זיכוי מעבירה של החזקת חיית בר מוגנת עקב ביצוע חיפוש ללא עדים

א.הערה מקדימה 

1.החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירה שמיוחסת לו בכתב האישום, החזקת חיית בר מוגנת לפי סעיפים 8(א)(3) ו- 14(א) לחוק הגנת חיית הבר התשט"ו – 1955.

2.יצוין כי הדיון היה קבוע ליום 15.7.14 לצורך שימוע הכרעת הדין ובאי כח הצדדים עתרו לדחיה של הדיון. על פי בקשתם נדחה המועד לשימוע הכרעת הדין ליום 2.9.14. מאחר והכרעת הדין מוכנה, הדיון שנקבע ליום 2.9.14 – מבוטל.

3.בסעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב – 1982 נקבע כי "באין הוראה אחרת בחוק זה, לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו". מאחר והוריתי על זיכוי הנאשם, לא מצאתי מניעה למשלוח הכרעת הדין לבאי כח הצדדים באמצעות הדואר ושלא בפני הנאשם. כמו כן, סעיף 183 לחוק האמור מתיר לבית המשפט לשלוח את נימוקי הכרעת הדין המזכה לצדדים בדואר. באת כוח הנאשם תעביר לנאשם העתק הכרעת הדין.

ב.כתב האישום

4.כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר מייחס לו ביצוע עבירה של החזקת חיית בר מוגנת בניגוד לסעיפים 8(א)(3) ו-14(א) לחוק הגנת חיית הבר התשט"ו – 1955 (להלן: חוק הגנת חיית הבר). על פי עובדות כתב האישום ביום 22.3.10, סמוך לשעה 16:15, בחצר ביתו שבכפר ברא, החזיק הנאשם עוף דורס מסוף חיוואי שמצבו הבריאותי ירוד. חיוואי הינו חיית בר מוגנת ולנאשם לא היה היתר להחזקתו. הנאשם כפר בכתב האישום ונשמעו הראיות בתיק.

ג.תמצית ראיות המאשימה 

5.ראיות המאשימה כנגד הנאשם הינן בתמצית כדלקמן:

א.ביום 21.3.10 ניתן צו חיפוש ע"י כבוד השופטת טל תדמור – זמיר בבית המשפט השלום בקריות, ואשר לפיו ניתן היתר לפקחי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, בסיוע משטרת ישראל, לערוך חיפוש אצל הנאשם, וזאת לשם תפיסת החפצים הבאים: "דורסים, חיות בר מוגנות, ערכי טבע מוגנים, המוחזקים במקום ללא היתר" (ת/1). הצו ניתן בהסתמך על "דו"ח ידיעה הרצ"ב", וזאת על פי בקשתו של ממונה תחום סחר בחטיבת פיקוח ואכיפה אצל המאשימה, אריה קלר (להלן: אריה).