פסק דין
1.התובעת, חברה העוסקת בביצוע עבודות עפר ופיתוח, מסרה לנתבעת, המתמחה בתיקון ציוד מכני כבד, שני פטישי חציבה מסוג BRV45 לצורך תיקונם. לדברי התובעת, נעשו התיקונים בצורה רשלנית, פגומה ולקויה באופן שהסב לה נזקים המסתכמים לכדי 232,200 ש"ח, ומכאן התביעה.
עובר להגשת התביעה, נקטה הנתבעת בהליכי הוצאה לפועל כנגד הנתבעים שכנגד, בגין ארבעה שיקים ע"ס 6,000 ש"ח כל אחד, שנמשכו על ידי התובעת ונמסרו לנתבעת במסגרת עסקת תיקון הפטישים הנ"ל. השיקים חוללו באי פירעון, ובעקבות פתיחת תיק ההוצאה לפועל, הגישה התובעת התנגדות לביצועם. בהתנגדותה, העלתה אותן טענות לגבי פגמים וליקויים שנפלו בתיקון הפטישים, וטענה כי מדובר בכישלון תמורה מלא.
לנוכח זהות הצדדים והשאלות העומדות להכרעה, הוריתי בהחלטתי מיום 1.6.08 על איחוד הדיון בשני התיקים בפניי.
2.בתצהיר עדותו הראשית של מנהל התובעת מר יאסר אל אחמד, מיום 19.5.08 (ת/2) נאמר כי הפטישים נשוא התביעה הוכנסו למוסך הנתבעת, לצורך ביצוע תיקונים, בחודש יולי 2006. עוד נטען כי בחודש ינואר 2007 נלקח אחד הפטישים והועמס לאתר עבודה בשוהם, אולם זמן קצר לאחר שהחל לעבוד, שבת הפטיש בשל תקלה. המפעיל מטעם התובעת יצר קשר מיידי עם הנתבעת וזו הודיעה כי היא שולחת טכנאי לשטח על מנת לבדוק את מקור התקלה. אותו טכנאי לא גילה כל בעיה נראית לעין. לכן, הוחזר הפטיש, עפ"י הוראתו מאתר העבודה בשוהם לחצרי הנתבעת, לביצוע תיקון חוזר. לטענת התובעת בסמוך לאחר מכן היא לקחה פטיש אחר שהיה אף הוא בתיקון במוסך הנתבעת, אך מייד עם חיבורו לבאגר, התברר כי אף הוא אינו תקין ולא ניתן לעבוד עמו. לאחר שמנהל התובעת יצר קשר טלפוני עם הנתבעת, הוא נתבקש להחזיר למוסך גם את הפטיש השני לבדיקה ותיקון, וכך אכן עשה.
עוד הוסיף מנהל התובעת כי לאחר הכנסת הפטישים למוסך הנתבעת, הוא ניסה לברר עמה מה עלה בגורלם, אך בכל פעם נענה כי הפטישים בטיפול. בחלוף כשבועיים, הודיעה הנתבעת למנהל התובעת כי הפטישים ניזוקו באופן ניכר וכי עלות תיקונו של כל אחד מהם עומדת על סך של כ- 100,000 ש"ח בתוספת מע"מ, אולם מאחר והתיקון שנעשה על ידי הנתבעת היה באחריותה, ניאותה זו להעניק לתובעת בגין התיקון החוזר, הנחה בשיעור 50%.
התובעת דחתה את הצעת הנתבעת ופנתה למוסך אחר שנתן בידה הערכת מחיר לביצוע אותם תיקונים בסך 111,000 ש"ח לכל אחד מהפטישים.
3.מטעם התובעת הוגשו שתי חוות דעת ערוכות בידי המהנדס (מטלורג) מר שלמה אייזנברג (להלן: "המומחה"), המתייחסות לכל אחד מהפטישים בנפרד.
לגבי האחד נקבע (בחוות הדעת ת/3) כי נמצא שבר בבית הבוכנה ושברים נוספים בבוכנה עצמה, וכי בחינה של בית המסנן הנצמד לבית הבוכנה בברגים, העלתה סימנים שהשאירו התבריגים על הקדח החלק. סימנים אלו מעידים כי הברגים לא היו מהודקים כנדרש. ברגים אלה, התופסים את בית הבוכנה יחד עם הסנן ובית האזמל, הודקו באופן לקוי וגרמו בסופו של דבר לכשל.
לגבי הפטיש האחר נקבע (בחוות הדעת ת/4) כי נתגלו סימני שחיקה שהופיעו בצורה סימטרית על הכף, בחלק התחתון של בית הבוכנה ואלה מעידים כי הבוכנה עבדה באלכסון ובחופש ולא ישבה ישר במהלך העבודה. בנוסף, אי ציריות בהרכבת הפטיש נלמדת גם מהשחיקה בבוקסות ששיעורה חריג לפטיש שעבד יום אחד בלבד. המומחה ציין כי העדר ציריות בהרכבת הפטיש יכולה לנבוע מהידוק לא שווה של ארבעת הברגים הארוכים או מכשל באחד מהם. הואיל והברגים נבדקו ויזואלית ולא נמצאו בהם סדקים, מתבקשת המסקנה כי מקורו של הכשל בחוסר הידוק שווה של כל הברגים בפטיש, בזמן ההרכבה.
4.מטעם הנתבעת העיד מר עמי אוזן המשמש בתפקיד מנהל מכירות אצלה. בתצהירו (נ/2) נאמר כי בחודש יוני 2006 פנתה התובעת באמצעות מנהלה אל הנתבעת בבקשה לתקן פטיש חציבה מס' 118449 (להלן: "פטיש מס' 1"). לאחר שנאמר לתובעת כי לצורך התיקון יש לפרק את הפטיש לגורמים, נתבקשה הנתבעת להמתין מספר ימים עד לקבלת תשובתה הסופית של התובעת.
ימים ספורים לאחר מכן, העבירה התובעת למוסך הנתבעת פטיש חציבה אחר לתיקון מס' 119051 (להלן: "פטיש מס' 2"). הבעיה שאובחנה באותו פטיש, שפורק באישורה של התובעת, היתה של נזילת שמן והתחממות הפטיש. ביום 29.6.06 ניתנה לתובעת הצעת מחיר לתיקון פטיש זה שהסתכמה בסך 38,000 ש"ח.
בחודש יולי 2006 ניתן אישור התובעת לפירוק הפטיש מס' 1 והצעת המחיר שניתנה לגבי תיקונו עמדה ע"ס 26,000 ש"ח.
5.הנתבעת ציינה בתצהיר העד מטעמה כי שני הפטישים תוקנו והחלקים השחוקים בהם הוחלפו, אם כי ניכר היה שנגרם להם בלאי מוגבר לאור העבודה המאומצת והבלתי תקינה בהם. בגין תיקון זה שלמה התובעת בשקים מעותדים שנמשכו לפקודת הנתבעת.
6.ביום 17.10.06 החזירה התובעת למוסך הנתבעת את הפטיש מס' 1 בטענה כי קיימת בעיה של נזילת שמן. הפטיש נבדק אך לא אובחנה בעיה כאמור, ועל כן בוצע חיזוק של 6 פינות הפטיש. ביום 13.12.06 החזירה התובעת את הפטיש הנ"ל וגם הפעם העלתה טענה לגבי נזילת שמן. לאחר שפורק ונבדק, נתגלה כי לפטיש נגרם נזק בשל כך שהפיסטון והצלינדר נתפסו בשל הפעלת הפטיש ללא הפסקה, בניגוד להוראות היצרן. ביום 20.1.06 מסרה הנתבעת לתובעת הצעת מחיר לתיקון הפטיש מס' 1. לתובעת ניתנה הנחה מיוחדת בשיעור 50% אולם מנהל התובעת סרב לאשר את ביצוע התיקון. הואיל והשקים שנמסרו בזמנו בגין התיקון מחודש יולי, הוחזרו על ידי הבנק מבלי שנפרעו, עיכבה הנתבעת תחת ידה את הפטיש מס' 1 מכוח זכות העיכבון והיא מחזיקה בו עד עצם היום.
7.מנהל הנתבעת הוסיף בתצהירו כי ימים אחדים לאחר מכן הודיעה התובעת כי גם בפטיש מס' 2 נתגלתה בעיה שהתבטאה בנזילת שמן, ואולם היא לא הביאה את הפטיש לבדיקה במוסך הנתבעת. רק ביום 19.8.07 הובא הפטיש מס' 2 כשהוא מפורק ובלא מספר חלקים והונח במוסך הנתבעת.
8.ביום 5.2.07 פנתה ב"כ הנתבעת במכתב לתובעת בדרישה לסילוק החוב בגין השקים שנמסרו לנתבעת והוחזרו על ידי הבנק, בסכום כולל של 57,324 ש"ח. מייד לאחר מכתב זה פנתה התובעת במכתב אל הנתבעת ובו העלתה את שלל הטענות המועלות על ידה בתביעתה בתיק דנא, ועיקרם פגמים וליקויים בביצוע התיקונים שנעשו בשני הפטישים.
עד כאן טענות הצדדים והמחלוקות המונחות בפניי להכרעה.
9.יאמר מייד כי התשתית העובדתית עליה נסמכת התביעה, לא הוכחה כלל ועיקר. בגרסתה של התובעת נתגלו בקיעים וסתירות במידה כזו המחייבת את המסקנה כי המסד העובדתי הדרוש להרמת נטל ההוכחה המוטל על התובעת, כלל לא הורם. להלן עיקר הנימוקים למסקנתי זו:
9.1לטענת התובעת, שני הפטישים הוכנסו לתיקון במוסך הנתבעת בחודש יולי 2006 ונלקחו בינואר 2007, ובאותו יום שבו נלקחו נתגלו בהם ליקויים והם הפסיקו לפעול, כך שלא ניתן היה להמשיך ולעבוד בהם. משנשאל מנהל התובעת היכן היו הפטישים בפרק הזמן מאז שהוכנסו למוסך הנתבעת ביולי 2006 ועד שהוצאו בינואר 2007 השיב: "הפטישים נשארו אצלהם במסגרת האחריות, הם נתנו לי אחריות 6 חודשים, אמרו לי שאם אני מוציא את הפטיש זה במסגרת האחריות" (עמ' 10 שורה 11 לפרוטוקול).