זכאות עובד שהתפטר לפיצוי עקב שינוי תנאי העסקה באופן שלא הותיר לו ברירה אחרת

רקע כללי

1.         עיקרה של תביעה זו הינה נסיבות הפסקת עבודתו של התובע בנתבעת וזכויות כספיות

המגיעות לו עקב כך, אם מגיעות.

2.         התובע עבד בנתבעת, חברה העוסקת בייצור ושווק מערכות לטיפול והשבחת מים בתעשייה (להלן גם : "החברה") החל מיום 17.10.99.

            בין הצדדים נחתם חוזה עבודה  ביום 2.12.99 ובהמשך ביום 19.9.01 בהם הוגדר תפקידו של התובע כטכנאי שירות והרכבות.

3.         לטענת התובע בתביעתו, החל מיום 14.3.02 ובמיוחד מיום 9.4.02 החל מנהל החברה להתנכל לו ולקפח זכויותיו במטרה להביא לסיום עבודתו של התובע תוך התחמקות מתשלום פיצויי פיטורים. הדבר בא לידי ביטוי בהוצאת התובע לחופשה כפויה ביום 14.3.02 וזאת עד ליום 24.4.02, בנטילת הרכב הצמוד והטלפון הנייד שהיו בשימושו ובדרישה לבצע עבודות ניקיון ועבודות זוטרות ומשפילות.

            לטענתו, ביום 9.4.02 הודיע לו מנהל החברה כי הוא מפוטר אולם מאחר ולא קיבל מכתב פיטורים המשיך להתייצב בעבודה ומנהל החברה הורה לו לשבת בחוסר מעש עד לתום יום העבודה. בנסיבות אלו, טוען התובע, לא היה מנוס מהפסקת עבודתו ביום 2.5.02. התובע טוען איפוא כי פוטר למעשה ולחילופין, הפסיק עבודתו בדין מפוטר לנוכח הרעת תנאי עבודתו, ההתעמרות בו והיחס המשפיל לו זכה .

4.         התובע תובע פיצויי פיטורים בתוספת פיצויי הלנה, יתרות שכר עבודה לחודשים 02/ 5-3, דמי הודעה מוקדמת בתוספת פיצויי הלנת שכר, יתרת דמי הבראה לשנים 2001-2002, דמי נסיעות לתקופה מאז נלקח ממנו הרכב, השלמת הפרשות לפוליסת ביטוח ותשלום 3 חודשי אבטלה  שהתובע לא קיבל בהעדר מכתב פיטורים.

5.         לטענת הנתבעת בכתב הגנתה, התובע לא  פוטר מעבודתו משכך גם לא קיבל מכתב פיטורים.

            התובע הפסיק להופיע לעבודה מיוזמתו ביום 2.5.02 ללא כל סיבה וללא מתן הודעה מוקדמת. לעזיבה זו קדמו מספר חודשים בהם ירד תפקודו של התובע בעבודה, ירדה המוטיבציה שלו, התובע היה נעדר מהעבודה בגין מחלות או חופשים ואף החליט מספר פעמים להתפטר ולחזור לעבודה.

            התובע ביקש לצאת לחופשה לשם גיבוש החלטה על המשך דרכו בחברה ובסיומה החליט לחזור לעבודה סדירה בחברה אולם משחזר, סרב לבצע עבודות שהוטלו עליו, ביצע עבירות משמעת וזלזל בעבודה עד כי עזב כליל ביום 2.5.02.

            לתובע הוצע לחזור לעבודה, אולם הוא סירב.

            הנתבעת מכחישה זכאות התובע לכל אחד מרכיבי תביעתו, וחישובם.

נסיבות הפסקת עבודתו של התובע

6.         הצדדים חלוקים הן באשר לעובדות ולהתרחשויות שאירעו טרם הפסקת עבודתו של התובע, והן למשמעותן המשפטית של אותן העובדות.

בית הדין פסק וחזר ופסק כי " היסוד הן של הפיטורין והן של התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד מעביד , הקיימים בין השניים, לידי גמר." (דב"ע שם/116-3 שלום סלמה נ. מד"י, פד"ע י"ב 375)

מעשיו של המפטר הם הקובעים אם פיטר, ומעשיו של המתפטר קובעים אם הוא התפטר. כיצד "יראהו" הצד השני, או כיצד "ייחשב" בעיני הצד השני, הוא חסר משמעות ונפקות. אין עובד יכול להעמיד עצמו במצב של מפוטר ע"י שיאמר למעבידו כי אם ינהג כלפיו בדרך מסוימת יראה את המעביד כמי שפיטרו מהעבודה, ואין מעביד יכול להעמיד עובד במצב של מי שהתפטר מהעבודה ע"י כך שיודיע לעובד , כי אם לא ינהג בדרך מסוימת ייראהו כמתפטר מהעבודה. (ר' דב"ע נ"ז/39-3 אליק בביוב-נפתלי גפן, לא פורסם).

ייתכן גם מצב, כפי שנפסק ע"י בית הדין הארצי לעבודה, ולפיו יכולה התפטרות למעשה, לעטות איצטלה של פיטורים, למשל- כאשר מבקש עובד לשנות באורח משמעותי את תנאי העבודה והשינוי אינו עונה על צרכי העבודה, הרי במקרים או בנסיבות מסוימים "מתמרן" העובד את "פיטוריו" ומאלץ את המעביד לפטרו. סיטואציה משפטית זו משמעה כי העובד, ולא המעביד, שם קץ לחוזה העבודה המקורי, והוא מציע מעתה למעביד חוזה חדש, שתנאיו שונים מקודמו ואז "פיטורים" כביכול, על פי סיטואציה זו, משמעם סירוב המעביד לתנאי החוזה החדש. (ר' דב"ע נ"ד 289-2 המוסד לביטוח לאומי נ. שריף גאנם, פד"ע כ"ח 117)

לנוכח המחלוקת שבין הצדדים יש לברר מהן העובדות לאשורן, וכן יש לברר את מניעי הצדדים, כוונותיהם, רצונם ומי היה הגורם הדומיננטי בהבאת יחסי העבודה לכלל סיום.