פ ס ק ד י ן
ההליכים
1. התובענה שבפנינו עוסקת בזכאותם של תובעים מס' 4-2 (שהם אלמנים, חברי תובע מס' 1) לקצבת שאירים. לתובעים מס' 4-2 ייקרא להלן: "
האלמנים". לתובע מס' 1 ייקרא להלן: "
הקיבוץ".
התובענה מופנית כנגד החלטות הנתבע, מיום 27/5/04 ומיום 15/6/04 שבהן דחה הנתבע את תביעות האלמנים לקצבת שאירים, בשל טענת הנתבע על כך שהכנסותיהם עולות על ההכנסה המרבית המאפשרת תשלום קצבת שאירים לאלמן.
2. הנתבע ביקש (בש"א 1126/05) לדחות על הסף את תביעתו של הקיבוץ, בטענה שהקיבוץ אינו אמור להיות בעל דין בתובענה זו.
3. בהמשך, למרבה הצער, הלכו תובעים מס' 2 ומס' 3 לעולמם. עקב כך, ביקש הנתבע כי גם תביעותיהם תידחינה על סמך זה.
4. אחר הדברים האלה, הגיעו באי כחם של הצדדים להסכמה דיונית (שקיבלה תוקף של החלטה) שהשאלה העקרונית בדבר זכאותם של תובעים מס' 4-2 לקצבת שאירים תוכרע בפסק דין לאחר הגשת סיכומים בכתב ושפסק הדין יכריע גם בשאלת זכאותם של התובעים אשר נפטרו. כן הוסכם ששאלת זכאותו של הקיבוץ עצמו לקצבה בעבור חבריו שנפטרו, מכח סעיף 309 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (שייקרא להלן: "
החוק") - לא תידון במסגרת התובענה, אלא הקיבוץ יגיש לנתבע תביעה מתאימה.
5. הצדדים אכן סיכמו בכתב את טענותיהם, וכעת ניתן על ידינו פסק דין זה.
מספר עובדות רלוונטיות
6. תובע מס' 2 נולד בשנת 1913. הוא היה חבר הקיבוץ. תובע מס' 2 התאלמן ביום 19/3/99. תובע מס' 2 נפטר לבית עולמו ביום 15/1/05. בתקופה שבה תובע מס' 2 היה אלמן, הוא לא עבד כלל.
7. תובע מס' 3 נולד בשנת 1914. הוא היה חבר הקיבוץ. תובע מס' 3 התאלמן ביום 8/6/97. תובע מס' 3 נפטר לבית עולמו ביום 26/12/04. לגבי התקופה שבה תובע מס' 3 היה אלמן יש מחלוקת בין הצדדים אם הוא עבד או אם לאו. לטענת התובעים, תובע מס' 3 עבד באותה עת, בקיבוץ, כמתקן אופניים, במשך שעתיים ביום, וזאת לתועלתו האישית. הנתבע מכחיש זאת. לדעתנו (ונראה שגם לדעת הצדדים), אין צורך להכריע במחלוקת זו לשם הכרעה בתובענה.
8. תובע מס' 4 נולד בשנת 1920. גם הוא חבר הקיבוץ. תובע מס' 4 התאלמן ביום 17/2/02 ומאז אינו עובד כלל.
9. תביעותיהם המקוריות של האלמנים לקבלת קצבת שאירים הוגשו לנתבע ביום 7/4/03. הנתבע דחה את התביעות האמורות, בהחלטות מיום 8/4/03, מיום 13/4/03 ומיום 14/4/03, בהתבסס על תקנה 5א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), התשל"ז-1976 (שתיקראנה להלן: "
התקנות") (להלן עוד נתייחס לתקנה זו).
לאחר ביטולה של תקנה 5א האמורה (וגם לכך עוד נתייחס להלן), שבו האלמנים והגישו תביעות לקצבת שאירים. התביעות הוגשו ביום 27/5/04, ביום 9/6/04 וביום 10/6/04. תביעות אלה נדחו על ידי הנתבע בהחלטות מיום 27/5/04 ומיום 15/6/04 כאמור לעיל.
10. בעת שנדחו לאחרונה תביעותיהם של האלמנים לקצבת זקנה, עמד השכר הממוצע על סך של 6,963 ש"ח, כך ש-57% מסכום זה היה בסך 3,969 ש"ח.
11. בחודש מרץ 2004 שולמו לקיבוץ, בגין האלמנים, הסכומים הבאים:
א. בגין תובע מס' 1 - סך של 3,114 ש"ח כרנטה ממשרד האוצר וסך של 1,348 ש"ח כקצבת זקנה.