זעירא נ' איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ

לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בהתאם להוראות סעיפים 18-19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו – 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"). מהטעמים שיפורטו להלן סברתי כי יש מקום לאשר את הבקשה וליתן להסדר הפשרה תוקף של פסק דין. 

א.         רקע

1. ביום 10.2.2016 הגישה המבקשת תובענה ובקשה לאשרה כייצוגית כנגד המשיבה, חברת איי אי ג'י חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המשיבה"). עניינה של התובענה הייצוגית בטענה כי המשיבה אינה מתחשבת בקביעת דמי ביטוח רכב חובה בהימצאותן של מערכות בטיחות שונות המותקנות בכלי הרכב המבוטחים (להלן: "בקשת האישור"). התנהלות זו, כך נטען, עולה כדי הפרת חובה חקוקה, התעשרות שלא כדין, רשלנות, הטעיה ויצירת מצג שווא.

2. לאחר הגשת בקשת האישור ובטרם הוגשה תגובה מטעם המשיבה, ניהלו הצדדים משא ומתן, אשר בסופו הוגשה ביום 29.9.2016 בקשה לאישור הסדר פשרה (להלן: "הבקשה"), בגדרה הוסכם על מתווה של הסדרה עתידית ופיצוי חברי הקבוצה, כמפורט שם.

3. ביום 20.11.2016 זימנתי את הצדדים לדיון בבקשה, והוריתי על מתן השלמות לה. בהמשך לכך, ביום 15.12.2016 הוגש תצהיר משלים מטעם המשיבה וביום 22.12.2016 הוגש נוסח מודעה מתוקן בהתאם לאמור בתצהיר (להלן: "נוסח המודעה המתוקן").

4. ביום 22.12.16 הוריתי על פרסום הסדר הפשרה להתייחסות הציבור והעברתו לעיון היועץ המשפטי לממשלה, והמפקח על הביטוח.

5. ביום 6.3.17 הודיעה באת כוח היועץ המשפטי לממשלה כי היא אינה מתנגדת לאישור ההסדר ומותירה את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט.

6. ביום 9.3.17 נעתרתי לבקשה מוסכמת מטעם הצדדים לביטול הדיון שנקבע לדיון בבקשה, לנוכח הודעתם כי חברי הקבוצה לא הגישו התנגדויות או בקשות לצאת מהקבוצה, ובשל עמדת היועץ המשפטי לממשלה.

7. ביום 31.7.2017 הוגשה הודעת ב"כ המשיבה, לפיה נערך שינוי מיכוני אצל המשיבה, על פי הסכם הפשרה, כבר בינואר 2017.

ב.         עיקרי הסדר הפשרה