זבולון נ' סעדיה

החלטה

1.המשיב נעצר ביום 22/3/10 בחשד להתפרצות לחנות סופרפארם בנשר, אחזקת רכוש גנוב וקשר לפשע, עבירות לפי סעיפים 407(ב), 413, ו-499(1) לחוק העונשין.

2.ביום 22/3/10 הובא המשיב בפני בית משפט השלום ובית משפט הורה על הארכת מעצרו עד ליום 26/3/10 שעה 12:00. בית משפט ציין כי קיים יסוד סביר לחשד כי המשיב אכן עבר את העבירות המיוחסות לו. כמו כן ציין בית המשפט כי החקירה בתחילתה וקיימות פעולות חקירה נוספות אותן יש לבצע כאשר החשודים במעצר.

3.הבוקר, הוגשה בקשה להארכת מעצר נוספת מהטעם כי נדרשות פעולות חקירה נוספות אשר מחייבות את אחזקתו של המשיב במעצר. בית משפט השלום, כב' השופטת מעין צור ציינה בהחלטתה כי הואיל ומדובר בבקשה שנייה להארכת המעצר, יש לבחון את הראיות באופן קפדני יותר מאשר בבקשה הראשונה. בית משפט התרשם כי רמת החשד כנגד המשיב לא רק שלא התחזקה אלא נהפוך הוא וכי קיימות ראיות המצביעות על כך שהחשוד אינו מעורב בפריצה. בנסיבות אלה, ובשים לב לעובדה שהמשיב מצוי כבר חמישה ימים במעצר, הגיע בית המשפט למסקנה כי ניתן לשחררו בתנאים מגבילים והורה על שחרורו למעצר בית מלא וכן ניתנה בעת השחרור הפקדת מזומן וחתימה על התחייבות.

4.על החלטה זו הוגש הערר הנוכחי. בא כוח העוררת הפנה את תשומת הלב לפעולות חקירה שיש לבצע כשהחשוד במעצר. כמו כן ציין כי טענת האליבי שהעלה המשיב נסתרה לפחות בחלקה, וכי קיימות סתירות אשר פוגמות בטענותיו. עוד הסביר כי מדובר בחקירה של מספר חשודים ועל כן במהלך ימי המעצר נעשו פעולות גם ביחס לחשודים נוספים ולא ניתן היה להשלים את כל הפעולות הנוגעות למשיב.

5.בא כוח המשיב מדגיש בפני כי ניתן היה לבדוק את טענת האליבי במהירות ואין כל הצדקה להמשך המעצר כאשר הטענה לא נבדקה כראוי. לטענתו ניתן היה לעשות בירור עם חברת הפלאפון הסלולרי על מנת לאכן את מיקומו של המשיב בזמן ביצוע העבירה. כמו כן ניתן היה לבדוק בבית הקפה בו טען כי שהה עד זמן סמוך לפני ביצוע הפריצה. לדבריו בדיקה זו היתה מוכיחה כי לא ניתן היה להספיק ולהגיע כדי לבצע את ההתפרצות בנשר, שכן בית הקפה בו שהה מצוי בעכו.

6.עיינתי בתיק החקירה, וכמו בית משפט קמא בשני הדיונים הנני סבור כי קיים חשד סביר שהמשיב ביצע את העבירות המיוחסות לו. די שאזכיר כי הרכוש שנגנב באותה התפרצות נמצא בביתו של המשיב. כמו כן ברור כי קיימות סתירות בין גרסאותיו של המשיב בנוגע לטענת האליבי לבין הגרסאות הנוספות שנמסרו. מאידך, אין ספק כי ניתן היה לקדם את החקירה בעניינו של המשיב בקצב מהיר יותר, לבדוק את הנתונים לגבי שעת עזיבת בית הקפה ולהשלים את קבלת המידע מחברות הסלולר על מנת לבדוק אם ניתן לאכן את מיקומו של המשיב בסמוך לפני ביצוע ההתפרצות. איני משוכנע כי לא ניתן היה לעשות את פעולות החקירה לגביהן מבוקשת הארכת המעצר גם בימים שבהם שהה המשיב במעצר, ובהחלט ראוי שגורמי החקירה יזדרזו לבדוק פעולות אליבי על מנת שלא להחזיק במעצר חשוד שלא לצורך.

7.עם זאת ועל אף האמור, דומני כי בשים לב לראיות שבתיק ולחשד בעניינו של המשיב, ובמיוחד בשים לב לסתירות בין גרסאות בנוגע לטענת האליבי, ראוי לאפשר לעוררת ארכה נוספת קצרה להשלמת פעולות החקירה. אין ספק כי לפחות שתיים מפעולות החקירה עליהן הצביע בא כוח העוררת מחייבות את החזקתו במעצר, אך ניתן לבצע את הפעולות תוך זמן קצר ואין צורך להארכת מעצר של חמישה ימים. גם את טענת האליבי ניתן לבדוק תוך ימים ספורים.

8.אשר על כן אני מקבל את הערר, ומורה כי מעצרו של המשיב יוארך עד ליום 28/3/10 שעה 14:00. כמובן שאם בעקבות התפתחות החקירה יהיה מקום לשחררו לפני כן, ניתן יהיה לעשות זאת, ומאידך אם יצטברו ראיות נוספות הקושרות אותו לביצוע העבירות יהיה מקום לשקול בקשה להארכת מעצר נוספת. אם לא תוגש בקשה להארכת מעצר נוספת עד השעה האמורה, ישוחרר המשיב בתנאים כפי שנקבעו על ידי בית משפט קמא בהחלטתו מהיום.

ניתנה והודעה היום י"א ניסן תש"ע, 26/03/2010 במעמד הנוכחים.

רון סוקול , שופט

הוקלד על ידי: מיכל ניזרי