זנתי נ' דודי ברזני רכב והשקעות

פסק דין

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

1.עניינן של שתי התביעות הנדונות הוא בחוזה שנחתם בין התובע למנהל הנתבעת, מר דוד ברזני (להלן: "ברזני"), ביום 24.2.08 (להן: "החוזה"), לצורך ביצוע עבודות שיפוץ במשרדי העסק של הנתבעת ע"י התובע.

2.בתיק 295-09-08 תבע התובע זנתי (להלן: "זנתי") את יתרת החוב לה הוא זכאי לטענתו על פי החוזה בסך 4,735.5 ₪, כן תמורה עבודות נוספות שבוצעו על ידו לטענתו במסגרת אותו פרויקט בסך 6,237 ₪, והשבת סכום ששלם התובע לצד ג' תמורת סחורה שנרכשה על ידו עבור הפרויקט בסך 1,077 ₪, סה"כ 12,049.5 ₪.

3.באותו תיק טענה הנתבעת כי לתובע שולם סכום מעבר למה שהוא זכאי, כי התובע הפר את החוזה, לא עמד בלוח הזמנים, גרם נזקים למשרד ולאביזרים בו, ולא הצליח לבצע חלק מהעבודה בתקרה האקוסטית בקומה הראשונה, לפיכך ביקש ברזני מבעל מקצוע אחר בשם בהלול לבצע אותה בעלות של 5,000 ₪, והוסכם כי אותה עלות תנוכה מהתמורה לה היה זכאי זנתי מהנתבעת, לפיכך התובע אינו זכאי ליתרה על פי החוזה. באשר לתוספות טוענת הנתבעת כי התוספות לא אושרו לביצוע, וחלק מהן מהוות חלק מהעבודות הכלולות בחוזה, וחלקן האחר הוא לשם תיקון נזקים שגרם התובע תוך כדי ביצוע עבודתו, לפיכך אינו זכאי לכל תשלום עבור התוספות הנטענות. באשר לתשלום לצד ג', טוענת הנתבעת כי אותה סחורה נרכשה עבורה ע"י אותו בהלול שהשלים חלק מהעבודה במקום זנתי.

4.בתיק 6268-04-09 טוענת התובעת, כי התובע גרם נזקים רבים למבנה המשרדים ולפריטים שבו עקב שיטת עבודה לקויה. התובע לא כיסה את הפריטים והאביזרים שהיו שם לפני ביצוע העבודות, כמו גומיות וידיות בדלתות, ארונות החשמל, רצפות הפרקט, אריחים כיורים ואסלו, וע"י כך התלכלכו וניזוקו חלק מהפריטים במשרדים, ואף נשברו. היה על התובע לפתוח פתחים בקיר בטון בעובי 20 ס"מ, והיה עליו לבצע את הפתיחה באמצעות ניסור בדיסק יהלום, אך הוא עשה חציבה באמצעות קונגו ופטישים, דבר שגרם לפתיחה הפתחים עם שברים, להתעופפות גיצים שגרמו נזק לפריטים ולאריחים במקום, לנפילת גושי בטון על רצפת הפרקט, ועל קיר גבס שהיה בקומה הראשונה והריסתו. בעניין זה הגישה התובעת חוות דעת של מהנדס בה קבע כי נגרמו נזקים בסך 65,351 ₪. התובעת עותרת בתביעה זו לחייב את זנתי בעלות תיקון נזקים אלו ובשכ"ט המהנדס בסך 2,888 ₪, סה"כ 68,239 ₪.

5.זנתי טוען כי העיכובים בביצוע העבודה נבעו מכך כי עבדו במקום בעלי מקצוע וקבלנים אחרים, שלא אפשרו לו להמשיך בעבודתו ברצף, והיה צורך בהפסקות בעבודה עד שהם יסיימו. זנתי מכחיש כי ביצע נזקים למשרדי התובעת, וטען כי נזקים אלו נגרמו ע"י קבלנים אחרים במקום, וכי לא ניתן לקשור אותו לנזקים הנטענים. זנתי טוען עוד כי התובעת התעוררה והזמינה חוות דעת מהנדס מטעמה והגישה את תביעתה רק מספר חודשים לאחר סיום העבודה, ורק לאחר שהוא הגיש תביעה נגדה בתיק 295-09-08 לקבלת יתרת התמורה לה הוא זכאי.

6.מטעם הצדדים הוגשו תצהירי עדות ראשית, העדים נחקרו, המומחה מטעם התובע נחקר על חוות דעתו, וב"כ הצדדים הגישו את סיכומיהם בכתב.

התביעה בתיק 295-09-08:

7.באשר ליתרת התמורה לה טוען זנתי על פי החוזה בסך 4,735.5 ₪ חשוב לציין כי הוא לא פירט או נימק כיצד הגיע הוא לאותו סכום. מחד טוען הוא כי התמורה שסוכמה בחוזה הייתה 41,600 ₪ ומע"מ, והוא קבל 30,000 ₪ ומע"מ בלבד, ומאידך טוען הוא כי הוא זכאי ליתרה בסך 4,735.5 ₪ בלבד. זנתי לא הסביר או נימק כיצד ומדוע הוא מסתפק באותו סכום, ורק בחקירתו הנגדית הוא טען כי הפחית דברים מהפריטים המוסכמים בחוזה, הוא לא פירט אלו פריטים, ומדוע הוא הפחית אותם.

8.בכל מקרה, גם אם נקבל את טענתו של התובע כי הוא זכאי ליתרה על פי החוזה המקורי בסך 4,735.5 ₪, הרי בכך לא תם העניין, כי הנתבעת לטעמי הוכיחה כי הינה זכאית לנכות מהתמורה על פי החוזה את הסך של 5,000 ₪.

9.הנתבעת טענה כאמור כי זנתי ניסה להתקין את התקרה האקוסטית בקומה הראשונה ולא הצליח, לפיכך נתבקש בהלול שעבד בקומה השנייה להתקין אותה בעצמו, והוא בצע את העבודה במקום זנתי, תוך הסכמה כי ישולם לו הסכום של 5,000 ₪, ותוך הסכמה כי אותו סכום יופחת מהתמורה לה זכאי זנתי על פי החוזה.

10.זנתי הודה בכך כי בהלול הוא שביצע את התקנת התקרה בקומה הראשונה, אך טען כי זה היה ביוזמת ברזני ובניגוד לתנאי החוזה, וכי לא הוסכם כי יפחת מהתמורה סך של 5,000 ₪.

11.בעניין זה אני מעדיפה את גרסת הנתבעת על פני גרסת התובע. תחילה יצוין כי זנתי לא הכחיש את הטענה כי ניסה להתקין את התקרה ולא הצליח, ולא הכחיש כי התקרה הותקנה ע"י בהלול בנוכחותו שלו. בהלול גם העיד בפניי ותמך בגרסת הנתבעת לפיה עבד הוא בקומה השנייה, ואז נתבקש להתקין את התקרה בקומה הראשונה, וסוכם איתו כי ישולם לו סך של 5,000 ₪, והוא עמד על כך כי הנתבעת, או ליתר דיוק, ברזני הוא שיתחייב כלפיו ולא זנתי לאור מוסר תשלומים יותר טוב של ברזני. הכל תוך ידיעה כי אותו סכום ירד מהתמורה שאמורה הייתה להיות משולמת לזנתי בגין הפרויקט.

12.מעיון בפריטי החוזה עולה כי בגין העבודה הזו הנתבעת הייתה אמורה לשלם לזנתי סך של 4,000 ₪, כך שמדובר בפריט מהותי עם מחיר נקוב. בנסיבות אלו ומשהוכח כי זנתי לא בצע עבודה זו, והי בוצעה ע"י בהלול במקומו, הרי רשאית הנתבעת לנכות מהסכום לו זכאי התובע את הסכום ששולם לבהלול בגין אותה עבודה, היינו סך של 5,000 ₪.

13.יוצא מכך כי הנתבעת לא נותרה חייבת לזנתי סכום כלשהו בגין ביצוע העבודה על פי החוזה.

14.באשר לתוספות להן טוען זנתי, ועל פי מכלול העדויות והראיות שהובאו בפניי הגעתי למסקנה כי רוב התוספות הנטענות דינן להידחות. אין מחלוקת כי הנתבעת וברזני לא אישרו עבודות אלו בכתב, ואף על המכתב של התוספות שהפנה זנתי לברזני מיום 23.3.08 ציין ברזני כי הוא לא מאשר את העבודות.

15.מעיון בתוספות עולה כי בחלקן היוו חלק מהעבודות על פי החוזה, ובחלקן אף בוצעו לשם תיקון נזקים, או בניית קיר שנהרס כנטען ע"י ברזני.

16.בעניין פירוק קיר הגבס, ובניית קיר במקומו, אני מקבלת את טענת הנתבעת כי הקיר נהרס כתוצאה מעבודה רשלנית של זנתי. על פי החוזה היה אמור זנתי לפתוח פתחים, חלון ודלת בקיר המפריד בין המשרדים שהושכרו לנתבעת לבין אולם התצוגה במקום. היה זנתי אמור לפתוח את הפתחים הללו בקיר בטון בעובי 20 ס"מ באמצעות דיסק יהלום, שהוא מכשיר יקר אשר מבצע עבודה מדויקת ללא לכלוך או נזקים לסביבה, הכל על פי הוראה בכתב אשר הוציא המהנדס שביצע פיקוח עליון בפרויקט. תחת השימוש במכשיר זה השתמש זנתי בקונגו ובפטישים כדי לפתוח את הפתחים, וכך עפו גיצים לכל עבר, ונפלו גושי בטון על רצפת הפרקט בקומה הראשונה, וכן על קיר הגבס בקומה ראשונה דבר שגרם נזק לקיר הגבס כך שהיה צורך בפירוקו ובניית חדש במקומו.

בהתחלה זנתי לא טען מאומה בעניין זה ורק בחקירתו הנגדית העלה את הטענה כי אכן ביצע את הקידוח בדיסק יהלום. לא מצאתי לנכון לקבל את טענתו לאור עדות העד מטעמו שעבד יחד איתו בפרויקט ואשר העיד כי ביצעו את העבודה באמצעות קונגו ופטישים. יתרה מכך המומחה מטעם הנתבעת העיד כי החיתוך שרואים בתמונות אינו ניסור של דיסק יהלום, וכי לקבלנים אין דיסק יהלום כי הוא מכשיר יקר וכי הקבלנים נוהגים להזמין חברות שיש להן את הדיסק לצורך ביצוע העבודה ומשלמים להן לפי חשבוניות שמקבלים מהן.