זכאות אוחז בעד ערך לקבל תמורתם של שיקים שנחתמו על החלק

הרקע לתביעה:

1.        עניינה של התביעה בשבעה שיקים בסכום כולל של 16,809 ש"ח. השיקים נעשו על ידי הנתבעת לטובת חברה בשם "פרדייז פלמירה בע"מ" (להלן: "החברה"). השותפים בחברה היו התובע ומר קלזון, בעלה של הנתבעת. השיקים הוצגו לפירעון בחשבון החברה בבנק אך לא כובדו על ידי הבנק, שכן הנתבעת נתנה הוראת ביטול לגבי השיקים. התובע רכש את השיקים מאת הבנק וביקש את ביצועם בלשכת ההוצאה לפועל. ניתנה רשות להתגונן בפני ביצוע השטרות, ומכאן התביעה שלפניי.

טענות התובע:

2.         השיקים נשוא התביעה נעשו על ידי הנתבעת. מר ויקטור קלזון, בעלה של הנתבעת, היה שותף של התובע בחברה. השיקים נמסרו לתובע, על מנת לעשות איתם "ניכיון שיקים" בבנק, לפרעון חוב שהיה לחברה בבנק.

3.         בנוסף לשיקים נשוא תביעה זו, ניתנו לתובע על ידי הנתבעת שיקים נוספים ואף הם הופקדו בחשבון החברה.

4.         הנתבעת ביטלה את השיקים נשוא התביעה. משום כך, נותרה יתרת החוב של החברה בבנק בעינה. מאחר והתובע ערב אישית לחובות החברה הודיעו לו מהבנק כי עומדים לנקוט נגדו בהליכי גבייה.

5.         אז פנה התובע לבנק וביקש שימסרו לידיו את כלל השיקים המופקדים אצלם, אך מהבנק הסכימו למסור לידיו רק את 7  השיקים נשוא התביעה, וגם זאת בתנאי שישלם תמורתם. לפיכך שילם לבנק את סכום השיקים והגיש אותם לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל כנגד הנתבעת.

6.         כנגד השיקים הללו לא נמסרו לנתבעת שיקים נגדיים ופרעונם לא היה מותנה בתנאי כל שהוא. השיקים נמסרו לו על ידי הנתבעת, בתאום ובידיעת בעלה, על מנת להפקידם בבנק בחשבון החברה המשותפת לשניהם.

טענות הנתבעת:

7.         בחודש ספטמבר 2002, החליט בעלה של הנתבעת לרכוש עבור בני הזוג מכונית. הוא ניגש לסוכנות הונדה והזמין מכונית תוך תשלום מקדמה של 1,500 ש"ח. מאחר ולא עלה בידו להשיג מימון לרכב, ביטל כעבור זמן את הההזמנה.

8.         בחודשים דצמבר 2002-ינואר 2003 חזר בעלה מחדש לרעיון רכישת המכונית.  לשם כך, ביקש ממנה לתת לו שיקים אשר באמצעותם הוא יממן את רכישת המכונית. הנתבעת נענתה לבקשתו והזמינה פנקסי שיקים בשני חשבונות בנקים: בחשבונה האישי אשר בבנק הפועלים ובחשבונם המשותף בבנק לאומי. מר קלזון אמר לה שהשיקים ישמשו כאמצעי תשלום ויתפרשו לתקופה של שלוש שנים.

9.         כאשר קיבלה את הפנקסים, ביקש ממנה בעלה לחתום על השיקים, וחזר ואמר שהוא צריך אותם למימון המכונית. הוא ביקש ממנה לחתום על השיקים בלאנקו, וכך עשתה. בסך הכל חתמה על כ-80 שיקים על החלק.

10.        מר קלזון יצא לנסיעת עסקים וחזר ביום 4.3.03. באותו היום שאלה את בעלה היכן המכונית, אך לתדהמתה סיפר לה כי השיקים שנתנה לו סוחרו לשותפו לעסקים, התובע. בעלה אמר לה שנגד השיקים שלה נתן לו בקנשטיין שיקים נגדיים  של החברה בבעלותו, "פרדייז פלמירה בע"מ", אשר היו חתומים על ידיו, כך שלכל שיק שנתנה היה שיק נגדי אשר היה אמור להיפרע כמה ימים לפני מועד פירעונו של שיק תואם שלה.

11.        בסוף חודש מרץ הפקידה לבנק שיק נגדי ראשון, אך זה לא כובד ולפיכך ביטלה שיקים תואמים שלה. באותה תקופה שהה בעלה בחו"ל והתובע פנה אליה ודרש את השיקים הנגדיים החתומים על ידו. היא החזירה לו את כל השיקים הנגדיים שהיו ברשותה.

12.        התובע בחר להגיש ללשכת ההוצל"פ דווקא את השיקים שכנגדם אין היא יכולה להציג שיקים נגדיים, זאת משום שהללו נאספו ממנה על ידי התובע קודם לכן.

13.        לנתבעת שלוש טענות עיקריות כנגד חיובה בשטרות:

א.         חריגה מהרשאה - הנתבעת לא נתנה לבעלה רשות להשתמש בשיקים שלה אלא למטרה אחת ברורה - היא רכישת המכונית.

ב.                  ב.                  היעדר תמורה מלא - לא ניתנה לה כל תמורה בגין השיקים.

ג.          פגם קנייני - בקנשטיין הבטיח לשלם עבור כל שיק עוד בטרם יגיע מועד פרעונו, ואף נתן שיקים נגדיים הנושאים את חתימתו. משלא פרע את השיקים, הוא מנוע מלהגיש את השיקים לביצוע כעת.