זמן שיפוטי, אי עמידה בלוחות זמנים, ומחיקת תביעה בגין חוסר מעש

ערעור על החלטת כב' הרשמת איילת ג'רבי מיום 09/03/08 בבש"א 1697/08, ת.א. 3561/05. ההחלטה ניתנה בבקשה מיום 21/02/08 להחיות תיק שנמחק מחוסר מעש ביום 26/04/06. ההחלטה במחלוקת היא הבאה:

"טענת ההתיישנות אינה עומדת לדיון אלא שאלת "החייאת" התיק לאחר מחיקתו מחוסר מעש. לא מצאתי לנכון לבטל החלטת המחיקה מחוסר מעש. הבקשה נדחית".

ב"כ הצדדים הגישו עיקרי טיעון וביום 09/07/09 נקבע דיון במעמד ב"כ הצדדים. ב"כ המשיבים לא קיבלו את הצעת בית המשפט אך ב"כ הצדדים עתרו לאפשר להם להשלים טיעונים בכתב בדרך של סיכומים ולוותר על דיון בעל פה. השלמה הוגשה רק על ידי ב"כ המערער והתיק הועלה ללשכתי ביום 20/10/09.

המשיבים מתנגדים לבקשה להחיות את התיק כי התביעה התיישנה. מדובר בתאונת דרכים מיום 01/09/98 ותביעה שהוגשה ביום 30/08/05, דהיינו יומיים לפני תום 7 שנים.

נטען שהמערער השתהה גם בבירור מצב תביעתו בבית המשפט וכך חלפו שנתיים בין המחיקה לבקשה להחיות את התיק.

נטען שהמערער לא הראה כל טעם מיוחד למחדלו ולהארכת המועד החריגה המבוקשת על ידו.

קבלת הבקשה תפגע בזכויותיהם המוקנות של המשיבים שהתביעה נגדם התיישנה.

ב"כ המערער טוען כי הוא ניהל עם ב"כ המשיבים משא ומתן לאחר הגשת התביעה וביצוע מסירה של כתב התביעה והסכים להארכות להגשת כתב הגנה, עד ליום 13/09/06. בפועל המשיבים שלחו את כתב ההגנה רק ביום 23/01/07.

נכון למועד סיום הליכי המו"מ כאמור, התביעה הייתה כבר מחוקה.

ב"כ המערער טוען כי במשרדו לא התקבלה כל התראה מפני מחיקה מחוסר מעש, או החלטה בדבר מחיקת התביעה.

בדיקת נתוני התיק כפי שהם במחשב בית המשפט, מלמדת כי הן ההתראה והן המחיקה שוגרו בשרת פקסים למשרד ב"כ המערער.

ב"כ המערער טען כי כב' הרשמת הסתפקה בהחלטה קצרה ולא הכריעה בטענות שהועלו על ידי המערער. כמו כן נטען כי ההחלטה אינה מאוזנת ופוגעת קשה בזכות הגישה לערכאות. נטען כי ההחלטה יושמה שלא על פי התכלית של הכלי של מחיקה מחוסר מעש. נטען כי ההליך לא נזנח על ידי המערער.

כמו כן נטען שהמזכירות לא השלימה את הנדרש על פי התסקד"א כתנאי למשלוח על ידי פקסימיליה ( תקנה 497א' לתקסד"א), דהיינו הודעה בתוך 24 שעות לנמען על משלוח הפקס.

ההסדר אליו מפנה ב"כ המערער בתקנה 497א' לתסקד"א לא חלה במועד משלוח ההתראה (2005) או המחיקה (2006) ונכון להיום נדרש בית המשפט לשמור העתק אישור המשלוח בפקס (תיקון 2007) ובשנת 2009 הוספה תוספת שאם בית המשפט שולח פקס ולא נערכה תרשומת לפי תקנה 497א' (א) (5), "לא יראו את כתב בית הדין שנשלח ככתב בית דין שהומצא במסירה אישית לנמען ביום המשלוח, אם הגיש עורך הדין הנמען תצהיר בדבר אי - קבלת כתב בית הדין בפקסמיליה" [תקנה 497 א' (א1) לתקסד"א].

על פי החלופה הנוחה למערער, בחנתי את התצהיר התומך בבקשה לביטול פסק דין, בש"א 1697/08, וההצהרה היחידה היא שההתראה לא התקבלה (סעיף 13 לתצהיר). לא הוצהר כי ההודעה בדבר המחיקה לא הגיעה למשרד ב"כ המערער.

ההסדרים בתקנה 497א' תאמו את התקופה בה נשלחו כתבים בפקסימיליות בדרך של הזנת המסמך, דף לוואי ומשלוח ולא את העולם האלקטרוני שבו המסמך נשלח מתוך זיכרון של מחשב ואם הוא לא מודפס אז אין לו עקבות בתיק נייר. בתנאי של הודעה טלפונית נעשה שימוש מועט מצד כל הצדדים ככל שמדובר בבית המשפט, הן מהטעם שהיום לא ניתן להתקשר ישירות למזכירות (מצד עורכי הדין) והן מהטעם שמדובר בכמויות אדירות של משלוחים, שעיקרם באמצעות שרת פקסים, דהיינו מסמך שנשלח מתוך הזיכרון של המחשב. ב"כ המערער אף מפנה לצורך בדף לוואי " דף משלוח בפקסימיליה" [תקנה 497א (א) (4)]. לנוכח העובדה שההחלטות הממוחשבות יוצאות עם כל פרטי התיק, לא מצאתי בחסכון בנייר של הנהלת בתי המשפט כדי לפגוע במשלוח.

על פי תיק בית המשפט נשלחה לב"כ המערער התראה ביום 21/12/05 וההחלטה על מחיקה ביום 25/04/06 שעל פי תוכנה היא התראה אחרונה. על פי נוסח ההחלטה, אם בתום 30 יום מקבלת ההחלטה לא יתוקן חוסר המעש, תכנס המחיקה לתוקף.

ההתראה וההחלטה הן החלטות שניתנו מבלי לשמוע את המערער ועל כן הדרך לתקוף את ההחלטה היא בבקשה לביטול ההחלטה, על פי תקנה 201 לתקסד"א, כפי שנעשה בפועל.

על פי תצהירו של ב"כ המערער, התומך בבקשה לביטול ההחלטה, הוא התעניין מה קורה בתיק לאחר שהתובע פנה אליו ביום 17/01/08 ואחרי מספר ימים שהוא אינו מציין הוא פנה טלפונית למשרד ב"כ המשיבים ומהם הוא למד שהתיק סגור.