תיק רבני
בית דין רבני אזורי ירושלים
|
21-1
04/07/2006
|
בפני השופט:
1. הרב חיים ש. רוזנטל אב"ד
2. הרב סעדיה שרעבי דיין
3. הרב יוסף הייזלר דיין
|
| - נגד - |
התובע:
פלונית
|
הנתבע:
פלוני
|
| החלטה |
הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בישראל בשנת 75.
לאחר הנשואין עברו הצדדים להתגורר בארה"ב ושם נולדו להם שלושה בנים (בגירים).
בקיץ 93 עלתה האשה-התובעת לארץ יחד עם שלושת הילדים לאחר שהבעל חתם על מסמך לפיו רשאית האם לעלות לישראל.
בארץ הרתה האשה לבעלה ונולדה להם בת (כיום בת 12).
האשה עתרה לביה"ד בתביעת גירושין (ב- 28.12.05), ובו מגוללת פרשה שלפיה בעלה בגד בה עם אחת מהעובדות אצלו, וכי הוא מתנהג באלימות כלפי אשתו כאשר "מבקר" בארץ. ואף הורחק ע"י המשטרה ל- 15 יום. האשה לא כרכה שום נושא בתביעת הגירושין.
בתאריך 5.1.06 הגיש הבעל ע"י ב"כ תביעה ל"חלוקת רכוש, פס"ד הצהרתי ועיקולים" וביקש לכרוך את הנושאים שבכותרת תביעתו לתביעת הגירושין של האשה, ובהמשך הגיש כתב תביעה מתוקן.
במסגרת בקשות ותביעות הבעל ניתנו עיקולים והאשה הגישה תביעה לביטול העיקולים.
האשה הגישה ב- 1.2.06 תביעה לביהמ"ש למש' בנושא מזונותיה ומזונות בתה הקטינה וכן תביעה רכושית.
בדיון שהיה בביה"ד בכב' סיון תשס"ו נחלקו הצדדים בשאלת מקום הדיון של הנושאים הכרוכים בתביעת הגירושין, דהיינו חלוקת רכוש החזקת הילדה ומזונות האשה והילדה.
ב"כ האשה טענה שהואיל ולא הוגשה תביעת גירושין ע"י הבעל ורק ע"י האשה, אין הבעל יכול ל"תפוס טרמפ", ולכרוך את עניני הרכוש והחזקת הבת בתביעת הגירושין.
ב"כ הבעל טוען שזכותו של הבעל לכרוך את מזונות האשה והחזקת הילדה והרכוש בתביעת הגירושין של האשה.
ביה"ד קבע שהצדדים יסכמו את טענותיהם ועמדותיהם, ואכן הצדדים הגישו סיכומים בנושא הכריכה לביה"ד.
ביה"ד עיין בסיכומים ובאסמכתאות המשפטיות שצורפו לסיכומים.
השאלה העומדת בפנינו היא איפוא שאלה הלכתית ומשפטית:
א. האם כשהאשה תובעת גירושין ומזונות בערכאה אחרת, לא בפני ביה"ד, אם ביה"ד יכול וצריך להזדקק לדרישת הבעל לקביעת המזונו ולחלוקת רכוש, שהרי יש כאן תביעת מזונות. רק מסיבה חיצונית אין תובעים התביעה בביה"ד.
ב. ואפילו אם נניח שבמקרה כנ"ל אין ביה"ד יכול להזדקק לדין, שהרי כלל גדול הוא בכל תביעה שיהיו תובע ונתבע. וכאן הרי אין תובע. מ"מ במקום שהאשה תובעת תביעה כל שהיא בבית הדין ובפרט תביעת גירושין, האם אפשר לומר לאשה שתתבע כל תביעותיה במסגרת תביעתה בביה"ד.
המקור ההלכתי לבירור שאלתנו הוא סוגית הגמרא במסכת בבא קמא דף מ"ו ע"ב:
"מנין שאין נזקקין אלא לתובע תחילה שנאמר מי בעל דברים יגש אליהם, יגיש דבריו אליהם, אמרי נהרדעי פעמים שנזקקין לנתבע תחילה והיכי דמי דקא זיילי נכדיה".
וכבר האריכו הראשונים על אתר בפירוש הסוגיא (ראה פרש"י ותוס' והרא"ש ב"ק שם ותוס' סנהדרין ל"ה א' ד"ה משהו), וראה אריכות דברים בים של שלמה ב"ק שם בשיטות השונות בביאור הסוגיא. חלק מהשיטות הוזכרו בהגהת הרמ"א בשו"ע חו"מ סי' כ"ד עי"ש. וביש"ש הנ"ל כתב במסקנת דבריו דלענין הדין כל הפירושים כולם אמת עי"ש (וראה ש"ך חו"מ כד, ח).