זיכוי מחמת הספק הסביר בידי כלל הרכב השופטים של נאשם בניסיון רצח, תקיפת שוטר ואיומים

בפתח הכרעת הדין אנחנו מודיעים על זיכויו של הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, מחמת הספק הסביר. 

השופטת נ' אחיטוב (אב"ד):

1.         כנגד הנאשם הוגש כתב-אישום המייחס לו עבירות של ניסיון רצח, תקיפת שוטר ואיומים.

2.         על פי  עובדות כתב האישום, בתאריך 2.5.04, בשעה 20:45, רשם, אברהם שלאין (להלן: ה"מתלונן"), שהיה אותה עת מתנדב ביחידת התנועה של משטרת גבעתיים, במסגרת תפקידו, דו"ח תנועה לנאשם.

בעת רישום הדו"ח ביקש הנאשם מהמתלונן כי יבטל את רישום הדו"ח והמתלונן סירב. הנאשם שינן בע"פ את מספר הרישוי של הניידת בה נסע המתלונן ובסמוך לאחר מכן הגיע לקרבת תחנת המשטרה ברחוב ויצמן בגבעתיים, שם ארב למתלונן במטרה לתוקפו.

בסמוך לשעה 22:00, עת סיים המתלונן את משמרתו ונכנס אל רכבו הפרטי שחנה בסמוך לתחנת המשטרה, הגיע הנאשם אל רכב המתלונן ואמר לו שבא להרגו. הנאשם נכנס לרכבו של המתלונן, נשכב על גופו ולפת בשתי ידיו את גרונו וחנק אותו, תוך שהוא מנענע את צווארו של המתלונן מעלה ומטה. המתלונן ניסה להיחלץ מאחיזת הנאשם ולזעוק לעזרה, ובתגובה, סתם הנאשם בידו האחת את פיו ואפו של המתלונן ובידו השנייה המשיך לחנוק את גרונו. כל אותה עת חזר הנאשם ואיים על המתלונן כי יהרגו.

המתלונן הצליח לצפור בצופר מכוניתו ולהזעיק  עזרה.

שוטרים שהגיעו למקום ניסו לחלץ את המתלונן מזרועות הנאשם, ואולם הנאשם לא הרפה מצווארו של המתלונן, המשיך לחנוק אותו, בעט ברגליו בשוטר אחר, ורק לאחר מאבק הצליחו השוטרים לחלץ את המתלונן מידיו של הנאשם.

      בעוד הנאשם מובל לניידת משטרה, ניסה שוב לתקוף את המתלונן, תוך שהוא צועק כי ירצח אותו ותוך נסיון להדוף את השוטרים.

כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו למתלונן חבלות ופציעות- קרע בגיד, אודם בצוואר, שפשופים ודימום בשוקיו וביד.

במעשים המתוארים לעיל, מייחס כתב האישום לנאשם את העבירות הבאות:

נסיון לרצח- עבירה לפי סע' 305 לחוק העונשין, תשל"ז 1977 (להלן: החוק).

תקיפת שוטר בשעת מילוי תפקידו- עבירה לפי סע 273 לחוק.

איומים- עבירה לפי סע 192 לחוק.

3.         בתגובתו לכתב האישום, הודה הנאשם במרבית העובדות:

הוא הודה כי אכן ביקש מהמתלונן לבטל את הדו"ח שרשם נגדו והלה סירב. הוא הודה, כי אכן המתין למתלונן ליד רכבו, אך לדבריו לא ארב לשוטר בכדי להמיתו או לפגוע בו אלא המתין לו בתחנה בכדי לשוחח עימו ולבקש ממנו לבטל את הדו"ח. 

לגבי כל אשר ארע בהמשך, כמתואר בעובדות כתב האישום, טוען הנאשם כי איננו זוכר  וזכרונו שב אליו משמצא את עצמו מוכה ע"י השוטרים. הוא אינו חולק על גרסת המתלונן והשוטרים, שלפת את גרונו של המתלונן בשתי ידיו וחנק אותו, נענע את צווארו, וסתם את פיו ואפו וצעק כי יהרגו.

הנאשם גם מודה שבעט ברגלי השוטר ושגרם לו לחבלות ופציעות מסוימות, אך כופר בכך שניסה לרצוח את המתלונן, איים עליו ותקף שוטרים. לטענתו, הוא הותקף ע"י שוטרים, ומאבקו בהם היה בגדר הגנה עצמית.

הנאשם כופר בכך שאמר לנאשם - כי בא להורגו.