זועבי נ' אליהו

פסק דין

1.בפניי מונחת תביעה כספית ע"ס 2,756 ₪ שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע כתוצאה מתאונת דרכים מיום 12.02.2008.

2.תחילה, הוגשה התביעה ע"י מר חסן זועבי. בדיון שנערך בפניי התברר, כי חסן זועבי איננו הבעלים של הרכב וכי הרכב שייך לאביו, מחמוד זועבי. לפיכך, תוקנה התביעה, בהסכמת הנתבע, בהתאם.

3.על-פי הנטען בכתב התביעה, במועד הנקוב, שעה שרכב התובע היה נהוג ע"י חסן זועבי, נעצר הרכב בפתאומיות ועקב כך נפגע בחלקו האחורי ע"י רכב הנתבע. נטען, כי הנתבע סירב להודות באחריותו להתרחשות התאונה, ומכאן התביעה שבפניי.

4.בתמיכה לטענותיו, צירף התובע חוות דעת של שמאי שהעריך את הנזק לרכב בסך 2,653 ₪. עוד נשא התובע בשכ"ט השמאי בסך 531 ₪. בנוסף צירף התובע חשבונית תיקון.

5.מנגד, הכחיש הנתבע, מכל וכל, מעורבותו בתאונה והפגיעה הנטענת ברכב התובע.

6.לטענתו, מעולם לא פגע ברכב התובע ומעולם לא היסב לו כל נזק. גם לרכבו של הנתבע לא אותר כל נזק.

7.עוד נטען, כי בזמן שהנתבע שהה בתוך תחנת דלק, ניגש אליו אדם שלא הזדהה בפניו והטיח את הטענה, כי רכב הנתבע פגע ברכבו מאחור. אולם, הנתבע שלל מכל וכל מעורבות בתאונה הנטענת.

8.הנתבע הוסיף והדגיש, כי בבעלותו פוליסת ביטוח ואם הייתה מתרחשת תאונה כנטען בתביעה, הוא היה מודה באחריות ומודיע על המקרה לחברת הביטוח על מנת שזו האחרונה תדאג לפיצוי התובע, כנדרש. ואולם, הוא לא מסר הודעה לחברת הביטוח אודות האירוע הנטען, מכיוון שאירוע שכזה כלל לא התרחש.

9.לאור האמור, עותר הנתבע לדחיית התביעה כנגדו.

10.בדיון שנערך בפניי העידו הנהג, חסן זועבי, והנתבע, ואלה חזרו על גרסאותיהם הנ"ל.

11.בעדותו בפניי מסר חסן זועבי, כי רכב הנתבע פגע ברכבו מאחור ונמלט מזירת האירוע. זועבי אשר הבחין, כי רשום על הרכב הפוגע הכיתוב "הסעות אביב" יצר קשר טלפוני עם החברה, הודיע על התאונה ונפגש עם הנתבע בתחנת דלק. זועבי מאשר בעדותו בפניי, כי הנתבע לא הודה בתאונה, לא נטל אחריות וטען כי רכבו לא היה מעורב בשום תאונה.

12.הנתבע אישר, כי זועבי יצר עמו קשר טלפוני והטיח בו הטענה, כי פגע ברכבו. אולם, הנתבע חזר והכחיש כל מעורבות בתאונה הנטענת ואף הדגיש כי בחן את רכב התובע והבחין שאין עליו כל סימן ולו הקטן ביותר, לפגיעה. לכן סירב להחליף פרטים עם זועבי.

13.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, את עדויותיהם, אל נוכח נטלי הראייה – מצאתי כי יש לדחות את התביעה, ולהלן יפורטו טעמי.

14.במקרה דנן בו העידו רק שני הנהגים המעורבים בתאונה הנטענת, ללא שהביאו עדי ראייה, מדובר בגרסה מול גרסה – כאשר הנתבע מכחיש באופן גורף מעורבות בתאונה וגרימת נזק לרכב התובע, ומנגד לא הביא התובע כל עדות ו/או ראיה חיצונית כלשהי לתמיכה בגרסתו.

15.בנסיבות אלו, לא השכיל התובע להרים את נטל ההוכחה להוכחת תביעתו ומשכך דינה לדחייה.

16.יתרה מכך, זועבי טען בעדותו, כי במקום התאונה נכחו עדי ראיה מהכפר שלו שראו את התאונה והביעו נכונות להעיד לטובתו. חרף זאת, נמנע זועבי מלהזמין עדים אלה למתן עדות בביהימ"ש. בנסיבות אלו, יש להחיל את ההלכה הפסוקה, לפיה הימנעות צד מהבאת ראיות היכולות לסייע בהוכחת גרסתו, ראוי שתיזקף לחובתו.

17.לא זאת אף זאת. גרסתו של זועבי אינה עולה עם שורת ההיגיון – כך, לטענת זועבי, הנתבע נמלט מן המקום לאחר התרחשות הפגיעה הנטענת. גם לאחר שאותר ע"י זועבי, נמנע הנתבע מלהודות בתאונה וסירב להחליף פרטים עם זועבי. חרף כל האמור, זעבי לא טרח להזמין משטרה למקום, או למצער, נמנע מלהגיש תלונה במשטרה כנגד הנתבע.

18.אמנם, צירף התובע חוות דעת שמאית מטעמו, אולם חוות דעת זו הינה ראיה באשר להיקף הנזקים ברכב ואין בה, כלשעצמה, כדי להוכיח מקורם של נזקים אלה ובאם הינם תוצר של תאונת דרכים במעורבות רכב הנתבע.

19.הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על התובע חובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". עוד נקבע, כי "תפקידו של נטל השכנוע הוא להכריע בתנאי אי וודאות שכפות המאזניים מעוינות ... בהליכים אזרחיים מוטל הנטל על "המוציא מחברו" באשר הוא זה הטוען לשינוי המצב הקיים" ר(אה: ע"א 6821/93 בנק המזרחי נ' מגדל כפר שיתופי, פד"י מט' (4) 221-239).