זיכוי מעבירה של נהיגה בזמן פסילה בשל אי קיום "ידיעה בפועל" אודות הפסילה

המדינה מאשימה את הנאשם כי ביום 8/12/2005 נהג ברכב על אף שהיה פסול אותה העת מלנהוג ובכך עבר על הוראות תקנה 67 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961. באותן נסיבות  נהג הנאשם את הרכב ללא שהיתה לו פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירה על סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען כי אמנם נהג ברכב, אך לא היה פסול מלנהוג באותו מועד. לטענתו, בתאריך 17.11.05 נפסל על ידי קצין משטרה ל- 20 ימים, אשר הסתיימו בתאריך 7.12.2005, שחל יום לפני מועד ביצוע העבירה הנטען.

מנגד טענה המאשימה כי בתאריך 17.11.05 נפסל הנאשם לתקופה בת 30 ימים, ועל כן נמצא כי נהיגתו במועד ביצוע העבירה היתה נהיגה תחת פסילה.

לאחר שעיינתי במסמכים ובראיות אשר הוגשו לתיק בית המשפט ובחנתי לעומק את טענות הצדדים, החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, וזאת מחמת הספק.

רשימת עדים ומוצגים:

ע"ת 1 - מפקח שמעון מנטאל ימת"א עמקים.

מטעם ההגנה העיד הנאשם עצמו.

 מטעם התביעה הוגשו: דו"ח פעולה (ת/1), הודעת נאשם תחת אזהרה (ת/2), דו"ח עיכוב (ת/3) ודו"ח שימוע (ת/4).

תמצית פרשת התביעה:

ע"ת מס' 1 - שמעון מנטאל הינו קצין משטרה אשר בתאריך 17/11/2005 ערך שימוע לנאשם והורה על פסילת רישיונו לתקופה בת 30 יום, עקב עבירת מהירות שעבר.

בעת השימוע מילא העד טופס שכותרתו  "שימוע והחלטה על פסילה מנהלית מקבל או מהחזיק ברישיון נהיגה" אשר הוגש וסומן ת/4 (להלן: "דו"ח השימוע או הטופס").

לדברי העד, היה שותף למאות החלטות בדבר פסילת רישיון והאירוע שבפני אינו זכור לו כלל. בחקירתו הנגדית העיד כי הינו עובד באזור עפולה וכי מרבית האנשים בהם הינו מטפל במסגרת עבודתו, הינם ערבים אזרחי ישראל. 

עוד העיד, כי השימוע שערך לנאשם היה בשפה העברית וכי בעת השימוע התרשם, כי הנאשם מבין את אשר נאמר לו, שאם לא כן היה נעזר במתורגמן ומציין זאת בטופס השימוע.

משנשאל בחקירתו הנגדית, האם ייתכן שהנאשם לא הבין היטב את דבריו בשימוע ענה: "אני לא בוחן כליות, אני לא יודע מה הוא הבין בתוכו." והוסיף כי על פי התרשמותו, נראה לו שהנאשם הבין את אשר נאמר לו בשימוע.

תמצית פרשת ההגנה:

הנאשם - הינו יליד שטחי יו"ש, נשוי לאזרחית ישראלית ומעמדו בישראל הוא של תושב קבע.

בהודעתו במשטרה, שנגבתה ממנו במקום מעצרו ומיד לאחר שנעצר, העיד הנאשם כי נפסל "בתחילת חודש שעבר 11. אולי 14,15" (ת/2 שורות 30-29)  כלומר, ב-14 או ב-15 בנובמבר. כשנשאל לכמה זמן נפסל, השיב: "אני פסול ל-20 יום".

בחקירתו הראשית, העיד הנאשם כי התייצב לשימוע אצל הקצין, הוא ע"ת 1 (להלן: "הקצין או ע"ת 1") אשר דיבר עמו בעברית. לדבריו, התייצב פעמיים לשימוע, שהתקיים בימת"א עמקים, הממוקמת בעפולה. בפעם הראשונה, נאמר לנאשם כי הקצין איננו והוא נאלץ לשוב לירושלים, כלעומת שבא. בפעם השניה, למחרת התייצב שוב במשטרת עפולה, אז הודע לו בשנית, ולמורת רוחו, על העדרו של הקצין, אולם לאחר המתנה בת כחצי שעה -שעה, הגיע זה האחרון.

הנאשם העיד כי השימוע, אשר ארך במשך 4-3 דקות, נערך בשפה העברית, וכי לא הבין את כל אשר נאמר בו, מאחר והקצין "דיבר מהר", כעדותו.