גזר דין לנאשמת 1
האישום והעבירות
1. הנאשמת הורשעה על פי הודייתה בעבירות של הזרמת פסולת או שפכים לים בניגוד לסעיפים 2, 6 לחוק למניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח - 1988, איסור זיהום מים בניגוד לסעיפים 20ב', 20כא', ו - 20כב', לחוק המים, התשי"ט - 1959, והשלכת פסולת ברשות הרבים בניגוד לסעיפים 2, 13, 15 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד - 1984.
הנאשמת הינה חברה המנהלת ומפעילה מלון בחוף הצפוני באילת בשם מלון רויאל ביץ' אילת (להלן : "המלון"). בתחום המלון מצוי חדר גנרטורים ובו מיכל סולר המכיל כאלף ליטר סולר.
הנאשמת הורשעה באמור לעיל בכך שבתאריך 18.12.2005, בשעות הלילה נשפכו וזרמו עשרות ליטרים של סולר מתוך מיכל הסולר האמור לחדר הגנרטורים וממנו דרך דלת הכניסה אל רשות הרבים לרחבת החניה.
הסולר שנשפך כאמור, נשטף על ידי עובדי המלון באמצעות צינור מים, וזרם לפתח ניקוז מי גשם אשר הוליך אותו אל תוך מימי מפרץ אילת בים סוף.
בעקבות האמור, נמצא למחרת בשעות הבוקר, בחוף הזהב אשר בחוף הצפוני, ברשות הרבים, כתם סולר גדול וזיהום הים בסולר.
כתב האישום הטיל הביצוע והאחריות על הנאשמת (יחד עם נאשם 2) ובסעיף 6 לו נטען כי במעשיהם ובמחדליהם האמורים לא נמנעו הנאשמים מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן, וכן השליכו או הזרימו לתוך מקור מים או בקרבתו חומרים נוזלים.
2. הנאשמת הודתה בעובדות כתב האישום. בתחילה נותרה מחלוקת בענין קיומה או אי קיומה של מאצרה, אולם במהלך ישיבת ההוכחות בשאלה זו, תוקן כתב האישום בהסכמה כך שנמחקה טענה זו מכתב האישום, והנאשמת הורשעה בהכרעת דין מיום 6.12.2007.
טענות המאשימה לעונש
3. א. בצד העבירות נשוא כתב האישום קנסות גבוהים המשקפים את העובדה שבעבירות שעניינן איכות הסביבה בדרך כלל מדובר באינטרס כלכלי. מי שבדרך כלל עובר את העבירה חוסך כסף וזו הסיבה שבדרך כלל הענישה מתבטאת בפן הכלכלי.
ב. ניתן היה למנוע את העבירות בצורה פשוטה, על ידי מניעת זרימת הסולר ממגרש החניה באמצעים פשוטים, ספיגתו ופינויו לאתר מוסדר.
ג. נעשתה פעולה של שטיפת הסולר במים כך שהסולר הגיע למערכת הובלת מים והגיע לים.
ד. מדובר במפרץ אילת, שהוא אזור רגיש במיוחד, ונמצאת בו שמורת טבע עם ערכי טבע מוגנים.
ה. הנאשמת היא חברה גדולה שמפעילה מספר בתי מלון וניתן היה לצפות ממנה שיהיו לה הנחיות הקובעות כיצד מתמודדים עם תקלה מסוג זה וגם אמצעים שמונעים את התקלה ואת דליפת הסולר מהמיכל.
ו. המאשימה עותרת לקנס גבוה שהולם את נסיבות המקרה והתחייבות גבוהה, תוך שהיא מפנה לפסיקה בסכומים הנעים בין 200,000 ש"ח ל - 75,000 ש"ח.
טענות הנאשמת לעונש
4. א.
הנאשמת מנהלת מזה שנים רבות עשרה בתי מלון המצויים על מקורות מים, שמונה מהם באילת, ובמהלך כל השנים הללו לא קרתה כל תקלה או עבירה מהעבירות נשוא כתב האישום.