי שיפורט להלן, שוכנעתי כי השתלשלות העניינים הייתה שונה בתכלית.